אליעד כהן
יעוץ אישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






רשימת התגובות האחרונות של: אורלי 🔻
דיונים גם בקבוצה Facebook

ד. א. - ארוחה חלבית בגלל שנמאס מהפריים ריב...

פריאל צהריים טובים

ואולי אני ההשלכה שלך? למה נתפסת למשפט - מה היה בו?

ד. א. - השר לא יקריב את ראשו או חלק מחלקיו לשום קניבל ולו משום שהוא הקניבל בכבודו ובעצמו.

ואם אתה מתעניין בראשי... אצלי קפצה הצודקת שרצתה להגיד משהו... ובמקרה על מישהו...

אני אוהבת את הצודקת היא המגדלור שלי שמאותת לי להתיישר למרכז.

לקח לי מעט זמן, רגע... הבנתי.

אני הולכת לאכול ארוחת צהריים חלבית... לא תגיד בתיאבון?

פריאל, עכשיו הבנת מה שרצית להבין ולא את שאמרתי.

ולכן, אתה מחפש בעיה כשאין בעיה.

מבחינתי ברגע שאדם מבין שהוא האוצר ולא רק המטבע, אז אין בעיה כלל. ואני אוהבת שאתה בחרת בחופש שלך לאכול בידיים, אם זה אכן היה החופש שלך ולא ניסיון אחר...

מבחינתי החופש שלי הוא החופש לעשות ולחשוב באופן מסונכרן. אני לא מצדדת בדבר אחד או מעדיפה דבר על פני דבר אחר בגלל שהוא טוב יותר או רע יותר אלא בגלל שהוא נכון בשבילי. אני מבינה שיש הבניה חברתית ואני זו שבוחרת מתי ואיך ואם בכלל... הבנת?

ורק אספר לך, אתמול הייתי אמורה ללכת ליום הולדת של חבר, אבל התוכנית לא מומשה, הייתה איזושהי מניעה ונשארתי בבית. יכולתי להתאכזב שלא לפגוש חברים, ולהישאר לבד וכו' - אבל לא. מבחינתי המציאות זימנה לי משהו טוב יותר...

והאמת היא שאני לפעמים גם לא מבינה, אז מה קרה? מיהו פעם אמר לי משפט נבון - שאם אתה מבין את המציאות זה טוב, ואם לא המציאות נשארת כפי שהיא.

שלום לפריאל / אליעד

פריאל, אפשר לראות בפעולות שונות רק את ההיבט הפיזי הקשור בהן. על כן, מי שרואה את החיים מנקודת מבט צרה, הרעיונות שהעלת נכונים לו.

אבל, אדם שחווה את שני צידי המטבע, אין הפעולה או האובייקט נכונים עבורו יותר או פחות.

וההחלטה לחגוג / לא לחגוג היא נעדרת שיקולים שכיחים, היא נובעת ממקום של חופש.

שאלה: מנקודת מבטו של אלוהים, האם הוא אוהב לחגוג?

פריאל ואליעד, שניכם מנסים לעזור לאנשים, למרות ששניכם סבורים שהכל טוב כבר עכשיו, ובדיוק כפי שהוא.

באמת, אני לא מצליחה להבין איפה הבעיה. - למה לחיות חיי התנזרות?

מבחינתי אין סתירה כלל וכלל בין אם אני חוגגת או לא. בפנימי אין לדבר משמעות ובחיצוני אתן את המשמעות שאבחר אם בכלל.

וההשתתפות שלי בחגיגות יכולה להתפרש, או להראות כמי שחוגגת ממניעים ושיקולים מסויימים ובפועל אני אחגוג את החופש הנצחי שלי.

מה רע לחגוג את שמחתי שלי יחד עם חברה תוססת שחוגגת, שכל אחד בתוכה חוגג את שמחתו בנפרד ויחד גם?

שפיות, כפי שאני מבינה אותה, אינה אומרת לי תפעלי כך - כי זה נכון יותר, או תפעלי אחרת.

שפיות בבחינתי היא בירור וגילוי האמת. מרגע שאני מבינה בברור "שאין טעם לחגוג" שווה "ליש טעם לחגוג" - אז חוזרת אליי הבחירה.

וכמובן שכ"א בוחר את בחירותיו ופועל ממקום שנכון לו. וכשחיים ככה, אז תמיד טוב איפה שנמצאים.

בהקשר של קודים חברתיים, אני שואלת אתכם: האם תאכלו, במסעדה יוקרתית, בידיים או בסכין ומזלג?

ואם משפחתו של חבר טוב תבקש אתכם לקרוא עימם תהילים לרפואתו של האב, ואתם לא מאמינים ברעיון של תפילה

ואין לכם צורך כזה, האם תסרבו לבקשה?

ובכלל, איך אליעד מכנס אנשים להרצאה שהוא יוזם, האם בטלפתיה? או שמא אליעד קובע יום? תאריך? שעה? מקום? - אז מה הבילבול מוח הזה?

אנחנו חיים בנפרדות ומבינים את האחדות, האחדות היא מעין כלי לתחזוקת נפש בריאה ותקינה.

ובאמת באמת מאחלת מכל הלב לכולם שבת נפלאה של חגיגות ושמחה...

פריאל, יש עוד הרבה פעולות שאתה עושה ביום יום, בחלקן אתה אפילו לא מקדיש להן מחשבה או זמן, הן נעשות מעצמן. למשל, אתה נושם, מעכל את המזון שאוכל...

ויש פעמים שאתה אומר דברים מבלי חשיבה...

החיים ממשיכים ומתקיימים עם סיבה ובלי סיבה. אם אתה מבצע איזו פעולה שהיא באותו היום או לא...

ותמיד, תזכור האפשרות קיימת...

הבט, אתה עצמך משתמש בגינוני המסורת החברתיים: בוקר טוב, ערב טוב, שבת שלום... - ולמה זה?

אתה יודע לפעמים ארוחת הצהריים פחות חשובה, בעיקר כשאתה מבין שגם ההיפך שלה הוא נכון במידה שווה.

מעניין אותי לדעת, סתם סקרנות, איזו קבוצה באוכלוסיה (נשים / גברים) התעניינה באפשרויות שלך לחגוג / לא לחגוג את הסילבסטר.

פריאל, שנה טובה ומתוקה כדבש...

אתה יכול לדמיין שלא חלפה שנה ולא נוצרה חדשה. ובכ"ז בעולם בו אנו חיים, נוצרה הבניה חברתית וקודים חברתיים - פוליטיים - כלכליים שהותאמו עפ"י לוח זמנים קבוע.

כן, אין מה לחגוג מלבד את החופש שלנו התמידי, ובהחלט, מצד שני, לא מומלץ ללב להיות רציניים מדי.

ואני שואלת אותך מה היתה הסיבה למסיבה לכבודה כתבת?

ד. א - יש כאלה שסובלים בגלל שהגיעה השנה לקיצה...

פריאל / אליעד

אז מה נסגר? שתפו אותי - הימור / ללכת על בטוח. אני לא מכירה את המשל.

על כל פנים, למה להתנגד למשהו, כדי להסביר שלא צריך להתנגד בכלל? האין זו אמונה / אסטרטגיה בפני עצמה?

