אליעד כהן
יעוץ אישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






רשימת התגובות האחרונות של: אנה 🔻
דיונים גם בקבוצה Facebook

לא אמרתי לא להגיד, אמרתי לחשוב לפני שאומרים, להשתדל יותר לדייק...

בהרצאה היום התחדד לי שאם הייתי בטוחה בדברים שאני אומרת אז לא אליעד ולא אף אחד אחר לא היה מצליח לערער אותי מהאמת שלי, עובדה שבסוף התבאר לי שלא הייתי בטוחה בכמה דברים שאמרתי, (כמה עוד דברים כאלה יש..?) ולכן, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמוציאים מילים מהפה...

ניסיתי לחשוב מהו הדבר הקרוב ביותר לחויה של השתוות. ואז נזכרתי בילדות. כילדה קטנה הרגשתי טוב בלי סיבה, הראש לא שיגע אותי כיוון שהייתי בסוג של אי ידיעה. לקלף קליפות שהצטברו במשך השנים, לחזור להיות מה שהיית פעם, פתאום זה נראה כמשימה בלתי אפשרית. אבל לא נוותר, נמשיך לחפור...

זה נכון שקשה להיפרד מאחיזות ולפעמים לגלות דברים שלא תמיד נוח איתם, אבל בהבנה שלי, כל עוד הדרך של אליעד זה לבדוק דברים לעומק מכל הכיוונים ולהשתדל להיות אמיתי עם עצמך, זה מספיק טוב בשבילי.

עצם העובדה שיכול להווצר זמן, מקום וצורות בתוך החלום למרות שזה נראה לנו פחות ממשי ואנו קוראים לזה רק חלום, עדיין... עובדה, נוצר פה זמן ומקום שהתודעה חווה כממשי, עם צורות, רגשות, חושים וחויית ה"אני". זה מעמיד את חמשת החושים בשאלה רצינית האם הם משקפים את המציאות האובייקטיבית כיוון שחוקיות של חמשת החושים שחלה בחלום זאת אותה חוקיות שבמציאות שלנו.

מהתבוננות על חלומות אפשר גם להבין יותר את הרעיון של יקום מקביל, אם לדוגמה אני חווה בחלום מציאות אחרת אז היכן נמצאת אותה מציאות "ממשית" שאני חווה ביומיום כרגע?

דרך זה אפשר לראות ששתי מציאויות יכולות להיות "קיימות" בו זמנית רק שהתודעה רואה כל פעם מציאות שונה.

אחת השאלות שנשאלה אתמול זה למה אנו צוחקים, ומעל פני שטח נראה שכשאנו צוחקים זו פעולה פשוטה שהרבה פעמים נראית לנו מובנת מאליה ולא מסתכלים מה הדבר העומד מאחורי הפעולה. וזה רק חידד לי עד כמה אנו לא רואים יותר לעומק את הדברים המסתתרים מאחורי הפעולות שאנו עושים ביומיום. ולכן, בפעם הבאה שאצחק, אבין יותר טוב למה אני צוחקת.. (-:

ישנם דברים שהאדם בחמשת החושים יכול לתפוס כלא קיימים. כמו לדוגמא גלי רדיו, שאם לא היה את האנטנה והמכשיר הקולט את הגלים ומתרגם אותם לצליל אז האדם לא היה מודע לכך שהם קיימים בכלל. וישנם דברים שהאדם יכול לחוש בחמשת החושים ולתת פרוש שהדבר אכן קיים כמו לדוגמה חולי סכיזופרניה שבעינייהם העולם שהם רואים הוא ממשי, ובעיני אדם אחר נראה כלא קיים. חמשת החושים יכולים להטעות וליצור חויה סובייקטיבית לאדם שלא בהכרח משקפת את המציאות האובייקטיבית.

מי בכלל קובע שהמציאות שאני רואה היא יותר אובייקטיבית ממה שרואה אותו חולה סכיזופרניה שרואה דברים אחרים...?

