אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית במציאות שלנו? הרעיון שאליעד כהן מציג בהרצאה עוסק בשאלה העמוקה: האם קיימת באמת בחירה חופשית לאדם או אפילו לאלוהים? כאשר אנשים שואלים על בחירה חופשית, הם מניחים מראש שלאלוהים עצמו יש בחירה חופשית. אולם לפני ששואלים אם לאדם יש בחירה חופשית, עלינו לברר אם בחירה חופשית קיימת בכלל במציאות, אפילו אצל אלוהים. בחירה חופשית, בהגדרתה הפשוטה, היא מצב שבו לאדם יש רצון, התלבטויות בין כמה אפשרויות, והוא בוחר מה לעשות בהתאם לרצונו. מדוע לאדם אין באמת בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד כהן מסביר בפירוט רב את הסיבה המרכזית לכך שלאדם אין בחירה חופשית אמיתית. האדם לא באמת שולט ברצונות שלו. כדי לפעול, אדם חייב קודם לרצות לבצע את הפעולה. אולם הרצון ... לו יכולת לבחור את הרצון הראשון שלו. במילים אחרות, הרצונות פשוט מתהווים בתוכו בלי שליטתו. האם לאלוהים באמת יש בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד מסביר שגם לאלוהים אין באמת בחירה חופשית, במיוחד כאשר מסתכלים על הרעיון מזווית של אחדות מוחלטת. בפרספקטיבה האמיתית ביותר, שבה הכל אחד ואין הפרדה, אין אפילו משמעות למושג בחירה, כי אין נפרדות ואין שום שינוי או הבדל שיאפשר בחירה. במצב הזה, אלוהים לא יכול לבחור כי אין לו אופציות לבחור מתוכן. גם בפרספקטיבה שבה אלוהים ברא את העולם, עדיין מתברר שאין לו באמת בחירה חופשית. אנשים חושבים שאם אלוהים היה יכול לברוא או לא לברוא את העולם, אז הוא בהכרח בחר לעשות זאת. אבל אליעד מדגיש שהאפשרות לעשות או לא לעשות אינה מעידה על בחירה אמיתית. יכול להיות שאלוהים הוכרח לברוא את העולם, משום שאולי הוא מוגבל לעשות רק את מה שהוא עושה בפועל. ... הנפרדות הראשונה. אם יש הפרדה, אז כבר אין אחדות מוחלטת. אליעד מציין שהרצון הראשון לא יכול היה להיווצר מתוך בחירה קודמת, מכיוון שלא היה שום רצון קודם. לכן הרצון הראשון נוצר מעצמו, בלי שאלוהים באמת בחר בו באופן מודע. ברגע שנוצר הרצון הראשון ללא בחירה, כל המשך התהליך גם הוא ללא בחירה. האם לאלוהים יש בחירה חופשית או שהוא מוגבל? ברגע שמגדירים שאלוהים ברא את העולם, בהכרח נוצרת הגבלה, כי יש הבדל בין אלוהים לבין ... שיצר. אלוהים הופך לישות מוגבלת כי הוא כבר לא אחדות מוחלטת. לפני שנוצר הרצון הראשון לא היתה לאלוהים אפשרות בחירה, משום שלא היתה נפרדות ולא היה הבדל בין אפשרויות. מכאן שהרצון הראשון הופיע ללא בחירה. מדוע בכל זאת ישנה בחירה חופשית במובן גבוה יותר? למרות שאליעד כהן מסביר שלאלוהים ולאדם אין באמת בחירה חופשית במובן הרגיל, הוא מציג מושג עמוק יותר של בחירה חופשית אמיתית. הוא מתאר מצב שבו הרצון והמציאות הם אחד, מצב שבו הרצון תואם לחלוטין את מה שקיים. זו בחירה במובן הגבוה ביותר, משום שאין קונפליקט או התלבטות בין רצון למציאות. במקרה כזה, כאשר הרצון והמציאות הם אחד, האדם ... הבנה עמוקה של המציאות ושל העיקרון שאין לו באמת שליטה על הרצון, ומתוך ההבנה הזו הוא יוכל לחוות את הבחירה החופשית במובנה העמוק ביותר, שהיא השלמה מוחלטת בין רצונו לבין המציאות. כיצד אלוהים בוחר בפועל אם הוא לא באמת ... קודם. לכן, במובן זה, אלוהים הוא המהווה של כל מה שקורה אבל לא באמת בוחר את זה. אליעד מבהיר שבחירה חופשית אמיתית מתבטאת בכך שאין כלל הפרדה בין הרצון לבין המציאות. זהו מצב של אחדות מלאה, וזו המהות של בחירה חופשית אמיתית. האדם שמבין את העיקרון הזה יוכל לחוות את המציאות באופן שורשי ולראות שהכל אחד. מהי המסקנה הסופית על בחירה חופשית? המסקנה הסופית של אליעד כהן היא שלא קיימת בחירה חופשית במובן הרגיל, לא אצל האדם ולא אצל אלוהים. הרצונות של האדם מתהווים מעצמם, ללא שליטה וללא בחירה אמיתית שלו. גם הרצון הראשון של אלוהים הופיע ללא בחירה, ולכן גם אלוהים לא באמת בחר לברוא את העולם או לרצות משהו. אולם, ברמה הגבוהה יותר, אליעד מגדיר בחירה חופשית אמיתית כמצב שבו האדם והאלוהים נמצאים באחדות מוחלטת עם המציאות. במצב זה אין הבדל בין הרצון לבין מה שקיים, ולכן זוהי הבחירה האמיתית, השלמות של המציאות עצמה. בחירה חופשית והשלכותיה הבדל בין אחדות לנפרדות האם אלוהים באמת קיים? מהות הרצון הראשון תפיסת הזמן והמקום באחדות מדוע בכלל לדבר על בחירה חופשית של אלוהים? הרעיון מתחיל מכך שרבים שואלים אם יש בחירה חופשית במציאות שלנו או לא. אנשים מניחים שלאלוהים יש בחירה חופשית, ושואלים אם גם לאדם יש בחירה חופשית. לפני שמבררים אם לאדם יש בחירה חופשית, כדאי לשאול אם קיימת בכלל בחירה חופשית בעולם, כולל אצל אלוהים ...

מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות? מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? בשיחה מעמיקה ומפורטת עוסק אליעד כהן בנושא הבחירה החופשית, ומדגיש את חשיבות ההבנה האם האדם פועל מתוך רצונו האמיתי או מתוך אילוץ רגשי. האדם עשוי להרגיש שחובה עליו להבין האם קיימת בחירה חופשית כדי לתפקד בחיים, דבר שלדברי אליעד כהן מעוות את החקירה והופך אותה ממקור להנאה ולחקירה טבעית לכפייה עצמית הגורמת סבל. לדוגמה, הוא מתאר אדם שחוקר את נושא הבחירה החופשית מתוך מחשבה שאם לא יבין זאת, הוא לא יצליח להרגיש חופשי במערכות יחסים ובחיים באופן כללי. האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? לפי אליעד, כדי להבין באמת מהי בחירה חופשית, על האדם להגדיר בצורה מדויקת מה המשמעות של אין לי בחירה. משמעות ההבנה שאין בחירה היא שהרצונות שהאדם חווה כשלו, אינם באמת שייכים לו אלא למציאות עצמה. למשל, כשאדם רוצה לשתות מים, התחושה היא שהוא רוצה זאת בעצמו, אך אם אין בחירה, הרצון לשתות לא נובע ממנו אלא מתוך תהליך עמוק יותר המונע על ידי המציאות. במצב כזה, האדם הוא מעין רובוט שפועל מתוך תכנות קוסמי, ולא מתוך בחירה מודעת ואישית. האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? אליעד כהן מציע לבחון את השאלה מתוך נקודת מבט חווייתית ולא רק ... מרגיש כאב או שמחה - הכל קורה דרכו, והוא משוחרר מהלחץ ומהאשמה האישית לגבי האירועים שמתרחשים בחייו. האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? השאלה שעולה בשיחה היא, מדוע חשוב לנו להרגיש רגשות כמו כעס או אכזבה אם ... דרכו. האדם שחווה את האמת הזו מתנתק מזהותו האישית, ומתאחד עם המציאות הקוסמית. איך ניתן לחיות בפועל בלי תחושת בחירה? למרות ההבנה העמוקה שאין בחירה חופשית, האדם חייב ביום - יום להמשיך לחיות ולפעול כאילו הוא בעל בחירה. לדוגמה, אם אדם רואה מחבל - הוא יברח, אך במקביל יכול להרגיש שזה אלוהים שבורח מעצמו. כך נוצרת חוויה כפולה שבה האדם פועל בעולם מתוך תחושת בחירה, אך במקביל מודע לכך שכל האירועים נקבעים על ידי המציאות, כמו דמויות בחלום של החולם עצמו. האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? אליעד מבהיר כי מי שמבין לעומק שאין לו בחירה, מבין שהמחשבות והרצונות הם לא שלו באופן אישי, אלא שייכים למציאות עצמה. אדם כזה מפסיק להיאבק עם אנשים, מפסיק ... ישיר של הרצון הקוסמי, וזה משחרר אותו מהלחצים ומהקונפליקטים הפנימיים. איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? גם לאחר ההבנה העמוקה הזו, האדם ממשיך לתפקד בעולם - לאכול, לנהל מערכות יחסים, לעבוד, ואף להתווכח או ... אני אוהב אותך, זו לא באמת החלטה אישית שלו, אלא ביטוי של רצון המציאות המתגלם דרכו. כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? ההבנה שאין בחירה חופשית, לדברי אליעד, אינה משתקת אלא משחררת את האדם מלחצים, מתחושות אשמה ומתסכול. האדם פועל בעולם מתוך קבלה מלאה של המציאות, ולא מתוך מאבק. דווקא ההבנה שאין בחירה מאפשרת לאדם לחוות אהבה אמיתית, כי הוא הופך להיות פרפר של אלוהים, כלי ביטוי נקי של הרצון הקוסמי, ללא תלות במאבקים הפנימיים של האגו האישי שלו. האם באמת יש לנו בחירה או לא? אליעד כהן מסביר כי לא מדובר בשאלה של כן או לא. ישנן רמות שונות של תודעה: ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין בחירה כלל. השכל הגדול רואה את שתי האפשרויות בו זמנית. בשכל זה, השאלה האם יש לי בחירה? אינה קיימת כלל, משום שאין שום הפרדה בין האדם לבין המציאות. התשובה האמיתית תלויה תמיד ברמת התודעה של האדם ... והחוכמה היא לא להיאחז בתשובה אחת באופן מוחלט, אלא לחקור תמיד מהי האמת כרגע. כיצד לחוות את ההבנה שאין בחירה בלי להיקלע לשיתוק קיומי? השיחה מסתיימת בתובנה חשובה: גם לאחר שאדם מבין שאין לו בחירה, הוא ממשיך לפעול בעולם. ההבנה שאין בחירה אינה מובילה לאפתיה או שיתוק, אלא דווקא לשלווה עמוקה, שבה כל פעולה נעשית באופן נקי וצלול כחלק מהרצון הקוסמי הכולל, ללא מאבק פנימי. מהי בחירה חופשית? האם יש לנו שליטה על הרצון שלנו? מה המשמעות של חוסר בחירה? האם אפשר לחיות בלי תחושת בחירה? איך להבין שאין אני נפרד? האם הכל הוא רצון של המציאות? מה זה אומר להיות כמו רובוט של אלוהים? מהי בחירה חופשית ומה ההשלכות של ההבנה שאין לנו בחירה? אליעד כהן מעלה לדיון פילוסופי מעמיק את השאלה האם יש לאדם בחירה חופשית והאם קיימת שליטה אמיתית על הרצון. הוא מדגיש שכדי להבין באמת את נושא הבחירה החופשית, יש לשים לב ...

חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע? האם יש לאדם בחירה חופשית באמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם יש לאדם בחירה חופשית? זו אחת השאלות הפילוסופיות העמוקות ביותר שמעסיקות אנשים מזה דורות. אליעד כהן מסביר שחשוב לחפש את האמת ללא ... מכיוון שברגע שאדם מגיע עם אינטרסים לתשובה מסוימת, הוא עלול לפספס את האמת האובייקטיבית. לפני שאדם שואל האם קיימת בחירה חופשית, עליו לבדוק מהם האינטרסים שלו שיגרמו לו להעדיף תשובה מסוימת. לדוגמה, כאשר אדם שואל האם העולם טוב או ... שיותר נעים לחיות במציאות שבה ישות מיטיבה עומדת מאחורי הדברים. באותו אופן, לאדם יש אינטרס ברור לחשוב שיש לו בחירה חופשית, מכיוון שאף אחד לא רוצה להרגיש שאין לו שליטה על חייו. למה לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שיש לאדם אינטרס חזק מאוד להאמין שהוא בעל בחירה חופשית, משום שהאדם רוצה להרגיש חופשי ובשליטה. תחושת החופש והשליטה היא חלק חשוב מאוד בזהות של האדם. לדוגמה, אנשים עובדים קשה כדי להרוויח יותר כסף, לא רק בשביל הכסף עצמו, אלא כדי להגדיל את טווח אפשרויות הבחירה שלהם. זו הסיבה שאדם הזוכה בלוטו חש כל כך שמח - כעת הוא יכול לבחור מתוך אפשרויות רבות יותר. ... של אישה שנאנסת. מדוע הפגיעה כה קשה ומשפילה? כי הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות לאדם זה לקחת ממנו את הבחירה החופשית. ההשפלה העמוקה היא שהמציאות מתרחשת בניגוד מוחלט לרצון של האדם. אנשים פוחדים פחד עמוק מאובדן שליטה - הם ... את אחיזתם במציאות, להשתגע או להפסיק לשלוט בתנועות שלהם. לכן, האינטרס העמוק ביותר הוא תמיד להגיע למסקנה שיש לאדם בחירה חופשית. האם תחושת הבחירה משקפת את המציאות? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין תחושת הבחירה לבין המציאות עצמה. הוא מביא דוגמה של אדם שחולם חלום - האדם יכול להרגיש דברים, אבל זה לא אומר שהתחושות משקפות את המציאות. באותה צורה, התחושה שיש לאדם בחירה חופשית לא בהכרח מעידה על כך שהאדם באמת שולט במציאות. למעשה, האדם אולי יכול לבחור מה לעשות בפועל, אך ... הוא לא שולט ברצונותיו עצמם. מכאן שהאדם למעשה אינו שולט במציאות באופן מלא, אלא רק באופן חלקי ומוגבל. מדוע הבחירה החופשית היא מקור הסבל של האדם? אליעד מסביר שהסבל האמיתי של האדם הוא לא מכך שאין לו בחירה, אלא מכך שהוא מאמין שיש לו בחירה חלקית ומוגבלת. אילו לאדם הייתה בחירה מלאה ובלתי מוגבלת, הוא פשוט היה עושה כל דבר שרוצה, בלי התלבטויות וספקות. אך המציאות היא שהבחירה של האדם מוגבלת, ולכן הוא סובל ומתלבט מה לעשות, אם להתגרש או להישאר, אם להתפטר או להישאר בעבודה. לפעמים אדם אפילו מעדיף שלא תהיה לו בחירה, כדי להיפטר מהסבל של ההתלבטות. כאשר לאדם ברור לחלוטין שאין לו שליטה ושום בחירה, באותו רגע הרצון שלו מתבטל לגמרי. הוא כבר לא רוצה לשנות את המציאות, כי הוא יודע שהוא לא יכול ... שאין יותר פער בין הרצוי למצוי. אז המציאות עצמה הופכת להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן ממשיך ומסביר שגם לאלוהים עצמו אין בחירה חופשית, משום שגם הרצון של אלוהים נוצר ללא רצונו. אלוהים לא יכול היה לבחור את הרצון שלו עצמו, כי מלכתחילה לא היה לו רצון. מכאן שגם הגורם הראשון, כביכול אלוהים, אינו בעל בחירה חופשית. האדם המבין זאת לעומק הופך להיות האלוהים הראשון האמיתי, שמשמעותו שהאדם חווה את המציאות כולה כביטוי של רצונו העצמי. איך ניתן להשתחרר מהסבל באמצעות הבנת היעדר הבחירה? אליעד כהן מדגיש שהבנה עמוקה ואמיתית שאין לאדם שום בחירה מובילה לשחרור מוחלט. כאשר אין לאדם רצון שונה מהמציאות, הוא חווה שלמות אמיתית, משום שהכל קורה בדיוק כפי שהוא ... הוא כבר לא סובל מהפער בין הרצון למציאות, ואין לו התלבטויות וספקות. במילים אחרות, מי שמבין באמת שאין לו בחירה, חי חיים של חופש מוחלט ואושר אמיתי. בסיכומו של דבר, אליעד מסכם כי האדם סובל משום שהוא חושב שיש לו בחירה, וכי האגו שלו והגאווה שלו גורמים לו להתעקש להאמין בכך. אך דווקא ההבנה שאין בחירה כלל מובילה לחופש אמיתי ושלווה מוחלטת. פילוסופיה של הבחירה החופשית הגורמים המשפיעים על הרצון האנושי הקשר בין אגו לסבל איך להשתחרר מתחושת חוסר שליטה? השלמה עם המציאות והחיים בשלמות האם יש לאדם בחירה חופשית? ניתוח מעמיק של השאלה האם יש לאדם בחירה חופשית? זו אחת השאלות הפילוסופיות המרכזיות שמעסיקות את האדם מזה דורות. אנשים רבים מתלבטים בשאלה זו, אך כדי להגיע ... שהוא מעדיף לקבל, ולכן עליו להיות מודע לאינטרסים שלו ולהבין כיצד הם משפיעים על המסקנות שלו. האינטרסים האישיים בשאלת הבחירה החופשית לפני שאדם שואל את עצמו האם יש לו בחירה חופשית או לא, עליו לבדוק מהם האינטרסים האישיים שיש לו בנוגע לשאלה זו. דוגמה לכך ניתן לראות כאשר אדם ... את האמת, עליו לשאול את עצמו איזו תשובה הוא היה מעדיף לקבל. באותו אופן, לפני שבוחנים את קיומה של בחירה חופשית, חשוב להבין איזה אינטרס יש לאדם בכך שתהיה לו בחירה חופשית. האדם מטבעו רוצה להאמין שיש לו בחירה חופשית, משום שהוא רוצה להרגיש שליטה בחייו. התחושה של שליטה היא מרכיב חיוני בהבנה של העצמי, וכאשר היא נלקחת ... מרגיש שהוא נמצא בתוך מציאות מסוימת, אך בפועל הדברים אינם קורים באמת. באותו אופן, אדם יכול להרגיש שיש לו בחירה חופשית, אך השאלה היא האם תחושה זו משקפת את המציאות האובייקטיבית או שמדובר באשליה. מדוע לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? כאשר מתבוננים לעומק, ניתן לראות שלאדם יש אינטרס ברור מאוד להאמין שהוא בעל בחירה חופשית. אחד הגורמים לכך הוא האגו של האדם והגאווה שלו. אנשים אינם מוכנים לקבל שאין להם שליטה, משום שהם ...

הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת? האם באמת יש בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? השאלה האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש היא נושא מורכב, הנמצא במחלוקת עמוקה. מצד אחד קיימת האמונה שהכל נקבע מלמעלה, כמו ... האמירה הזאת מיוחסת לרבי עקיבא, ומשמעותה לכאורה שאלוהים יודע מראש כל מה שיקרה, ובכל זאת יש לאדם חופש פעולה ובחירה. למה רבי עקיבא טעה כשאמר שהכל צפוי והרשות נתונה? רבי עקיבא טען שהכל צפוי והרשות נתונה, אך הגישה הזו ... ולכן הוא מתואר כמי שלא הבין באמת את מה שאמר. אם הכל אכן ידוע מראש, לא ייתכן שתהיה לאדם בחירה אמיתית. לפי אליעד כהן, רבי עקיבא היה צריך להיות מספיק חכם כדי להבין שאין טעם להילחם על אמונתו ולהתעקש ... נקבע מראש, למה לקום בבוקר? הוא גם שקרן וגם טיפש. הסיבה לכך פשוטה: אם האדם באמת הבין שאין לו בחירה חופשית, הוא לא אמור בכלל לשאול שאלות מסוג זה. עצם השאלה מניחה בטעות שהאדם צריך לבחור האם לקום בבוקר או לא, בעוד שבמציאות שאין בה בחירה חופשית אין מקום לשאלה כזאת בכלל, כיוון שהפעולות נעשות מאליהן בלי בחירה או החלטה עצמית של האדם. כיצד רבי נחמן מברסלב מסביר את עניין הבחירה החופשית? אליעד מציג את דבריו של רבי נחמן מברסלב שטען כי הסיבה היחידה שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית היא כי הוא לא מבין לעומק את הקשר שבין הידיעה לבין הבחירה. במילים אחרות, לפי רבי נחמן, מי שיש לו שכל אמיתי מבין שאין בחירה בכלל, כי הבחירה היא חלק מהידיעה האלוהית, וממילא אלוהים קובע לאדם את רצונותיו. מצד שני, רבי נחמן אמר גם שאם האדם רוצה ... מציין שהתלמיד של רבי נחמן, רבי נתן, לא הבין את העומק שבדברים האלה וחשב שזו הוכחה שיש לו באמת בחירה, בעוד שאליעד מסביר שהאדם למעשה מוגבל על ידי הרצונות שאלוהים מטיל עליו מלמעלה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן מבהיר נקודה פילוסופית חשובה נוספת לגבי הבחירה של אלוהים עצמו. אם אלוהים יצר את הרצון של עצמו, עולה השאלה האם היה לו רצון לפני שיצר את ... הוא יצר אותו? ואם היה לו רצון קודם, אז מה יצר את אותו רצון קודם? מכאן שגם לאלוהים אין בחירה חופשית באמת, והוא כבול במערכת של רצונות שמעליו, ולכן האלוהים שברא את העולם אינו בעל בחירה חופשית מוחלטת. למי יש באמת בחירה חופשית? אליעד כהן מסביר שבחירה חופשית מוחלטת אפשרית רק לאלוהים הראשון ביותר, אשר נמצא מעבר לכל רצון ולכל הגדרה. מבחינה אנושית, האדם מגלה שאין לו כלל בחירה חופשית. אך ברגע שהאדם יגיע להבנה מוחלטת שאין לו בחירה בכלל, הוא יהפוך לאלוהים עצמו ואז יוכל לחקור ולגלות מי באמת יצר את אלוהים. במצב תודעתי זה, שבו האדם מבין שהוא בעצמו האלוהות הראשונה, הוא יגיע למצב שבו קיימת בחירה חופשית מוחלטת. איך אפשר להגיע להבנה שאין בחירה חופשית, ולהשיג בחירה חופשית אמיתית? הדרך להשגת הבנה כזאת, לפי אליעד כהן, מתחילה בהתבוננות פנימית עמוקה של האדם אל תוך עצמו, עד ... כלום זה יותר מדי. ברגע שהוא מגיע לנקודת האפס המוחלטת הזו, התודעה שלו משתנה, והוא מבין שאין לו שום בחירה חופשית. בשלב הבא, הוא הופך להיות תודעה אלוהית שחוקרת את עצמה בגוף ראשון, ורק אז מגלה גם מי יצר את אלוהים. בנקודה הזאת בלבד קיימת בחירה חופשית אמיתית, בחירה ללא כל מגבלה. מה המסקנה הסופית של אליעד כהן בנושא דטרמיניזם ובחירה חופשית? המסקנה שאליה מגיע אליעד כהן היא שכל מי שממשיך לשאול אם יש לו או אין לו בחירה חופשית לעולם לא יגיע לתשובה אמיתית וברורה. התשובה היחידה שתספק פתרון סופי לשאלה זו היא החוויה המוחלטת של חוסר הבחירה. רק כשאדם יגיע להכרה מוחלטת שאין לו שום שליטה ושום בחירה, הוא יגיע למצב של בחירה חופשית אמיתית, בו הוא הופך להיות האלוהות עצמה. בחירה חופשית מול דטרמיניזם האם הכל גורל או שיש לאדם שליטה על חייו? רבי נחמן על מושג הבחירה האם אלוהים מחליט על הכל? איך להבין את רצון האדם? מהי האמת לגבי דטרמיניזם, בחירה חופשית והאמונה שהכל מלמעלה? השאלה המרכזית שעולה היא האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש. טענה נפוצה בתפיסת הדת המוסלמית היא שהכל מלמעלה, כלומר, הכל מוכתב על ידי אלוהים. ... זאת, היהדות מוצגת ככזו שמנסה לשלב בין שני הקצוות, בטענה שהכל צפוי אך הרשות נתונה - כלומר, יש לאדם בחירה חופשית למרות שהכל ידוע מראש. למה רבי עקיבא נחשב לטיפש לפי ההסתכלות הזו? רבי עקיבא, שאמר הכל צפוי והרשות נתונה, מוצג כאן כמי שאחז באמונה סותרת. אם הכל ידוע מראש, כיצד יש לאדם בחירה? לפי הפרשנות הזו, הוא לא היה אמור להיצמד לאמונתו עד כדי כך שהיה מוכן למות עליה, אלא היה יכול ... התפיסה כאן היא שאדם אמיתי לא מחפש אחר האמת, אלא חי את חייו ללא עיסוק באמונות מסבכות. אם אין בחירה חופשית, למה לקום בבוקר? זו שאלה שמעלה כל מי שמאמין שהכל נקבע מראש - אם הכל מוכתב, למה להתאמץ? הטענה כאן היא שמי ששואל שאלה כזו הוא גם שקרן וגם טיפש, כי אם באמת הבין שאין לו בחירה, לא היה שואל למה עליו לפעול. השאלה עצמה נובעת מתוך ההנחה שיש בחירה כלשהי, ולכן היא לא הגיונית בתוך ...

האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית? האם יש לאדם בחירה חופשית? האם באמת קיימת בחירה חופשית לאדם, או שכל פעולה שאנו עושים נקבעת מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה זו לעומק, תוך הבאת דוגמאות מפורטות רבות והסברים מגוונים הממחישים את הסוגיה בצורה יסודית ביותר. מהי בכלל בחירה חופשית? אליעד מתחיל בשאלה האם אדם באמת בוחר את מה שהוא עושה או את מה שהוא רוצה, ומציג את התפיסה האינטואיטיבית של רוב האנשים שמאמינים שיש להם בחירה חופשית. הוא מצטט את רבי נחמן שאומר שהבחירה החופשית מתבטאת באופן פשוט: אם אדם רוצה הוא עושה, ואם לא רוצה הוא לא עושה. אבל מצד שני, אליעד גם מביא את הגישה הנגדית לפיה אין לאדם בחירה חופשית כלל. הוא מבהיר כי לפי הגישה שאין בחירה, כל פעולה שאדם עושה נקבעת מראש, ואין באמת אפשרויות לבחור ביניהן. הוא נותן דוגמאות יומיומיות פשוטות כמו ההחלטה לשבת ... בכל אחת מהפעולות הללו, או שפעולותיו מונעות על ידי סיבות נסתרות שאין לו שליטה עליהן. האם אפשר להוכיח שיש בחירה חופשית? אליעד עובר לשאלה האם ניתן להוכיח בצורה חד - משמעית שיש או שאין בחירה חופשית. הוא מסביר שהוכחה אמיתית לכך קשה מאוד, ואולי בלתי אפשרית, שכן כל ניסיון להוכיח לכיוון אחד מיד מציב שאלות ובעיות לגבי הכיוון הנגדי. לדוגמה, הוא מבקש מאחד המשתתפים לתת דוגמה לפעולה שיש לו עליה בחירה. המשתתף אומר שהוא בוחר את המילים שהוא אומר ברגע זה. אליעד שואל אותו בחזרה: מי בוחר לך את המחשבה שממנה המילים מגיעות?, ומכאן הוא ממשיך ומפרק את שאלת הבחירה למרכיביה: האם האדם הוא זה שבוחר את מחשבותיו, או אולי גם המחשבות עצמן באות ללא בחירה? מי בוחר את הרצון של האדם? אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת לגבי הרצון עצמו - האם האדם בוחר את ... שלו, או שהרצון פשוט מופיע בתוכו? אם האדם לא בוחר את הרצון, אז האם אפשר בכלל לומר שיש לו בחירה? הוא ממחיש את זה דרך דוגמה מורכבת: אדם עומד על גשר, ודוחפים אותו, כך שהוא דוחף אדם אחר למטה, ... הוא נדחף ולא בחר בעצמו לבצע את הפעולה. מצד שני, אם האדם דוחף בכוונה תחילה, ברור לנו שיש כאן בחירה ואחריות. אך מה קורה כשהמצב מורכב יותר, למשל כשאדם לא זוכר שהוא עשה פעולה מסוימת - האם זה אומר שאין לו בחירה? האם סיבה ראשונה מוכיחה שיש או אין בחירה? אליעד מסביר גם את המושג סיבה ראשונה: כל פעולה או רצון מושפעים ממשהו קודם להם, שהוא בעצמו מושפע ממשהו שקדם לו, וכן הלאה. לדבריו, אם נאמר שיש סיבה ראשונה שקובעת הכל, הרי שאין בחירה חופשית. אך אם נאמר שאין סיבה ראשונה, ושכל פעולה היא תוצאה של רצף אינסופי של פעולות קודמות - גם אז, לדבריו, קשה לדבר על בחירה אמיתית. האם בחירה היא רק אשליה? אליעד מעלה טענה שהרבה פעמים אנשים מאמינים שיש להם בחירה כשהם מרוצים מהתוצאות של פעולותיהם, אך ברגע שהתוצאות אינן נעימות, הם טוענים שלא הייתה להם שליטה. הוא מנסה לעמת את המשתתפים עם הסתירה הפנימית הזאת, ומעודד אותם להבין שאם אין בחירה, אז אין משמעות לטענה שאדם אחראי למעשיו - אך גם אם יש בחירה מוחלטת, זה לא אומר בהכרח שהאדם באמת שולט באופן מלא בכל ההשלכות של בחירתו. איך להתמודד עם הפרדוקס של בחירה חופשית? אליעד מציין את הקושי הגדול בטענה אחת מוחלטת - שכן כל תשובה שאדם יתן לגבי קיומה או אי קיומה של בחירה, מיד תעמוד בפני קושיות חזקות. לכן הוא מציע שאין תשובה חד - משמעית, אלא שההבנה העמוקה של המציאות כוללת ... בוחר וגם לא בוחר בו זמנית, בהתאם למודעותו לאמת ולאופן בו הוא תופס את המציאות. סיכום נקודות מרכזיות מההרצאה בחירה חופשית היא מושג מורכב וללא פתרון מוחלט. כל ניסיון להוכיח או לשלול את קיומה של בחירה נתקל בקושיות עמוקות. הרצון עצמו אולי לא נתון לבחירת האדם, מה שמטיל ספק בבחירה חופשית מלאה. יש פרדוקס מובנה בשאלת הבחירה, כאשר האדם הוא גם הבוחר וגם הנבחר. ההבנה העמוקה של המציאות כוללת את הבנת המורכבות של שאלת הבחירה. האם יש בחירה חופשית? דטרמיניזם ורצון חופשי מי בוחר את הרצון שלי? מהי סיבה ראשונה? האם אדם אחראי למעשיו?

בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ומנסה להראות כיצד המושגים בחירה חופשית והעדר בחירה חופשית הם למעשה ביטויים שונים לאותו הדבר. אליעד פותח בטענה כי בחירה חופשית משמעותה פעולה שהרצון קדם לה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת, הרצון של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה ... שהוא רוצה? אליעד מציע שתי אפשרויות מרכזיות לגבי השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, ... השאלה המרכזית של אליעד היא מה יצר את הרצון הראשון? מה קדם לו? האם הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ... הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא ... שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, חסרת סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את הרצון, הרי שהוא עשה בחירה כלשהי. גם אם אנחנו לא מבינים כיצד בדיוק הוא עשה את זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן לא ניתן לומר שאין בחירה. מצד שני, אם מקבלים שהרצון הראשון נוצר ללא סיבה, אז שוב, זהו מצב של חוסר בחירה, כיוון שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי שתי נקודות המבט הללו משנות את ההגדרה של מהי בכלל בחירה. כלומר, גם פעולה שנעשית ללא רצון יכולה להיחשב כבחירה אם היא מתרחשת בפועל. האם אפשר להבין את הבחירה כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת: עצם השימוש במושג בחירה מניח את האפשרות שיש גם אי - בחירה. אם קיימת אפשרות לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין בחירה לאקראיות או חוסר בחירה הוא עצמו רק עוד מושג נברא. מעל כל ההבחנות הללו, טוען אליעד, קיים דבר כללי וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית יותר, שבה אין שום הבדל בין קיום הבחירה להעדרה. מהו המסר המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של בחירה, רצון וסיבה. ככל שאדם מעמיק בהתבוננות זו, הוא מגלה שמעל כל ההגדרות והמושגים קיימת מציאות אחת, שבה ההבדלים בין בחירה להעדר בחירה מתבטלים לחלוטין. לכן, התכלית של ההתבוננות בשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא להגיע לאחדות מוחלטת של ההבנה, בה כבר לא קיימת הפרדה בין מושגים אלה. בחירה חופשית רצון ראשון האם יש סיבה לרצון הראשון? העדר רצון וסיבה תבונה ראשונה האם הכל אקראי? מהו הקשר בין בחירה חופשית לבין העדר בחירה חופשית? הנושא המרכזי בהרצאה הוא הבחירה החופשית, ובמהותו של הקיום האנושי בהקשר זה. אליעד מציע פרספקטיבה מסוימת שיכולה להראות כי בחירה חופשית וחוסר בחירה חופשית הן למעשה אותו הדבר. האם קיימת בחירה חופשית? אליעד מציע שנשאל שאלה מהותית: אם כל הדברים בעולם הם אקראיים, אז למעשה אין בחירה חופשית - השאלה מתייתרת. מובן, אם כן, כי עצם קיום השאלה כבר מניח את קיומה של איזו בחירה, כיוון שבחירה תמיד מתחילה מרצון. מהו הרצון הראשון, ומה יוצר אותו? בהמשך, עובר אליעד לשאול על הרצון הראשון. כאשר ...

תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית האם באמת קיימת בחירה חופשית? אליעד כהן מציג בהרצאה זו ניתוח מעמיק על מושג הבחירה החופשית, תחושת בחירה חופשית, וההבדל בין רצון חופשי לבין רצון כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ידי המחשבות והתחושות שבתוכנו. אליעד מסביר כי כאשר אנו עושים פעולה כלשהי, יש לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו מורכב מכמה סוגים של ... הפעולות האלה (אני רוצה ללכת). כאשר המחשבות האלה תואמות אחת לשנייה (אני הולך ואני רוצה ללכת), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות (אני הולך ואני לא רוצה ללכת), נוצרת תחושת כפייה. מהי כפייה ... תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל? ... סיבות נסתרות או גלויות. אין רצון שמכונן את עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות. האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות? אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית ... דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו באופן בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה יכול להתנגד לפעולה ועדיין מבצע אותה, הוא יוכל לחוות את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה של בחירה חופשית? אליעד מציין שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית לבחירה חופשית. מדובר במושג סובייקטיבי לחלוטין, והוא תלוי בפרשנות האישית שלנו לגבי המושגים רצון, סיבה וכפייה. ההגדרה שלנו לבחירה חופשית יכולה להשתנות בהתאם לנקודת המבט או למצב הרוח שלנו. לכן, הדיון סביב בחירה חופשית הוא במידה רבה דיון על המשמעות האישית שכל אדם נותן למושגים אלו. האם יש בחירה או אין בחירה בכלל? לסיום, אליעד מבהיר כי מבחינה מוחלטת, לא קיימת בחירה חופשית מלאה אך גם לא קיימת כפייה מוחלטת. המציאות היא תמיד איפשהו באמצע: מצד אחד, שום דבר אינו מתרחש ללא סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ולכן אין גם כפייה מוחלטת. הכל תלוי בפרשנות האישית ובאופן שבו המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל בין כפייה לבחירה חופשית

סוד הבחירה החופשית, פרדוקס הבחירה החופשית, הוכחות שאין בחירה חופשית, הוכחות שיש בחירה חופשית, סוד החלל הפנוי, האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? חופש הבחירה, רצון חופשי האם יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית? בהרצאה הזו, אליעד עוסק בשאלת הבחירה החופשית, תוך התמקדות בפרדוקס שבו היא כרוכה. הוא מעלה את השאלה האם יש לנו בחירה חופשית או שזו אשליה, ודן בהבטים השונים של המושג. במהלך השיחה, אליעד מבצע חקירה פילוסופית עמוקה של מהות הבחירה, בחינה של הוכחות לכאן ולכאן, ומציג נקודות שמערערות על קיומה של בחירה חופשית. ההתחלה של השיחה עוסקת בבחירה חופשית מבחינת חוויית האדם. כל אחד מרגיש שיש לו רצון חופשי, ושהוא בוחר את מעשיו, אך אליעד שואל: אם אכן יש לנו רצון חופשי, מדוע אנחנו מנסים לשכנע אחרים לבחור בדרך שלנו? אם אין להם בחירה חופשית, מדוע להתאמץ לשכנע אותם במה שאנו חושבים שהוא נכון? לאחר מכן, אליעד מציין את הבעיה בהנחה שיש בחירה חופשית: אם יש לי בחירה חופשית, למה כל מה שאני עושה נתון להשפעה של כוחות חיצוניים, גם אם אני לא מודע להם? הוא מדבר על האפשרות שיש עקרונות שמניעים אותנו ושהם בעצם מהווים את הרצונות שלנו. שיחה זו מתפתחת לכדי עיון בפרדוקסים של הבחירה החופשית. אליעד טוען שלעיתים יש תחושה של בחירה חופשית, אך האם אנחנו באמת בוחרים? האם אנו יכולים לשנות את הבחירות שלנו באמת, או שמא אנחנו נגרמים לבחור ... או שמשהו אחר בוחר עבורנו? במהלך ההרצאה, אליעד מציע שהדבר שמניע אותנו עשוי להיות משהו חיצוני לנו, ואם כך, הבחירה היא לא שלנו. למשל, אם אנחנו מקבלים החלטה מתוך תחושת חוסר אפשרות לבחור משהו אחר, אז אולי אין לנו ... בוחרים בכל פרט ופרט בחיינו או שמא כל פעולה שלנו נגרמת בגלל כוחות חיצוניים או תנאים מוקדמים. מהותה של הבחירה החופשית ומגבלותיה בהמשך השיחה, אליעד מציין כי ייתכן שבחירה חופשית נוגעת רק להיבטים מסוימים של החיים, כמו הבחירה לבצע פעולה מסוימת או לא. אולם, אם אנחנו בוחרים מתוך חיסרון או חוסר, אז אולי הבחירה שלנו מוגבלת על ידי אותם חיסרונות. כך גם יכול להיות מצב שבו כל החלטה שלנו בעצם משקפת מצב של חוסר שדורש את הבחירה כפעולה של מילוי החיסרון. אליעד גם מתמודד עם התהייה: אם משהו אחר מהווה אותנו, איך אנחנו יכולים לבחור בעצמנו? ... מה שאנחנו חושבים שאנחנו בוחרים באמת נובע מהמקום החופשי שלנו, או שאנחנו נגרמים לבחור בגלל סיבות חיצוניות? האם יש בחירה חופשית אם כל הדברים מחויבים? בהמשך, אליעד מתמקד בשאלה הפילוסופית העמוקה: אם כל מה שישנו בעולם הוא תוצאה של סיבות קודמות, האם באמת יש לנו בחירה חופשית? האם כל דבר שנעשה הוא תוצאה של מה שהוביל אליו, או שניתן לשבור את השרשרת הזו ולהיות חופשיים בהחלטות שלנו? הוא מעלה את הרעיון של חופש הבחירה בתוך מערכת מחויבות של סיבות ותוצאות, ושואל האם