הייתכן שאין זה משל כלל, אלא חוויה אישית שלו, ומתוכה יצא להסביר את הפנימי שכל אדם יכול לגלות.

פריאל בוקר טוב

אולי תסביר לי למה התכוונת כשהצבת לעצמך אתגר לכתוב את ההיפך.

כי האמת שאני מגלה בבירורים היא: ההפך המוחלט של ההצהרה הראשונה, או מגלה שההצהרה מדברת עליי בשני קולות - משהו כזה

הקשבתי... מסכימה איתך ביחס למשמעויות שהאדם מעניק לחפצים, מקומות, אנשים... כאן, אני מוצאת חיבור בין חשיבה חיובית לריפוי שהאדם מייחל לעצמו - זהו עוד סוג של אוטוסוגסטיה.

שאלה: האם מה שהגביל את רבי נחמן לצאת עם האמת שלו, היא התקופה בה הוא חי? האם ניתן לדעת בוודאות שרבי נחמן ידע ידיעה שלמה / מוחלטת את מה שאתה מתרגם? - אם הוא חי בידיעה שלמה שהוא האמת ובכ"ז נאלץ / נדרש לחיות במשחק תפקידים, אפשר מתוך כך לזהות את מקור הסבל שלו - הלא כן?

אמת, אליעד. לפעמים אני לא מדייקת באמת, אני יודעת שזה בהתהוות...

בינתיים, האמת מעניקה לי הרבה רגעי חסד...

אליעד, האם מתישהו, במסעך פנימה, עלו בך קולות דומים לקולו של יאיר?

שבוע טוב פריאל / אליעד.

האמת היא, שלא הקשבתי להרצאה... אבל, רציתי להתעדכן בתגובות...

אפרורפו היסטוריה, יש האומרים שההיסטוריה חוזרת, ואילו אני אומרת שהיא ממוחזרת. ההיסטוריה היא תמיד משוכתבת, לפיכך בעת כתיבתה היא נובעת כולה מפרשנותו של הכותב. ההיסטוריון, גם בניסיונותיו להיצמד לעובדות הוא מכליל רעיונות "אישיים", ואין הוא משמש כגוף ידע "טהור". כך, שהעובדות מקבלות מלבוש שונה. אף, ניתן לזהות כתיבה של היסטוריון עפ"י "העקבות" שמותיר, ודומה להיסטוריון הוא העיתונאי.

תשמע, פריאל, אתה לא מכזיב. אמרתי ואומר, אוהבת את צורת החשיבה שלך, ואף את רוח ההתנדבות שבך. הרעיון לכתוב את ההופכי של המאמרים של אליעד... משהו שם מתעורר אצלך, משהו רוצה לחיות...

אבל, מה עומד בבסיס הרעיון? הרי אליעד לא טוען אחרת, אליעד מסביר לכולם שהאמת נמצאת בטווח בין (נניח) הדבר שאתה מצדד בו וההופכי לו, ומציע לכולם לבדוק מהי האמת. בינתיים, שמתי לב שאתה מתחיל להתעניין בעוד דברים...

עוד דבר שהבחנתי בו הוא שיש כאן כוכב עולה חדש.

ואליעד, האם אני מזהה התרככות מסויימת בגישתך? או שזו אני?

פריאל בוקר טוב, (מצד האמת גם השאלה האם בוקר צריכה להישאל.).. אולי לא הבנתי כלום, איזו משמעות יש לאמירה כזו? - כלום. - אני הבנתי את שהבנתי, קיבלתי את שקיבלתי - זה לא יכול להיות אחרת.

הפרשנות היא שמשנה את פני הדברים... כשאמרתי רוב תפישותיו התכוונתי לדרך הביצוע - אני גם אמרתי לאליעד שאני מבינה שהרמוניה ואהבה לא חייבים ללכת יחדיו, ויחד עם זאת כדי ללמד שלום צריך שישכון בנו שלום. כל תנודה של שלום היא השלום, וכל תנודה של מאבק היא המאבק.

עוד אומר, בעידן הגלובליזציה מדברים על ההשפעות והתנודות של דבר אחד על דבר אחר במקום אחר, אנו כולנו מנגנון אחד.

אפשר לדמיין את היקום כולו כגופו של האלוהים, אז אם חלקים בגופו חולים - איך הוא מגיב על כך? - הוא לוקח תרופות? הוא צועק? הוא מתנפל?

מה הוא עושה? הוא מעניש? או שהוא מרפא עצמו מתוך חכמתו?

אז אם אתה טוען שדרכו של אליעד היא חכמתו של אלוהים, מכאן שחכמתי היא דרכו של אלוהים - אין סתירה.

אני בוחרת בדרך אחת לא בגלל שזה טוב / רע, אלא משום ששם אני אוהבת את עצמי ואת הכל.

אז אולי ליל מנוחה...? - אתה מבין כמה החיים מצחיקים, מהנים... בכל פעם שאני שואלת האם זו האמת? חיוך עולה על פניי ואני מתמלאת בשמחה.

פריאל ערב טוב

אומר שיש לי הערכה גדולה לפועלו של אליעד. ואני אף מעוניינת לתת את עזרתי. יתרה מזאת, מסכימה עם מרבית תפישותיו. כמוך, גם אני סבורה שאין דרך אחת לקרב את האנשים למטרה המבורכת שאליעד מציע. אז אם ראית מהלך מזגזג מצידי, אז כן, לא טעית כלל.

אתה יודע מה אני מבינה? - אני מבינה שאתה מסתובב סביב הזנב שלך ומספר סיפורים בלה בלה. ולא תופס שאתה עצמך עובד אלילים.

אתה יצרת לעצמך מבנה חשיבה שעל כתפייך מוטלת משימה למגר את כל הטיפשות של האנושות מה שמכונה דתיים בשפה המקצועית.

ואיך עושים זאת? כפי שהאלוהים היהודי פועל - אותו הדפוס - שכר / עונש. אתה באמת מאמין שיש אלוהים כזה שמנהל פנקסנות?

והמבנה הזה שיצרת היא האמונה החדשה שלך.

אני והשפן שלי חיים בשיתוף פעולה מלא - המחשבה והפעולה מתואמים. אין צורך במבנה, לפיכך אין צורך בשומר.

אתה הוא שאמרת מי שמאמין כן מפחד - הייתי מציעה לך להשקיט את השפן שלך.

יצא המרצע מן השק. ממש נוגע ללב... ככה השכל הישן שלך נותן משמעות - נפל וקם דבר בארץ - יש כאן מישהו שרוצה לשנות את העבר ההווה והעתיד של האנושות. רק תיזהר שם במעבדה הקטנה שלך, לא לערבב חומרים... - מי יודע עוד מה יכול לקרות?

אליעד, אבל אין זה עצמו מצביע על הכרה באמונה של שכר / עונש = דתי חרדי מאוד, מאוד...

וככה פתאום יום אחד גילית שנולדת בשביל להחטיף לדתיים הטיפשים כדי שיחזרו בתשובה ויקבלו שכל שלם... זוהי גירסה מעניינת של עצמך...