כיוון שהוא רוצה להמשיך להיות עבד, כי אם בשלמות היה רוצה להפסיק ליסבול היה אומר - "די, עד כאן עם הסבל!." והיה מחפש כל דרך מילוט אפשרית מבית כלא. במקום זה הוא מתפשר ואומר: "נו טוב, נחייה עם זה", או כל תרוץ אחר, וממשיך לקבל מכות.

גם הנפרדות רוצה להמשיך להיות קיימת...

וזו אחת הסיבות שאני מתחברת לשכל של אליעד, שלא צריך להעמיד פנים ולא להתעלות על שום דבר, אלא פשוט לבדוק בשכל, האם דבר כזה או אחר הוא נכון או לא ולהתחיל להבין דברים לעומק, כך הלב ירגיש שלם יותר בלי שכל מני ספקות יציקו במודע או לא.

כשאומרים להתעלות מעל האגו אז זה כאילו להעמיד פנים שהוא לא קיים. לאנוס את עצמך להיות מישהו שאתה לא, במילים אחרות לחיות בשקר. גם אם נאמר לצורך העניין שהתכלית הסופית היא להתעלות מעל הרצון האגואיסטי ולמלא את רצון הזולת עדיין את עושה את זה בשביל עצמך להרגיש טוב. אז לאן נעלם פה הרצון האגואיסטי? הוא לא נעלם, חזרנו לאותו מקום רק בצורה אחרת.

מהתבוננות על רצונות, הדברים שאני רוצה הם בעצם לבוש של רצון לכך שיאהבו אותי, אבל לא משנה מה אעשה ואיך אשנה מציאות, כל עוד יש דברים שאינני אוהבת בעצמי, המציאות תמיד תשקף לי את אותם "פגמים" שאני חושבת שיש בי. אז חשבתי, אולי הרצון היותר פנימי הוא לאהוב את עצמי? כי אם אוהב את עצמי באמת אז המציאות תשקף לי תמיד את מה שאני אוהבת, ואז גם ממילא אוהב גם את המציאות.

גם אם יש הבנה לוגית בראש שהכל אחד עדיין ההבנה הזאת אינה מושלמת כיוון שאם היתה מושלמת אז גם היתה חויה שהכל אחד. כנראה יש עוד הרבה שאלות מודחקות ודברים לא פתורים שצריך לבדוק אותם.

מספיק אכלתי סרטים מזה שכדור הארץ נמצא באיזושהי פינה נידחת בגלקסיה בתוך סביבה עויינת של סופרנובות וחורים שחורים. ואם זה לא מספיק, אז גם יותר ויותר מחלחלת בי ההבנה שהגוף וה"אני" שלי הם בסך הכל עוד צורה בתוך זמן ומקום. כשחשבתי על ה"אני" שלי בעצם חויתי שכשאני אומרת "אני" אז אני בעצם מתכוונת לתכונות אופי שלי, זיכרון וכו'. וזהו בעצם הדבר הכי בסיסי שאני מרגישה ששייך לי, ואך ורק לי. אפשר לחשוב יש לי זכויות יוצרים עליו. אבל איך אני יכולה להגיד שה"אני" שלי שייך לי אם בכלל אינני מבינה מהו הדבר שגורם ל"אני" שלי להיות קיים? אולי ה"אני" שלי הוא בכלל לא שלי? הוא שייך למה שמהווה אותו.

היום הבנתי שכל אחיזה ולא משנה מהי, אפילו דבר פשוט ומעצבן כמו לחכות לאוטובוס צריך לשאול האם זה באמת רע? כי כל הסבל, יושב על אמונות שדבר כזה או אחר הוא רע, ובגלל זה יש לי רצונות שמציאות תהייה כך או אחרת. פתאום קלטתי שיש לי ים של אמונות, והגדרות של מה זה טוב ומה זה רע וכל תפיסת המציאות שלי היא גם אחיזה במשהו שאני חושבת שנכון או לא נכון, וגם זה שאני באה להרצאות גם זה אחיזה שאם אני אעשה כך או אחרת אז יהייה יותר טוב, אבל גם לחשוב שהבנתי שאחיזה זה רע זה גם אחיזה, שום דבר לא ודאי, לא מובן, לא בטוח... טרוף!..