אפשר באמת להיות חופשיים אם אנחנו מונעים על ידי הכוחות החיצוניים ... נגרמת מתוך חיסרון? בהמשך השיחה, אליעד דן בשאלה האם כל פעולה נובעת מחיסרון, ושואל אם חיסרון כזה מכתיב את הבחירה שלנו. כאשר אנחנו בוחרים, האם אנחנו בוחרים באמת מתוך רצון חופשי, או שמא מתוך חיסרון שמוביל אותנו לבחור את הדרך היחידה שבה נוכל למלא את החיסרון? האם יש דבר כזה בחירה חופשית מלאה? לקראת סיום ההרצאה, אליעד מציין את הקושי בהגדרת בחירה חופשית מלאה. אם כל פעולה נובעת מחיסרון, אם אנו חיים בעולם שמנוהל על ידי כוחות חיצוניים או פנימיים, האם ... לגבי ההבנה שלנו את עצמנו? הוא מסכם בכך שמדובר במעין פרדוקס, שבו לא ניתן להוכיח באופן מוחלט שיש לנו בחירה חופשית, אך גם לא ניתן להוכיח באופן מוחלט שאין לנו אותה. בחירה חופשית? האם אנחנו בוחרים או נגרמים לבחור? הסיבות שבפיהן אנחנו פועלים האם כל פעולה נובעת מחיסרון? הפרדוקס של חופש הבחירה מהו פרדוקס הבחירה החופשית? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, תוך הצגת דעות והוכחות לכאן ולכאן לגבי קיומה או אי - קיומה של בחירה חופשית. אליעד מציין שבחירה חופשית היא רעיון שיכול להתפרש בדרכים רבות, וכל אחד יכול להרגיש שיש לו רצון חופשי, אך האם זה באמת המצב? במהלך ההרצאה, אליעד מציע שאלות רבות ומוביל את המאזינים למחשבות על האופי האמיתי של הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית או שאין? הדיאלוג במהלך ההרצאה כולל שאלות מרובות על הבחירה החופשית, האם היא קיימת או לא. אחת השאלות המרכזיות היא: אם כל פעולה שאנחנו מבצעים נגרמת על ידי משהו ...

חופש הבחירה וסבל, האם אפשר להרגיש רע אם אין בחירה חופשית? הרצון שלי לא שלי, של מי הרצון שלי? איך נוצר הרצון שלי? איך לא להרגיש רע מכך שאין בחירה חופשית? למה אם אין בחירה חופשית אי אפשר להרגיש רע? סבל והעדר בחירה חופשית מהו חופש הבחירה ואיך הוא קשור לסבל? בהרצאה הזו, אליעד כהן דן בשאלה האם אפשר להרגיש רע כאשר אין לנו חופש בחירה. הוא מתחיל בכך שהוא מתאר את הדילמה של אדם שמרגיש רע מכך שהוא חושב שאין לו חופש בחירה. כלומר, אדם כזה מרגיש שאין לו שליטה על רצונותיו, רגשותיו, מחשבותיו, ועל פעולותיו. הוא משלים את תחושת הרע בכך שהוא לא שולט במה שקורה לו. אליעד מסביר כי אדם כזה חושב שמכיוון שאין לו חופש בחירה, הוא לא יכול לשלוט על גורלו, ולכן הוא מתחיל להרגיש רע. אליעד מציין את הבשורה הרעה במצב כזה: אם אין לך חופש בחירה, אתה לא יכול להתמודד עם תחושת הרע שנובעת מכך. מכיוון שאין לך חופש בחירה, גם אין לך שליטה על אם תצליח להתמודד עם התחושה הזו או לא. כל החלטותיך נתונות ביד המציאות, שהיא קובעת אם תהיה מסוגל להתמודד או לא עם התחושה הרעה. לפיכך, אם אין לך חופש בחירה, גם אין אפשרות להתמודד עם תחושת הרע הזו. בהמשך, אליעד מסביר שהמציאות קובעת גם אם אתה תחשוב שיש לך חופש בחירה או לא. מציאות זו גם קובעת אם תרגיש רע מהמחשבה שאין לך חופש בחירה. כלומר, אם המציאות קובעת שאין לך חופש בחירה, היא גם קובעת אם תחשוב שזו בעיה. זהו המצב שבו אליעד מציין כי אם באמת לא היה לך חופש בחירה, לא היית מסוגל להרגיש רע מכך. כעת, אליעד עובר להסביר את הבשורה הטובה. אם היית חושב באמת שאין לך חופש בחירה, אולי היית מוטרד מכך מאוד. האדם שהיה מאמין שאין לו חופש בחירה היה מרגיש כאילו הוא רובוט, שבו כל דבר קורה לו באופן אוטומטי, ללא שליטה אישית. אם אין לך חופש בחירה, אז אתה עלול לחשוב שאולי יקרו לך דברים רעים, כי אם אין לך שליטה, כל דבר יכול לקרות לך. אך כאן אליעד מביא את הטוויסט החשוב. הוא מסביר כי מי שחושב שאין לו חופש בחירה לא מפחד מכך שיקרו לו דברים רעים. למה? כי רע, לפי אליעד, זה כאשר אתה רוצה משהו ומתרחש משהו אחר, בניגוד לרצונך. אם אין לך חופש בחירה, אתה לא שולט במה שאתה רוצה ולא שולט במה שקורה, אז לא יכול לקרות לך דבר רע. אם אין לך חופש בחירה, אז הרצון שלך אינו שייך לך, ואם הרצון שלך אינו שייך לך, לא יכול לקרות לך שום דבר רע. לפי ההסבר של אליעד, אם אין לך חופש בחירה, אז גם הרצון שלך לא שייך לך. לכן, אם אתה רוצה משהו מסוים, זה לא בהכרח רצונך האמיתי. אליעד ... לו שהרצון הזה לא התגשם? הוא לא שולט ברצון שלו, והמציאות היא זו שמחליטה עבורו. אם אין לו חופש בחירה, אז כל התחושות, המחשבות, והרגשות שלו אינם שייכים לו, אלא הם של משהו אחר. בהמשך ההסבר, אליעד מדגיש: אם ... רע, משום שאין לך רצון עצמאי, כלום לא שלך. לסיום, אליעד שואל את השאלה המהותית: אם אין לי חופש בחירה, האם באמת יכול לקרות לי דבר רע? הרי אם כל מה שאני מרגיש, רוצה, או חושב הוא לא באמת ... שום דבר שיכול להרגיש רע. כל תחושותיי, רגשותיי ומחשבותיי הן לא שלי, ואני בעצם כלום. האם יש לנו חופש בחירה? איך נוצר הרצון שלנו? מהו הסבל ללא חופש בחירה? מה קורה כשאין לנו שליטה על הרצון? מהי המשמעות של חוסר שליטה במציאות? של מי הרצון אם אין בחירה חופשית? האם אפשר לסבול בלי בחירה חופשית? פחד מחוסר בחירה חופשית, מרגיש רע מכך שאין בחירה חופשית, מי אני אם אין בחירה חופשית? איך לא לסבול כשאין בחירה חופשית?