אליעד, שמתי דגש על כי... - לא יפה לך לקרוא ברפרוף... - אני מבחינה בתשובה מסוייגת. או שאני לא מבינה את התשובה (אתה יודע השפה הזו). או שאתה לא מבין את שאלתי או שאתה מתחמק משאלתי... כך נראים פני הדברים.

ובאמת, אתה מאמין שאתה עוזר להם להרגיש טוב יותר ע"י שאתה משתלח בהם?

הי פריאל, בהתכתבות עם אליעד ציינת שיש לך כישורים מסויימים שאינם כתיבה או דיבור, לכן התעניינתי לדעת מהו עיסוקך? או הדבר אותו אתה יודע.

גם כישלון הוא הצלחה. הצלחתי להכשל. - הצלחתי לא להתאפק...

קיבלתי את ההזמנה - לשאלתך, אני מבינה חלקית לא ממש את משמעותן של המילים - לא למדתי זאת, הגיע הזמן כנראה... ולא לא משום היותי יהודיה / לא יהודיה כי אין כאן שאלה. אלא, בהקשר זה, מבחינה חברתית תרבותית אני גם הסיבה וגם התוצאה - נו אז למה לא למלא את הסל?

אוקיי, נניח והבנתי את עניין הרחמנות... השאלה הכילה שני חלקים. אמנם, לכאורה, נראה כי הם נפרדים, אך אין כך הדבר.

אתה השבת לדני - אני מרחם.. - כי הם סובלים, כאשר הדגש הוא על כי... - לא אמרת אני יודע שהם יסבלו, משמע בהקשר הקולקטיבי הם=אנחנו (שזו שאלה אחרת) אלא, אמרת הם סובלים. אם כך, מנין יודע אתה שהם כבר סובלים? או, למה אתה חושב שהם סובלים? שהרי מצד הנפרדות אתה יכול לשער שהם יסבלו משום ההבנה של סיבה - תוצאה ואתה נפרד מהם - אז ממילא לא שייך להגיד מרחם. מצד האחדות הכל טוב והסבל עצמו אם יש כזה הוא עצמו טוב. ומצד האחדות שבנפרדות אין הדבר נוגע אלייך כלל... אז מיהו הסובל?

אליעד, בתגובה, 103,אל דני, כתבת שאתה מרחם על הדתיים - כי הם סובלים.

אני שואלת: איך אתה יודע שהם סובלים? ולמה אתה צריך לרחם עליהם? במילים אחרות מיהו הסובל באמת? ועל מי באמת צריך לרחם?

אתה אומר שאתה חי בנפרדות וזה נכון, ולו משום שזה כך אתה לא אמור לסבול את בעייתם של הדתיים, זהו היתרון בגופים נפרדים.

אליעד, אין בכך סתירה כלל וכלל - כתבת: "לגבי השתקפות הפנימי בחיצוני. 2 תשובות: 1 - ההנחה הזאת שגויה. 2 - ההנחה הזאת נכונה, אך הצופה לא תמיד רואה את ההשתקפות הזאת. אני לדוגמא רואה את הנפרדות של המציאות, כביטוי שמחזק את האחדות של המציאות. אך רוב האנשים רואים בכך סתירה, ואפילו לא רואים את האחדות הפנימית."

זה בדיוק הדבר שאמרתי על דרך השלילה ושאילת השאלה אותך בתגובותיי האחרונות.

מה התגלית? למה אתה חושב שלא מסכימים איתך בעניין זה?

מה שלא מסכימים איתך, זה על הדרך או הפרשנות הדרמטית שאתה מעניק לדברים.

היי פריאל, אני מסכימה איתך על הדרך בה עלינו לבדוק ולזהות את מקור האמונה, אך מניסיוני אין אפילו צורך להמירה באחרת, משום שברגע שאתה מזהה את מקורה היא מחוירה וחוזרת למקום ממנו הגיעה.

אליעד, אוסיף ואומר שאני מסכימה איתך שיש סיבה, הסיבה היא הזנחה, כן הזנחה של עולמנו הפנימי כגוף אחד ולב אחד. אבל, אין בה אשמים ולפיכך, אין בה אשמה.

אני, כמוך, מבינה שכאשר אנשים יתעוררו ויבינו כמה פשוט לחיות אז יהיה פשוט לחיות... וזה הסיפור האחרון על עבר ועתיד.

ואם הדבר יקרה - טוב. ואם לא - טוב. זוהי דרכה של שלום=אמת=אהבה.

יוסף היי, אל לנו לשכוח מהיכן אליעד החל דרכו, וכל מסעו בדרך אל האמת נלמדה לאור השפה והתכנים הדתיים. לכן, אמונתו באמת נותרה מעוותת. כל פעם שהוא מתקשה להסביר משהו הוא מגייס את הרבנים למינהם כשחקני חיזוק. יתרה מזאת, הוא כל כך בטוח בצדקתו שהוא מחזיק ומצמיד את הבלון שבו הוא מאמין חזק חזק לליבו עד ש... כולנו יודעים מהו סופו של כל בלון... כל מי שיתנגד לאמונתו הוא יתקוף אותו ויתבצר עוד ועוד באמונתו שלו.

ואתה אליעד, אתה מציע לאחרים להנות מהשפע - צא ולמד מהו שפע אתה עצמך ותהנה ממנו. למה השפע של אחרים הוא מעניינך? אלא אם כן, הדבר מדבר עלייך? החסרון טבוע בך עד שאינך רואה אותו.

האמת הטהורה פשוטה הרבה יותר, וכל ניסיון להסביר אותה הוא הסילוף שלה.

אתה מבלבל את המוח שלך ושל כולנו בתאוריות ההזויות שלך. צא אתה עצמך וחייה את השפע המזדמן - אתה עצמך לא מרשה לעצמך להינות ממנו ומצר עולמך סביב הרצונות. - כך אדם מכניס עוני לחייו. החיים עשירים ומהנים הרבה יותר ממה שאתה יכול לדמיין.

מה אומר אליעד... לקחת את תפקיד האלוהים קשה וקשה מאוד... אלוהים מדבר בשפתו ובדרכו וכל שעושה עושה טוב. למה אם כן זהו מעניינך לטפל ולהתערב בשיטותיו ובדרכי פעולתו? אם אתה טוען להבנת המציאות - אז המציאות היא כזאת - אנחנו כולנו כולל כולנו אלוהים, ואנו יחדיו מתהוים ומהווים את השכל הגדול / הקטן (מה שיהיה) ובלה בלה... - אם כן, מה שייך לתרגם את דרכו של אלוהים?

ותגיד לי, האם העולם יכול להתקיים בלא מחשבות ורעיונות? - אז למה לנסות לבטלם או לשנותם? הם עמודי התווך בחיים.

וכמו שאמרתי פעמים רבות... כשמחפשים את האמת האמיתית בלי כל אינטרס מגלים את האהבה. ואליעד אני פוגשת אותך באהבה ומציעה לך את מה שאני מציעה לעצמי - זה כל מה שאדם יכול להציע אי פעם לאדם אחר - אהבה.

פריאל היי, התגובות שלך הן האהובות עליי ביותר. אתה יודע למה? - כי הן מעידות על גמישות המוח. ומתוך כך אפשר לראות את החיים הנפלאים.