לא יודעת אם אני אלוהים או לא, אבל עצם העובדה שניפתחו לי העיניים לשאלות, לתובנות והזדמנות להכיר את עצמי ואת המציאות, זכיתי לחויה מדהימה ומעניינת. אליעד כהן - תודה רבה לך!!!

ועוד חשבתי: שה"אני" שלי הוא זה שרואה, הוא זה שמרגיש וחווה את המציאות. ואם באמת אני מטילה ספק בחושים שלי, שמיעה, מגע ראיה וכו' ובכל מה שקיים, אז אני רואה שהחוייה בעצם נוצרת מתוך ה"אני" וכל מה שבכלל קיים ה"אני" בעצם יוצר אותו ואפשר לראות את ה"אני" כמחוייב ראשון.

דרך הפרק" "אני" ושורש הרצון" הבנתי שאפשר לקחת כל דבר ולבדוק ממה הוא מורכב, ז"א לבדוק את המהות שלו, האם הוא מחוייב או אפשרי? במקרה ספציפי דיברנו על הרצון, ממה הוא מורכב ומהי דרך לבדוק מהות הדברים בכלל. ודרך זה הבנתי שדברים מורכבים בסוג של היררכיה וככל שנתקדם יותר פנימה בהבנה של מהות הדברים ככה יותר נתקרב למחוייב הראשון.

שאלה לחבר'ה שבאים למפגשים של אליעד: לי זה נראה כבר כמו מדע בדיוני... כשאליעד מדבר במפגשים על זה שאדם הוא אלוהים כולם מקשיבים ומקבלים את זה כאילו זה באמת נכון, ואולי זה לא נכון?

מה מניע אתכם לחשוב שכן אפשר להבין הפכים וכן הגיוני שאדם הוא אלוהים?

בקיצור יש לי ספקות, דברו איתי..

אחד הדברים שהבנתי שקצב ההתקדמות שלי תלוי ברצון שלי. ככל שאני ארצה להתקדם יותר לשם כך אני צריכה רצון גדול יותר. אבל מה קורה כשאינני מרגישה שהרצון שלי אינו בשליטה שלי? אני מבינה שיש פה שכל ענק שצריך להבין אותו ואני שואלת את עצמי: איך יכול להיות שבא אדם בשם אליעד כהן, אומר שיש שכל שאם נבין אותו יפתרו כל הבעיות. ההגיון אומר לי שדבר כזה צריך פשוט לטרוף ולחרוש על השאלות עד צאת הנשמה עד שזוכים לחופש אמיתי.. אז מדוע הרצון עדיין אינו מספיק חזק?

ישנן שאלות שאי אפשר למצא עלייהן תשובה בשכל הרגיל, ומה שהבנתי שבמקומות האלה דווקא צריך להפעיל את השכל היצירתי ולחשוב לכיוונים שבחיים לא חשבתי עלייהם, כל דבר, כל רעיון - מה שבא ברוך הבא! וזה דווקא נשמע לי כמו חוייה של ממש.. להפציץ את המח בדרכי חשיבה חדשות (-:

הארוע ביפן לפי דעתי לא שונה מכל ארוע אחר. ישנו כוח שמזיז את הכל ומשנה לו צורה. השאלה היא: מדוע התגובה של בני אדם כל כך קיצונית ומתנגדת לארוע הזה? ככל שאדם פחות רוצה מציאות כך הוא סובל יותר וכך מתערער לו יותר האגו וגורם לו לאיבוד שליטה. הפרשנים נותנים יש של סיבות והסברים לכל מה שקורה אבל תכלס - זה לא פותר לנו את הבעייה, אנשים ממשיכים לסבול. והנמשל שקשור אלי ואני מניחה שלעוד אנשים אלה ארועים בחיים שגורמים לתחושה של איבוד שליטה וחוסר אונים. וכשמבינים שכל מני הסברים שאנשים נותנים למצב העגום בדומה לפרשנים שמנתחים את המצב, כבר לא מספקים אז אין ברירה אלא להתחיל לחפש תשובות יותר בשורש. למה אני לא רוצה מציאות כפי שהיא? למה זה ככה ולא אחרת?

היה לי קשה לנסות להבין את הרעיון שאני אלוהים, יותר קל לי להתבונן ברעיון של "גלגול נשמות" ולחשוב שאולי הייתי פיל בגלגול הקודם. אבל רעיון שאני אלוהים??? זה לא דבר קל להטיל בו באמת ספק ולשאול: "אולי אני אלוהים"? ומאוד עזר לי להבין היום בהרצאה שאם אלוהים הוא כל יכול, אז כמובן שהוא יכול גם לצמצם את עצמו לאדם - אז כן יש אפשרות שאני אלוהים. זה פשוט פתח לי פרספקטיבה שהייתה חסומה אצלי..

תוך כדי צפייה בסרט "בן 10", תובנות שהיו לנו דרך סרטים "אליסה בארץ הפלאות" ו - " הורטון שומע מישהו" התחלתי לראות שיש תהליכים שחוזרים על עצמם, אותם תהליכים אבל בצורות שונות. ובעצם יש את אותם תהליכים במציאות שלנו וכל תהליך קשור אחד לשני בצורה כזאת או אחרת. ואם נמשיך להבין ולהתבונן בכמה שיותר תהליכים אז ככה נראה שכל דבר בעולם קשור אחד לשני וזה בעצם אותו אחד שמתבטא בצורות שונות.

זה נראה לי מטורף מה שכתבתי. והשכל ה"הגיוני והישר" אומר לי שמה שאני כותבת זה מגוחך וזה טימטום לחשוב כך, אבל לפחות זה מוסיף לי פלפל לחיים (-:

בתחנת רכבת כשסיימתי יום עבודה כרגיל, בעודי צועדת לכיוון דלת כניסה של הרכבת שאלתי את עצמי: האם אני יכולה להחליט אחרת? האם אני יכולה מרצוני החופשי לא להכנס לרכבת? אני פשוט לא יכולה, אני פשוט רוצה להכנס לרכבת ולהגיע הבייתה. ואז חשבתי: למה אני רוצה דווקא כך ולא אחרת? למה בכלל אנשים רוצים להגיע הבייתה אחרי יום עבודה? האם לא יתכן מציאות אחרת? שאנשים ירצו להישאר בחוץ ולדוגמא להתבונן אחד בשני או כל מציאות מטורפת אחרת שניתן להעלות על הדעת... מה זה הדבר הזה שקובע שהמציאות תהייה כך ולא אחרת? הרגשתי קצת מטופשת כשנגעתי בנקודה שיש משהו אחר ששולט בי ומה שאני מגדירה כ"נורמאלי" ו - "צריך להיות כך" הוא בעצם סוג של אשליה.. אימא'לה...

אהבתי להבין ולהתבונן בכוחות שפועלים בנו. לראות איך השכל מגדיר לנו מה זה טוב, מה זה רע ואיך הוא מבלבל ומקבע את החשיבה, כי ברגע שעוברת מחשבה לגבי דבר כזה או אחר שהוא רע ואני מסכימה עם המחשבה אז כבר אי אפשר לצאת מהמלכודת של הרע. והדרך לצאת מהמלכודת הזאת היא ע"י הטלת ספק, להתעלות מעל השכל המקובע ולבדוק דברים מפרספקטיבות אחרות. מאוד התחברתי לדבר הזה כיוון שאני חווה מציאות מזה יבשה וריקנית, ולשם שינוי הייתי רוצה לחוות חוויה רעננה יותר והסתכלות מעניינת יותר על החיים מזוית אחרת.