וכל השאר שטויות...

אליעד שלום. תגיד לי אליעד, האם המדען יש ביכולתו לפקח על הניסוי שהוא עורך על עצמו?

אומר לך, אצלי האהבה היא חמדנית, ולא האמת. אתה יודע למה? כי האמת שורפת הכל. היא שקרית ומתעתעת כאחד - היא גם כן וגם לא.

לכן, באהבה אני מוצאת שאני אוהבת את הדתיים באשר הם מכל הגוונים, כולל אותך, כן גם אתה דתי בהקשר מסויים - הדת שלך היא להסיר את כל התפישות וללכת עד הקצה, אני גם אוהבת משוגעים וכל צורה שהיא המופיעה במציאות - ההבדלים נובעים משעשועי מוח, הכל בדמיון.

כן, הדרך שלך כביכול לסייע לאנשים היא עצמה אשלייה מתוקה ומפתה, וראה כיצד מדבר מתוק ונדיב יוצא לך משהו שנראה בפי כל כאכזריות - כזו היא האמת.

האהבה רואה אנשים עם טינה ואשמה והיא ככל שמסתכלת עוד ועוד היא מבינה שהיא רואה רק בלבלול ומיד מגלה כלפיהם חמלה עד אין סוף.

והאמת, האמת אינה סובלת שקר כך היא אומרת - שזה עצמו שקר, כך היא שואבת אותך לתהום. לכן, אתה פועל ממקום כביכול טוב, ומוציא שנאה, טינה וזורע הרס. כל פונה אלייך זוכה למהלומה ולביטויים חריפים - למה? בשם האמת - האמצעי מקדש המטרה.

אני מבינה את הייעוד שונה ממך - אנו מכילים בתוכנו הכל, את הטוב והרע את האמת והשקר את היפה והמכוער הכל. והאהבה - לא האהבה הילדותית, היא המהות האמיתית והיא היחידה שיכולה לאסוף את כל הדמויות שחיות בנו להבין אותם לתת להם חיים ולקיים עצמה. אין צורך בויתורים, אין צורך לוותר על דבר אחד כדי לקיים משהו אחר ניתן לשלב הכל כך אנו מחיים אלה את אלה. וחביבי המלומד והיקר - כאן אתה טועה, הדעת אכן השתבשה עלייך אתה מדבר בשם האמת ומה מקבלים אגו.

אני אינני מצטרפת למסע כזה... וכל מי שיוטב לו שיבושם...

אליעד, עכשיו אתה מניח הנחות? אני מקווה בשבילך שאתה לא זורה חול על עינייך?

לא, בעצם יש לך זכות בחירה - מה אני מקשקשת... אליעד, אני שמחה שנרגעת, וחזרת "לעצמך".

כי הקברניט נכנס לתנומה ארוכה...

או, או איש לאט לך, למה עצבים? - אני מתמוגגת מצחוק. בחיי אפשר "להצית" אותך בנקל - בעיקר שאתה מזהה אותי כדתיה.

מה יהיה איתך אליעד? מה קרה הילדים שלך לוחצים עלייך קצת? אז מה? תהיה קצת עדין עם עצמך. לא בחומרה, תרגע - הכל בסדר ותמיד היה.

עם דתיים ובלי דתיים עם אליעד ובלי אליעד. מה קרה התבלבלת? אני אוהבת את הדתיים ואוהבת הכל. אולי קצת יותר כשאתה מאבד סובלנות - כי אז מתחיל להיות מעניין פה...

פריאל: בנאדם... אתה משהו!!! בחיי השאלות המתפרצות - אוהבת את השאלות שלך, בלי ספק עם שאלות כאלה אתה תתודע לאמת שאין אחרייה.

ואני בפרוש לא צוחקת.

אני לא יודעת עוד לאן הדרך שבה אני הולכת תוביל אותי ומדברייך אני שואבת התרגשות גדולה. מה אומר? אני פתוחה, לא יודעת ופתוחה.

אני משתאה לנוכח הדברים שכתבת ואם הם אכן כך אחד לאחד - אני מתקנאה בך. יחד עם זאת, אני מציידת עצמי בסל מלא מגדניות...

מבעד לחלון שאני צופה, אני מתקשה לראות שמישהו מאיתנו רואה את מי שעומד מולו בבהירות מוחלטת כפי שהוא ממש. אולי זו מגבלה עכשווית שלי ואולי לא. רק יודעת שאנו נושאים בקרבנו את אותו הדבר והביטוי של הדבר שונה - האקסטרה של כל אחד ואחד... לכן, כל אחד מבטא עצמו באופן שונה והקושי, הקושי הוא בדימויים והמשמעויות שאנו מעניקים למה שרואים.

אני יכולה להגיד שאני רואה ופוגשת אנשים אחרת מכפי שבעבר, אני מגלה יותר הבנה ומצליחה להפליג עימם בשיחה בלי לשים עצמי ביננו. וכל רגע כזה הוא מרנין ומעשיר. אני עוד כאן, כי יש עוד לאן להתרחב.

מרגע לרגע אני נפתחת יותר ומסירה מעליי שכבות של אמונות, ודעות סטריאוטיפיות. העבודה מתחדשת ומתקיימת כל רגע והיא עצמה מסבה אושר רב. אין הדבר אומר שאין קושי, יש קושי אבל בברור מיידי מתבררת ההבנה וכך הדרמה חלפה כלא הייתה. כך שמרגע לרגע אני מצליחה להרחיב את טווח האושר.

כן, אני מבינה את הניסיון שלך לשנות. כי החלק ההוא שסובל, איפה שהוא, הוא בעצם עברך, ואיתו אתה "עובד" ואותו מנסה לרפא. זוהי פעולה למען עצמך.

והיא יפה ונדיבה, על אף שמבחוץ היא יכולה להראות כשחצנית או אגואיסטית.

דרך אגב, פעם חשבתי שאדם שקוף הוא ביטוי של חסרון, מעין מילת גנאי - מישהו שלא רואים אותו בהקשר הנגטיבי מה שנקרא בעגה - "לא שמים עליו".

אליעד, קראתי היום את התגובות שלך לשלי ולאחרים...

אני מסכימה שהסיבה שהיא אני משליכה את מחשבותיה החוצה לעולם ודרך זאת אני חווה ורואה את העולם. יחד עם זאת, כשמדובר בטבע - יש קושי רב לזהות את הסיבה כי היא נובעת מעוד סיבה ותת סיבה וכו'... - ככה זה כשמדובר בתופעה הקרויה "ריבוי ידיים". לכן, בעיניי נראה לא שפוי לקבוע מי או מה אחראיים. עצם החיפוש אחר אשמים מצביע על הפחד ממה שיש, ותוך כך התרחקות מהאמת. לזהות את הסיבה כמוה כחזיית העתיד.

אין הדבר אומר שאם תידרש עזרה אני לא אתן אותה, אבל העניין בחיפוש אשמים טיפשי בעיניי.

בנוסף, כשאתה משיב לפריאל שאתה יודע כיצד תנהג במקרה X -כלומר אתה יודע איך תפעל בעתיד, זוהי עצמה הגדרת עצמך.

כן, אתה יכול לטעון ובצדק שעצם ההתדיינות מולך הוא ויכוח עם המציאות. אכן כך נראים הדברים מצד הנפרדות. בעוד שאני מצידי לא התכוונתי לשפוט אותך או למדוד אותך, למרות שכך הבנת. הרגשתי, ייתכן ואני טועה, שאתה מתקשה לוותר על אמונות עבר (דתיים). לכן, אתה מנסה לשנות תפישה לאחרים (שזה אתה) מהפחד שלך בעתיד - שמא יקרה עוד... - כדברייך - "ואם כולם היו כופרים באלוהים בשלמות... ". - כן, מפתה להאמין במחשבה שאפשר להשפיע על מישהו...

ואתה יודע מה? - גם אם נראה הדבר כויכוח, תרומתו עבורי היא שהוא מחזיר אותי להסתכל לתוך עצמי. לכן, לא משנה לי מהן המחשבות שלך ודרכי הפעולה שלך כי אני מרוויחה בלאו הכי את עצמי. כך הוא הדבר, אני מחפשת את עצמי מקבלת אותך, מחפשת את עצמי מקבלת אותו - בעצם אין אני ולא אני, אלא יש אני=אתם. כך שאני פוגשת את החלקים שלי בהבנה ואהבה. כן אהבה שהולכת ומתרחבת. אותה אהבה שאתה מכנה אשליה. מבחינתי היא אינה אשלייה ואתה יודע למה? - כי כאשר אני פועלת מתוכה אני לא סובלת. ועוד, גם אם היא אשליה זה לא מעינייני אני יודעת שזה עובד בשבילי ואני אוהבת את זה וטוב לי עם זה.

בהקשר זה, בתחילת הדרך קרה שבכיתי מאושר ומהנאה גדולים שלא ידעתי כמותם ולא ידעתי מה עושים איתם, ואילו בני משפחתי חשבו שקרה לי משהו, שאולי יש סיבה לדאוג לי.

נכון, לא הייתי חייבת לכתוב את דעתי ולגלגל דיון מלכתחילה, ונכון הוא שרציתי להגיד משהו על האמת ולא כהתרסה נגדך, וראה כיצד זה מופיע.

למה? כפי שאמרתי האמת משתנה בדרכה החוצה ונכונה היא השתיקה. וכמו שיוסף אמר, ככל שמתעסקים עם האמת כך אתה מתעסק עם השקר.

וזה עדיין לא שלם, למה? כי התמונה המלאה נראית כך: לך דעתך ולי דעתי שנינו העברנו / חלקנו מחשבות ושנינו קשורים לאותה דעת שהיא אחת וזוהי האמת - אנו לא שינינו זה את זו ונותרנו כפי שהיינו - זוהי האחדות שבנפרדות.

ואם מעניין אותך לדעת, אני כן נושאת בקרבי עוד תפישות שגויות מהעבר ואולי אחת מהן היא ההתדיינות כאן. ואני אומרת אולי כי אני עדיין מרוויחה מהם משהו.

כל הדיון אינו נוגע למי צודק / טועה, ואין כאן שאלה של נכון / לא נכון - מניסיוני יודעת בוודאות מוחלטת שאין טעויות ביקום וכל שצריך להופיע מופיע.

ואני כנראה אמשיך להופיע כאן בכותרות עד שלא... בינתיים אני פוגשת אנשים טובים שמחממים את הלב.

גם אני אוהבת אותך. עכשיו אחרי שכולם אכלו, נהנו ושבעו אפשר לדבר... וכמובן אני לא זו המחליטה את זמני הרעב של משפחתי. אני רק בוחרת לאהוב אותם, ולהאמין להם במה שהם מאמינים...

כל שרציתי לומר הוא, עצם הדיון על גשם או בצורת, הוא הדבר אשר יוצר את הויכוח עם המציאות. אתה עוסק בסוגייה למה לא יורד גשם ומנסה לתרץ אותה. אבל, מצד האמת איך אתה יודע שצריך היה לרדת גשם? אני יודעת שלא. איך? כי פשוט לא יורד. נקודה. וכל התדיינות עם הסוגייה בכל ורסיה שהיא מצביעה על ויכוח עם המציאות. תנסה ליפייף את זה ככל שתרצה... וכך הוא הדבר לגבי האש. איך יודעת אני שהאש צריכה להתקיים? כי היא כאן מופיעה בכל יופיה. וכשהיא תפסיק אז יקומו כל החכמולוגים ויטענו לזכותם.

זה הדבר שהעלתי באתר כשהתכתבתי איתך על סוגיית האלוהים התופס טרמפ על ארועים - הסיפור של הצליח ולא יצליח...

אני רוצה לספר לך על סיבות הזויות...

כרגע אצלי בבית יש 7 רעבים שאמרו שאם לא אכין להם לאכול הם יאכלו אותי...

ואני בטיפשותי מאמינה להם - מה לעשות כזאת אני?

במילים אחרות אל תתעתע בינך לבין חוכמתך. המדע הוא מדע ויפה לו להיקרא כך והרוח היא פילסופים וזמנים יפים לה...

ואם יצא לי אתייחס לתגובתך היום ואם לא יצא אז כשיצא. כי משהו אחר קורא לי למשימה רוחנית לא פחות רוחנית...

איך זה מופיע אצלך?

הרעב מופיע כשהוא מופיע אני לא קובעת בשבילו. יתרה מכך, אמרתי שיש ימים שאני אוכלת ללא הרף - כלומר אוכלת גם מבלי לחוש רעב...

ומי מחליט מתי אני כבר לא רעבה - האם בנגיסה הראשונה? השנייה? מתי? ומי?

אני אינני משקרת לעצמי ויודעת היטב שאני לא מחליטה החלטות, החלטות מתקבלות מעצמן כשהן מתקבלות. אני רוצה לאכול ופתאום אני לא רוצה - זה הכל. אין יותר מזה ואין פחות מזה.

הרעב עובר כשאני מפנה את תשומת לבי למשהו אחר.

ואם בכ"ז רוצה לאכול אוכלת. היו ימים שלא הכנסתי דבר לפה ויש ימים שאני לא מפסיקה לאכול...

ועוד אומר שהשריפה תכבה כשהיא תכבה ולא כשאתה / אני ומי שיהיה יחליט כך. כמילות השיר אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי...

וכאן אין הבדל בין לפני ואחרי... אין, אין אין עד שיש יש יש ושוב אין וחלילה... וכל ניסיון הוא מלחמה בתחנות רוח.

זו השאלה שאני מפנה אלייך? למה אתה מנסה לכבותה? - למה אתה צריך לכתוב אודותיה ולפרש אותה?

שנינו יודעים שבעולם של טוב ורע יש מי שמאמין לנבואות של טוב ורע ומאמין שיכול לשלוט בהם... - אשרי המאמין...

אליעד, אני גם חכמה וגם טיפשה אני היא החכמה בהתגלמותה. אני אוהבת את הקפיצות האלה מכוכב אל כוכב וכל אחת מהן טובה ומתוקה באותה מידה. ואתה תבחר איך לפרש עצמך, כי אין באפשרותך להבין אותי באופן מלא. אם כי אני שמחה שאתה מנסה...