כל פעולה שאדם עושה ומנסה להיות מישהו שהוא לא, ונאחז באיזשהו קונספט של איך לחיות נכון ומה לעשות בשביל להיות יותר מאושר כך יהיה לו רע יותר, וככל שהאובססיה לדבר הזה גדולה יותר כך המחיר שהאדם ישלם יהייה כבד יותר. בלי להאחז ברעיונות חיצוניים של מה נכון ומה לא נכון לכל אחד יש את האמת שלו שצריך לבדוק באופן יסודי ומעמיק... בהצלחה לכוווולם... (-:

אחד הדבים שנגעו בי בהרצאה זה המשפט שאליעד אמר. הוא אמר שאני אחראית לסבל שלי ואני זו שגורמת לכך שיהייה לי רע. והאמת שכששמעתי את המשפט הזה התהפכה לי הבטן. כי אני "בוודאות" חושבת שאני רוצה רק טוב ולא רוצה את הסבל. אבל אם זה היה באמת נכון מה שאליעד אמר לא היה נוגע בי, כי מה שלא נוגע לא פוגע... ומתוך זה אני מבינה שכל החיים האשמתי כל דבר וכל אחד בכך שרע לי חוץ מעצמי. ואף פעם לא טרחתי לשאול ואולי זאת אני שהיוצרת את זה שרע לי? ובדרך חזרה הביתה נזכרתי בזה שפינטזתי שאני בחוויה של אחדות ושהכל טוב, ואז חשבתי: ומה יקרה כשהכל יהייה טוב? ואולי זה יהייה משעמם? כי אני יכולה לשקר עד מחר שאני רוצה רק טוב, אבל איפשהו בפנים כשיותר טוב לי אני רוצה את הרע... טוב, נשאל מהתחלה, אז מי / מה אחראי לכך שרע לי?...

לא משנה מה קורה, הרע שאני מרגישה זה לא בגלל גורם חיצוני, אלא זה כי אינני רוצה שדבר כזה או אחר יקרה. היגיע הזמן לקחת אחריות ולהפסיק להאשים את המציאות. אני זו שמתנגחת עם המציאות. ואיך כן רוצים מציאות כפי שהיא? ע"י הבנה והתבוננות. ה"אני" שלי והרצון שלי הוא הוא הוא חלק ממנגנון גדול יותר, מנגנון שמפעיל את הכל, כל המציאות. וכשאני אומרת "אני רוצה" אני בעצם מבינה שהרצון שלי הוא המציאות או המנגנון שמפעיל את רצונו דרכי. פה בעצם נפתחת פרספקטיבה נוספת שבה כשאני אומרת ש"אני רוצה" אני בעצם מתכוונת שהמציאות רוצה. פרספקטיבה חדשה ומעניינת.

הבנתי שכשאני שואלת שאלות הרבה פעמים אלה שאלות לא פשוטות כמו למשל: "מה זה "אני"? יש סיבה? אין סיבה? אני כל הזמן נתקעת ועוד מתלוננת על חוסר מוטיבציה... אז אני לא באמת שואלת את השאלות כי הן לא באמת מציקות לי, הן מציקות לי באופן חלקי. הבנתי שעלי להתרכז יותר בדברים קטנים יותר שמציקים לי ומשם להתקדם הלאה כי כל עוד יש לי דברים קטנים שלא פתורים אצלי לא אוכל להתרכז בשלמות בשאלות יותר עמוקות.

מישהו, אני מבינה שאתה חושב שאנחנו טוחנים מים כל הרצאה מחדש, אבל רק להבין את הקונספט של מה שאנו מדברים, זהו קצה הקרחון למה שבאמת צריך להבין. את הקונספט גם טיפש יכול להבין. להיות כנה עם עצמך, לא לשקר את עצמך ולהיות אמיתי זאת העבודה האמיתית. גם אם תגיע למיליון הרצאות ולא תיהיה כנה עם עצמך זה לא יעזור לך.

היי מישהו

קודם כל אף אחד לא אמר לך להאמין למה שנאמר, אתה צריך לבדוק בעצמך את הדברים.

הרעיון הוא בעצם שהאדם יתחיל להתבונן ולהבין את עצמו, להבין את המציאות, מי הוא בכלל, למה הוא חיי וכו'.

בלי שום קשר לדיבורים על אחדות עצם העובדה שיותר תבין את עצמך ישנה לך את חויית המציאות ותתחיל לראות דברים בצורה אחרת.