מה שניסיתי להגיד, שהעיסוק בפרשנותו של אלוהים היא עצמה כפירה, כפירה באמת. כי מצד האמת מרגע שהשריפה התרחשה אין דבר שניתן להגיד עליה, היא מה שהיא ויש לה הזכות לחיות בדיוק כפי שלך ולי ולכל מי שחי... ולכן, אין מקום להמציא סיפורים...

באשר לסיבות השריפה... כדאי שנזכור שזהו הדיון...

בהנחה שאתה לא טועה... ויש אכן שכר ועונש ע"י אלוהים. אתה הסברת במקומות שונים שאתה הוא גם אלוהים וגם נפרד ממנו באותה עת.

אם כך, את מי יש לפרש? ולמה לפרש? עצם הפרשנות היא נפרדות. הפרשנות היא הסבל. וזהו הסבל שאתה חווה - שכל תופעה שאתה רואה, אתה רואה אותה מבעד לעדשות לא נקיות. כי אתה רואה דימויים מהעבר שלך אתה רואה את הדתיים כאשמים בכל, ולמה? כי הם האשמים במי שאתה ומה שאתה.

והחוויה נוצרת ומשתנה כשהתודעה והתפישה משתנים.

וזה מה שאנחנו כולנו כאחד עושים "מנסים לחיות". כאלה הם החיים הם קצת שקר וקצת אמת.

אליעד, שים את כל המחשבות הרצונות התפישות של "אליעד" בתוך סל מחוצה לך - איזו משמעות יש לאליעד עכשיו? איזו משמעות יש לכל המחשבות, רעיונות, אמונות...?

אליעד: כל דבר היוצא ממקום של האמת הוא משנה צורתו והוא כבר לא אמת הוא משהו אחר - הוא אולי יכול להידמות לאמת, קרוב לאמת אבל תמיד יהיו לו מלבושים נוספים. וכשאתה מבטל הכל מחד ומנסה לחיות מתוך הביטול מצד שני - אתה מגלה שזה לא אפשרי אלא אם כן אתה הופך להיות דומם באופן מוחלט. רק בהקשבה, רק בהתבוננות - כמו שנאמר "והשקט מרחף מעל פני המים... "

ולעניין הנוסף, מהן אותן רצונות שלך ולמה אתה קם להגן עליהן? אין צורך להגן על האמת היא לא מבקשת זאת. האמת מונחת וכל החפץ עושה בה כרצונו. שוב הבחירה או אשליית הבחירה - מה שתבחר!

אליעד: אם כך, אין כלום ואין ערך לכלום. ואני שואלת אותך מה כל הבלוף הזה של האתר? האם האתר או מי שעומד מאחוריו אמיתי בכוונות שלו, ברצונות שלו? - מצד האמת ולא מצד האגו. שים לב! אתה מסתובב סביב עצמך. אליעד, היחס בין סיבה ותוצאה תמיד משתנה וללא הרף כשהתפישה משתנה.

יוסף: מסכימה איתך שאין סיבות. הסיבות נובעות מהחיפוש של השכל / אגו שאינו שקט ואשר מבקש להציג עצמו כחזות הכל.

יחד עם זאת, יש בחיים בחירה, והבחירה היא בין לחיות מתוך מהות האהבה או באשלייה.

פריאל:

אז אתה מבין שיש לך סיבה לצחוק?

כמו שהגשש אומר: אנא עארף העולם מצחיק אז צוחקים...

ובנימה רצינית, אני אומרת תודה ומכירה תודה לאליעד, שלחץ על כל כפתור אפשרי כדי שהקופסא תבין שהיא בכלל לא קופסא.

כהמשך ישיר לדבריי אוסיף שזהו הקסם, היופי והמתיקות שיש בחיים, החרות לבחור את האופן שבו אנו רואים את העולם וכך לחוות אותו דבר שיוצר רבגוניות אינסופית, בעיניי זוהי גאוניות לשמה.

אליעד, השאלה למה הוא קיים, קשורה קשר הדוק לשאלה למה הוא מקיים עצמו? ואולי הוא בכלל מעבר לכל קיימות? וכמו שאתה מבין אינני מדברת כלל על האלוהים בהקשר הדתי אלא לרוח המחייה את הכל. מבחינתי המציאות וכל מציאות שהיא "קיימת" - אם אפשר להגיד קיימת - אם יש משהו שחי בכלל??

נמצאת בתודעה, והעולם משתנה כשהתודעה משתנה. מה עוד שאני אף בספק לגבי קיומה של התודעה מאחר ואני זו שמתכנתת אותה, כלומר הכל עניין של תפישה, נקודת השקפה - אין מדובר במה שרואים, אלא באיך שרואים. משמע, הכל מתחיל בי, במתבונן, אין שום דבר שמחוצה לי.

אפרופו איינשטין, איינשטיין אמר: הלוגיקה יכולה להביא אותנו מ - a ל - b אבל הדמיון יכול לקחת אותנו לכל מקום. כל דבר שתעלה במוחך הוא אפשרי ולא אפשרי כאחת ובאותה מידה. ולצורך העניין כדאי שיהיה לך ראש פתוח, כי בלעדיו האדם מבצר עצמו ובונה לו חומות וגבולות, כאשר לאינסוף אין גבול אין דבר מחוצה לו והוא נמצא בכל מקום וזורם בכל מקום. וזו, למעשה, מהות הבחירה באמירה "הכל צפוי והרשות נתונה".

אלוהים הוא כלום מאחר והוא אמורפי אינו תלוי זמן ומקום ובכל זאת הוא משהו, הוא ההויה של כל הדברים הקיימים בעולם.

אז מה המשמעות של ההבנה הזו? - כלום!

לפיכך, אין במה להאמין, ואין צורך להאמין, אין מה לדעת ואין צורך לדעת. מלבד ההתבוננות באמת=מציאות=אלוהים, - זה מה שהיה וזה מה שתמיד יהיה. מצחיק לא?

אבל, המוח רוצה להציג עצמו כמשהו, להזדהות כעצמו ולכן דורש סיבות... המוח רוצה להעניק משמעות לדברים וארועים כשאין להם משמעות.

למה אלוהים קיים? איך אתה לא יודע? הוא "האחד" שתמיד קיים ותמיד יהיה קיים אז מה פה השאלה? הרי לא ניתן ליצור "כלום" ולא ניתן להעלים "כלום", הכלום תמיד היה.

אלון: שלמות היא גם מושג וגם התחברות. באופן אישי, אוכל לומר לך שדווקא ההכרה והקבלה של חוסר השלמות תביא אותך לשלמות עצמה.

מה לעשות ככה זה שהדיונים נשארים ברמה הפילוסופית...

אני יכולה להבין למה אתה אומר את שאומר. למעשה, כל אדם מאמין בוחן את פעולותיו מול אלוהים, בעוד שעליו לבחון פעולותיו מול עצמו כאשר הסביבה היא חלק ממנו והוא ממנה. האדם הוא הבריאה וגם חלק ממנה - יציר כפיה. ולכן, האדם יכול להסתפק בעצמו כדי לגלות אודות חוקיות המציאות. כל שכן את האני העליון.