ובקשר ל - "אם תרצה לעוף אתה תעוף", אתה הרי לא מבין מהו רצון בכלל, למה יש לך רצון כזה או אחר? נראה לך שאתה זה שבוחר מה לרצות ומה לא?

האדם מפחד להודות בכך שהוא אגואיסט, אבל מה כל כך רע בלהיות אגואיסט?

אנשים מדי יום נאבקים לחזק את הדימוי העצמי שלהם, רוב האנשים שוכחים מעצמם, מרצים את הסביבה ומרגישים שהם כל כך לא אוהבים את עצמם. מה כל כך רע לגלות שכל מה שאתה עושה הוא למען עצמך בשביל להרגיש טוב?

איך זה יכול להיות? תוך כדי פעולה יש לי רצון לעשות פעולה הבאה. אז קודם בא הרצון ואז פעולה?

כל היקום הוא מערכת אחת ענקית שמשנה צורה כל הזמן. הכוכבים, הים, הרוח הכל תמיד בתנועה מתמדת. האדם הוא חלק מאותה מערכת. אם נשאל ממה עשוי אדם אז נראה שהאדם בנוי מאוכל שהוא אוכל.. ומהיכן בא האוכל? מאדמה, מינרלים, מים וכו'. ככה החומר משנה צורה. לדוגמה אם ניקח מינרל באדמה, אז בהתחלה הוא מינרל, ואז הוא מאדמה הופך לחלק מעץ ואז לחלק מתפוח ואז לחלק מאדם שאכל את התפוח. לאחר המוות הגוף הופך לצורה אחרת וממשיך להתקיים בצורה אחרת. האדם הוא רק חלק מתהליך של שינוי צורה שתמיד מתרחש ובסך הכל חלק קטנטן במערכת הענקית הזאת. עד כמה שקשה לראות שהאדם הוא בסך הכל חלקיק אבק ביקום, זאת המציאות. והרצון שלך, זו רק דרך של אותה מערכת ענקית לגרום לך לזוז ממקום למקום.

אני מאוד אוהבת את החתולה שלי, היא גורמת לי להרגיש טוב.

אם הקיר היה גורם לי להרגיש את אותה תחושה שאני מרגישה כלפי חתולה, אז הייתי אוהבת את הקיר.

מסקנה: אני אוהבת את התחושה ולא את הגורם החיצוני, אז שלא יבלבלו ת'מח.

לאדם אכפת רק מהתחושה שהגורם החיצוני גורם לו להרגיש

וכמובן העיקר שהרגשה תיהיה טובה.

זה כל כך נכון שהאדם יוצר לעצמו את הסבל במו ידיו, כל כך אבסורד שהאדם אפילו אינו יכול להסביר את הסיבה שבגללה הוא רוצה תמיד משהו..

הרצון עצמו זוהי אובססיה. אם ניקח לדוגמה אחד שהוא נרקומן שכל חייו סובבים סביב להשיג את המנה הבאה שלו בשביל להרגיש טוב, וניקח אדם "נורמאלי" שעושה פעולות "חיוביות" בשביל להרגיש טוב אבל חווה לכאורה שליטה על חייו. מה כבר כזה הבדל בינהם? שנייהם עושים פעולה בשביל בסופו של דבר להרגיש טוב, זה לא משנה מה הפעולה. את שנייהם מניע הרצון ולשנייהם אם אין להם את הגורם חיצוני שיגרום להם להרגיש טוב הם תמיד ירגישו חוסר סיפוק תמידי.

ולמה הנרקומן במצב יותר טוב? כי לפחות הוא מודע לכך שהראש שלו דפוק.

ממש נפל לי האסימון ששום דבר לא מחוייב במציאות ואפשר לראות את זה בכל דבר!

למה כדור הארץ מסתובב דווקא 365 ימים סביב השמש? הוא באותה מידה יכול להסתובב 200 פעמים בשנה או 500 פעמים בשנה. אז מה גורם לזה להיות דווקא 365?