בנוסף, אני עצמי לא הקדשתי שעות רבות לחקירת האלוהות כפלח בפני עצמו, אלא הדבר עלה מעת לעת בבירורים אחרים. אינני מתיימרת להגיד מה נכון עבור כולם, אך מציינת אפשרות אחת מיני רבות לאכוף את הקושי בהתמודדות בשאלה האלוהות עבור אנשים דתיים. כיוון שהם יכולים ללכת בדרך מבלי ששאלה זו תעמוד בינהם לבין פעולותיהם. הם בהחלט יכולים להרחיב / לפתח את תודעתם ורק כאשר יהיו מוכנים לעשות עוד מהלך הם יהיו פתוחים דיים כדי לגלות את האמת.

קיומו / העדרו של אלוהים אינה השאלה המרכזית בחיינו. היא טובה ומשרתת אולי את הגיגי המוח, וכל מהותה פילוסופית.

אלא מה, השאלה עשויה להיות מעניינת בשלב האחרון של המסע. עד אז ניתן לעבוד עם עצמך כי בסופו של דבר האדם עובד עם עצמו ומול עצמו.

הסבל מקורו באדם והוא יסתיים ע"י האדם ואין לכך שום קשר לאלוהים. אלוהים רק משהו שתופס טרמפ.

נכון הוא, שאם משרבבים את הסיפור על אלוהים בתחילת המסע קיומו או אי קיומו עשוי לבלבל, לעכב ולחסום תהליכים, כי אלוהים הוא תמיד סיפור טוב על מה שלא הצליח ועל מה שהצליח.

אין נכון לומר על האבן שאין לה רצונות. הרצון של האבן הוא הרצון של מה שיש. האבן מתמסרת באופן מוחלט למציאות.

האבן אינה מתנגדת ואף מאפשרת לרוח, לחול, למים, לאדם ולחי לעשות בה כרצונם.

נראה לי שלא הובנתי נכון. בהרצאה אתה מציע לא לדחות דבר אחד שהוא בבחינת מהות החיים, והוא החיפוש אחר האושר. האושר הוא אינו משהו שצריך לחפש אותו אלא להיות מודע לו. האושר מתגלה בכל פעם שמשירים אנו מעלינו את הרעיונות והאמונות המכסים אותו מליבנו.

(יש תכלית / אין תכלית לקוסמוס, לא עלתה כשאלה בתוכי - אלא התגלתה כתשובה מתוך משהו אחר).

אליעד, כשאני מתבוננת על העיסוקים השונים של בני האדם, אני מוצאת חלוקה המאזנת עצמה. יש אנשים שהוכשרו לתפקיד מסויים והם לא עוסקים בו כלל, ויש ההיפך, ועוד רבות האפשרויות. יחד עם זאת, לא כל איש "רוחני" שיודע את שעליו לדעת, מגלה שתפקידו מהיום ואילך הוא להוריש את עושר ידיעותיו לאנושות.

האנושות כולה תומכת אלה באלה ונתמכת אלה מאלה. ואני הייתי רוצה, כמובן בעבור עצמי תחילה, לגלות את הדבר הנכון לי ואותו אוכל לתת.

לא אחת, אני מוצאת עצמי בודקת האם יש משהו בתוכי שרוצה לעשות משהו אחר, כדי שארגיש, לפחות, שאני תומכת במידה שבה אני נתמכת. כאילו בודקת אם קיים בי איזשהו רצון ישן מן הילדות אפילו...

אמנם, גם בעיסוק הנוכחי אני יכולה לראות את תרומתי הזעומה כמובן.

ושאלתי היא, איך אוכל לאתר מתוך שלל האפשרויות הקיימים בי את הרצון האמיתי. אני מבינה שהמשמעות היא הפרשנות שלי לעשייה, אבל אינני מתכוונת לעשייה ממקום של משמעות, אלא לעשייה מתוך סוג של התחייבות או מחוייבות, כשל מילוי של רצון עמוק, בדיוק כפי שהאושר הוא רצון עמוק. ואני מקווה שאובן הפעם.

אליעד שלום

כשאני מבררת עם עצמי את סוגיית הייעוד אני מציבה את שתי האפשרויות הקיימות - יש ייעוד / אין ייעוד. כשאני חושבת שיש ייעוד ואני לא חיה מתוכו, אני מלקה את עצמי על כך, ובו בזמן אני חוששת שהייעוד עצמו הוא חסר תכלית.

כך שעניין היש הוא עצמו מעכב אותי מלבדוק אם יש ייעוד כן או לא.. אני אכן מוצאת שהיבטים נוספים בחיים שלי נמצאים בהמתנה בעקבות האמור. מצד שני, אם אין ייעוד? גם בגילוי הזה יש משהו מרתיע שאו אז מתוך איזו אינטראקציה ממשיכים לפעול?

אם כי יש גם בעניין זה משהו משחרר שמאפשר לחיות כפי שברצוני, ללא חובות וללא כפייה - חופש של ממש.

כלומר, דווקא באין יש משהו אולי אפילו יותר קסום.

אבל השאלה הנותרת היא "איך"? איך אני מגלה את ייעודי?

תודה.

רוצה להיות חנפנית ולומר לך תודה. דרך ההרצאה, אני מצליחה להבחין בתשובות לשאלות ששאלתי אותך

ומוצאת את הדרך שלך לא להתחמק.

תודה.

אם תביט אחורה על ההתכתבות שהתקיימה ביננו, תגלה בעצמך שהפנית אליי שאלות כתשובות לשאלתי. ואני לעומתך השבתי לשאלותייך ותשובותיי למעשה ביטלו את כוונתך להגן על דרכך, ואתה התעלמת (לא הגבת לתשובה כהמשך לדיון) אז, או שקשה לך לעקוב אחר המתרחש או שאתה בוחר להתעלם ומתוך כך מסתתר מאחורי פרופוגנדות.

למשל: שאלתי - "האין אתה מדבר על עצמך? ואם הכל טוב בעבור מה אתה מתאמץ? תאפשר לדברים להתרחש מאליהם כי איתך ובלעדייך הם התקיימו ויוסיפו עוד. מה אם כן מדאיג אותך מלבד ארוחת הצהריים שלך? "

וענית: - "ולמה ארוחת הצהריים אמורה להטריד את מנוחתו של אלוהים, יותר מאשר אמונת הדתיים באלוהים...? "

עניתי - "ובאשר לאלוהים יהא רק טבעי שיחשוב הוא תחילה על א"צ לפני דאגתו לאחר. בדיוק כפי שאם חובשת את מסיכת הגז לפני שחובשת לילדיה, זהו חוק המציאות - גם אם אתה אוהב זאת או לא. "

בחרת להתייחס לא"צ בלבד והחזרת אליי שאלה משהשבתי לא נגעת עוד בשאלה - וכמובן שאם תעיף מבט אחורה תגלה שיש עוד נושאים שלא דנת בהם על - אף שהעליתי אותם. אז בוא נסכם שאתה לא מבקש ממני דברים שאתה עצמך לא מסוגל לעמוד בהם - כמו אל תתחמקי...

ולמרות הכל אתה ברנש נחמד

ידידי הטוב, הסר את התחפושת והפסק להסתתר מאחורי מושגים ערטילאיים, כמו לוגיקה, אמונה, פופולאריות, שכל, כופרים, אלוהים והגד בריש גלה שהמלך עירום.

הרי לאורך הדיון שניהלנו, השבתי לשאלותייך ואתה התעלמת מתשובותיי. בנוסף, כשהפנתי, במקביל, אלייך שאלות אתה שוב בחרת להתעלם מהן בדרך עקיפה, וכביכול ענית בשאלה חוזרת אליי. זהו משחק מעגלי שסובב סביב עצמו, אם בדעתך להיות אמיתי - הנה ההזדמנות.

כי בכל הביטויים של טיפש / חכם, אין בהן ממש, מלבד מניפולציה. כי כל הביטויים האלה מצד האמת הן הגדרות בלבד. הגדרות של אנשים שחיים מתוך הנפרדות.

מתוך עשרות התשובות שאתה מספק, עולה הרושם שהלוגיקה היא הדת החדשה שלך, מילה חלופית לדת היא אמונה - הלא כך?

להשיב בשאלה היא עוד סוג של לוגיקה ואסטרטגיה המאפשרים לך להתחמק מן האמת.

והאמת היא שאתה יודע שהאמת תשמע באוזני המקשיבים או תראה בעיניי המתבוננים תמיד מסולפת.

כי מרגע שאתה נכנס לסיבות והסברים אתה כביכול מקטין את המשמעות, וגם ברגע שאתה פועל בדרך ההפוכה לה - אתה יוצר סטאטוס דומה.

אז אני מאפשרת לך ללמד על המניעים והשיקולים שלך באופן לוגי ומבטיחה לא לגחך על כך. ובאשר לאלוהים יהא רק טבעי שיחשוב הוא תחילה על א"צ לפני דאגתו לאחר. בדיוק כפי שאם חובשת את מסיכת הגז לפני שחובשת לילדיה, זהו חוק המציאות - גם אם אתה אוהב זאת או לא.

לא מדובר בלוגיקה, שהרי לא ניתן להסביר את האחדות באמצעות הלוגיקה... לכן, מצליח לך להביס את מי שמציב לך אתגר כביכול.

מי הוא האלוהים שאתה מדבר עליו ובשמו כל כך רבות? האין מדובר בתעמולה, האין אתה מדבר על עצמך? ואם הכל טוב בעבור מה אתה מתאמץ? תאפשר לדברים להתרחש מאליהם כי איתך ובלעדייך הם התקיימו ויוסיפו עוד. מה אם כן מדאיג אותך מלבד ארוחת הצהריים שלך? אלוהים, מציאות או כל ורסיה שהיא, טובים כמו שהם ואינם מחייבים עצמם להופיע ואינם מאלצים אותך, אותי ואותנו לדעת אותם.

תראה אליעד, אם תגיד שאתה עושה את שעושה בשביל עצמך, למען הריגוש, הפלרטוט והתניית אהבים עם עצמך - אני אבין.

אבל, אל תספר סיפורים, אל תופיע כמי שרוצה להשפיע, משום שרצון כזה הוא עצמו מלחמה במציאות, כי אתה חושב שהמציאות צריכה להיות אחרת מכפי שהיא. אתה גם יודע בדיוק איך היא צריכה להראות, יש לך תוכנית מדוייקת.

אליעד, הרי אין הכרח שתשווק עצמך בדרך אגרסיבית, אתה יכול להציע את האמת שלך - ומי שמצטרף טוב ומי שלא גם טוב.

כי מצד האמת, כבר עכשיו טוב. אז שוב אני שואלת למה לדחוף ובאלימות את השקפתך ואת אורח חייך על אחרים? זה בהחלט לא מעיד על לב פתוח...

בהנחה שיש בורא לעולם... (אפשר שמדובר בקוריוז בלבד, אשלייה) אפשר שהוא מבסוט על כל המתרחש ואפשר שהוא יצוק כסלע ונתון בשלוותו מבלי שיהיה לו איכפת כלל...

אם כן, מה אתה מרוויח?

מסכימה איתך ביחס לנקודת מבטי המוטעית בהקשר של גיל, אמון ומשחק, ובכ"ז כל מה שאתה מספר על השכל כהסבר ישיר למעשייך, הינם סיפור נוסף המצטבר לסיפורים רבים ברזומה שלך. ושאלתי היא למה? ולמה באופן המסויים הזה? מה המטרה? מה אתה מרוויח מכך?

נכון, הרגשתי אי נוחות בגלל המניפולציה שכמעט הצליחה לך, לא לגיטימי?

אליעד שלום, קראתי שנית את תשובתך אליי וחשתי אי נוחות בגישתך בתשובה 2. לפיכך, אתייחס להיבט הלגיטימיות.

לגיטימיות היא מילה משונה כי היא מתמרנת את המקשיב / הקורא ומבקשת את הבנתו והשתתפותו לגילוי חמלה, סולידריות ואף מתן אישור.

עפ"י הרצאותייך ופריסת השקפת עולמך המלומדת והנחקרת, אדם המתנהל מתוך הווית האחדות אינו אמור להרגיש מבוזה ביחס לעבר, כי העבר לא קיים מלבד הסיפור שלך עליו.

ראשית, לא התכוונתי לאמונה בדרכו בהיבט הדתי, אלא לאמונה שיש מאחורי דבריו משהו ששווה לי לבדוק.

אליעד שלום

כפי הידוע לי, אדם ההולך בדרך הרוחנית מעז לעשות קפיצה ל"קיימות אחרת" מתוך ידיעה שקיימת דרך עבורו המתאימה לו והוא יכול למצאה בבוא העת.

אין המקרה מחוייב, אלא אפשרי המציאות, ובכ"ז מדובר באמונה של ההולך בדרך... אותה אמונה שהובילה גם אותך להתחיל בדרך זו.

כפי שהצהרת, לא אחת, אודות התחייבותו של הרבי נחמן לקבלת השכל הגדול לאחר חיפוש האמת ב - 100%, התחייבותו הייתה טריגר בעבורך אתה האמנת לדבר, דבריו היו עבורך דברי תורה חיים זו הייתה פוליסת החיים שלך. אם כך תאמר לי, מדוע אתה חש מבוזה כשאומרים לך שאתה מאמין?

תודה.



קבל את הספרים המומלצים עבורך שיביאו גם לך הצלחה ואושר אמיתיים בכל תחומי החיים!
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להשיג איזון נפשי? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? דיכאון? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להיגמל מהימורים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לעשות יותר כסף? איך לחנך ילדים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשנות תכונות אופי? איך לנהל את הזמן? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להנות בחיים? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מהי תכלית ומשמעות החיים? מי ברא את אלוהים? מה המשמעות של החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם אפשר לדעת הכל? האם הכל אפשרי? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? האם יש או אין אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש אמת מוחלטת? למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? האם יש משמעות לחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קאוצינג, מאמן אישי לזוגיות, רטוריקה ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.2656 שניות - עכשיו 28_03_2024 השעה 22:36:28 - wesi1