אפשר להמציא ים של חוקי פיסיקה ועולמות היכן שלדוגמה המים מוצקים בטמפ' 20 מעלות ונוזלים בטמפ' 300 מעלות.

ואם משהו כל רגע מחליט שכרגע משהו יהייה מוצק אז באותה מידה המשהו הזה יכול להחליט שהדבר יהפוך ממוצק לנוזל אם ירצה בכך.

המדע באמת לא יודע למה החומר מתנהג כפי שהוא מתנהג. אם לדוגמה אלוהים יחליט על חוק חדש נגיד שהברד חוזר חזרה לשמיים לאחר שהוא פוגע בקרקע וזה יהיה לנו מובן מאליו כמו שכל יום זורחת השמש, אז המדע בקלות יוכל להסביר שכיביכול הגרגר הברד מתמלא באנרגיה כשהוא פוגע בקרקע ולחצים כאלה או אחרים באויר גורמים לו לחזור חזרה לשמיים. בקיצור, אינסוף דוגמאות אפשר לתת לדבר הזה...

AMAZING!!!!

שלום נועם! אני חושבת שהדילמה האם לקבל מציאות או לא היא מיותרת לחלוטין

להתווכח עם עצמך לגבי מה נכון לעשות ומה לא נכון זהו סתם בזבוז אנרגיה מיותר.

צריך לקחת פסק זמן, לנקות את הראש, להתחבר לעצמך ולשאול את עצמך:

מה אני רוצה באמת? מה אני מקבל או לא מקבל?

לא משנה מה תהיה התשובה.

העיקר שתהיה מחובר לעצמך!

וכמובן תמשיך לשאול שאלות, בהצלחה!

לפי הבנה שלי, החזרה בתשובה והתקרבות לאלוהים זו בעצם הכפירה, שהיא אמונה של הנפרדות - אמונה שהטוב והרע הם נפרדים.

עצם העובדה שמצאתי את את עצמי מתבוננת על הטוב והרע ומערערת על התפיסה הכלל עולמית שלדוגמה רצח זה רע, במילים אחרות כופרת בכל מה שהאמנתי בו כל החיים, רק המחשבה על זה גורמת לי סחרחורת...

אז עופר לפי דעתי צריך להתבונן גם על הרוצחים וכל שאר החלאות מפרספקטיבה אחרת. אבל בגדול בסופו של דבר אם מגיעים לאחדות איפה שטוב והרע זה אחד, אז לא אמורים לחוות רצח או אונס כטראומה.

אליעד, תקן אותי אם אני טועה.

נכון, זה לא מספיק רק להבין איך זה עובד בתאוריה. ככה מצאתי את עצמי תקועה, אני כיביכול מבינה אבל לא חווה שום שלמות. לכן עד שלא אשאל את השאלות בעצמי ואגיע לאמת בעצמי, אני לא אחווה את המציאות בשלמות. בלי שום קשר להבנה איך פועלת המציאות אם האדם לא ילמד להיות כנה עם עצמו אז לתהליך אין שום משמעות. לפעמים אני תופסת את עצמי על "חם" שלא בא לי שהמציאות תיהיה מסויימת ובא לי קצת לעוות ולעגל פינות למציאות. מבחינתי להיות כנה - אבל באמת כנה, זו עבודה בפני עצמה ואפילו דרך חיים לחיים איכותיים יותר, אז בהצלחה!



קבל את הספרים המומלצים עבורך שיביאו גם לך הצלחה ואושר אמיתיים בכל תחומי החיים!
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחנך ילדים? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בזוגיות? איך לנהל את הזמן? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להאמין בעצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לקבל החלטות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפרש חלומות? איך להתמודד עם גירושין? איך לא להישחק בעבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לעשות יותר כסף? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...



שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מהי תכלית ומשמעות החיים? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם באמת הכל לטובה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? אולי אנחנו במטריקס? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם הכל אפשרי? האם המציאות היא טובה או רעה? מי ברא את אלוהים? מה המשמעות של החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא פסיכותרפיסט, מאמן עסקי, מטפל הוליסטי ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.1563 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 14:06:49 - wesi1