הבחירה והידיעה, הכל צפוי והרשות נתונה, בחירה וידיעה, ידיעת הבורא ובחירה חופשית - מה האמת? מהי הסתירה בין הידיעה האלוהית לבין הבחירה החופשית? שאלת הבחירה והידיעה עוסקת בסתירה לכאורה בין שני עקרונות מנוגדים בדת: האמירה הכל צפוי מול הרשות נתונה. מצד אחד, אם אלוהים יודע מראש מה יתרחש, האדם לכאורה מאבד את יכולת הבחירה האמיתית, מכיוון שאינו יכול לפעול בניגוד למה שאלוהים כבר יודע. מצד שני, התפיסה הדתית גורסת שהאדם בעל בחירה חופשית, ולכן הוא אחראי למעשיו ולתוצאותיהם. למשל, אם אלוהים יודע שאדם ייסע לים בשבת, לא ברור מדוע הוא ייענש על כך - הרי הוא כביכול נאלץ לנסוע בהתאם לידיעת האל. מדוע התשובות הדתיות לשאלת הבחירה והידיעה אינן מספקות? אליעד כהן מבקר תשובות נפוצות של רבנים שמנסים להתמודד עם השאלה הזו, כמו הדוגמה של ילד שהולך ליד בור בעיניים עצומות: למרות שאנחנו יודעים שהוא עומד ליפול, הילד עצמו לא מודע לכך ועדיין חווה בחירה. אבל תשובה זו אינה מספקת, משום שהיא עוסקת רק בידיעה ולא בשאלת השליטה של אלוהים על המציאות כולה. אליעד מדגיש שהשאלה עמוקה יותר: אם אלוהים הוא זה שמניע בפועל את כל האירועים בעולם, כיצד ייתכן שנותרה לאדם בחירה אמיתית? מהי השאלה האמיתית מאחורי מושג הבחירה החופשית? השאלה האמיתית שאליעד מעלה היא: אם אלוהים שולט בכל ומנהל כל אירוע במציאות, איך ייתכן שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית? אם אלוהים אינסופי ושולט באופן מוחלט, אז בהכרח אין שום דבר שקורה ללא רצונו ושליטתו המלאה. לכן, הטענה שאלוהים נתן לאדם בחירה אינה עונה על הבעיה, כי משמעותה היא שאלוהים עדיין מנהל את הבחירה עצמה. כל מצב שבו האדם חווה בחירה, אלוהים ממשיך לשלוט ולנהל גם את החוויה הזו. האם אלוהים יכול לצמצם את עצמו כדי לאפשר לאדם לבחור באמת? ... בכל רגע. כלומר, אפילו הוויתור שלו על שליטה הוא סוג של שליטה. מדוע הפרספקטיבה של אלוהים קריטית להבנת שאלת הבחירה? אליעד כהן מדגיש כי רבים מנסים לענות על השאלה מנקודת המבט האנושית בלבד ומתעלמים מנקודת המבט של אלוהים. השאלה האמיתית אינה מה האדם מרגיש או חושב לגבי הבחירה שלו, אלא כיצד נראית המציאות מבחינה אובייקטיבית מהפרספקטיבה של אלוהים. אם נשאל את אלוהים מדוע אדם נוסע בשבת, הוא חייב לומר שהוא עצמו גורם לאותו אדם לנסוע. כך, מנקודת מבטו של אלוהים, אין לאדם באמת בחירה חופשית אלא רק אשליה של בחירה. מה הבעיה עם התפיסה שהבחירה היא רק חוויה סובייקטיבית? הבעיה בתפיסה זו היא שהיא אינה מתמודדת עם המציאות האובייקטיבית: גם אם האדם מרגיש שיש לו בחירה, מבחינה אובייקטיבית הוא אינו שולט בכלום. השליטה נמצאת לחלוטין אצל אלוהים. אם אלוהים מהווה את כל המציאות ללא שינוי ... הוא אחראי באופן מלא לכל רצון, מחשבה או פעולה של האדם. כיצד מושג האינסופיות של אלוהים מקשה על קיום הבחירה החופשית? מושג האינסופיות מצביע על כך שאלוהים חייב להיות בלתי מוגבל ובלתי מצומצם. אם קיימת בחירה חופשית מחוץ לאלוהים, המשמעות היא שיש תחום שבו אלוהים אינו שולט - וזה הופך אותו למוגבל. מצד שני, אם הוא שולט בכל דבר, הרי שהוא שולט גם בהחלטות האדם ובכך מבטל את הבחירה החופשית. האם יש פתרון אמיתי לסתירה בין ידיעה אלוהית ובחירה חופשית? בסופו של דבר, לפי אליעד כהן, אין פתרון אמיתי לסתירה זו כל עוד מגדירים את אלוהים כאינסופי. המסקנה המתבקשת היא שבחירה חופשית אמיתית אינה אפשרית בעולם שבו קיימת שליטה אלוהית מוחלטת. האדם עשוי לחוות אשליה של בחירה, אך ברמה האובייקטיבית אין לאדם שליטה על החלטותיו ומעשיו. מהי המסקנה הסופית בשאלת הבחירה והידיעה? המסקנה הסופית של אליעד כהן היא שהבחירה החופשית אינה יכולה להתקיים באמת אם מניחים שאלוהים אינסופי ושולט לחלוטין במציאות. הטענה שהכל צפוי והרשות נתונה היא סתירה לוגית שאינה ניתנת לפתרון. או שאלוהים אינו אינסופי ומוגבל, או שאין לאדם בחירה חופשית. כל ניסיון אחר לפתור זאת הוא התחמקות מלהתמודד עם הסתירה האמיתית. איך לפשר בין רצון האדם לשליטה של אלוהים? הכל צפוי מול הרשות הנתונה מושג האינסופיות של אלוהים האם אלוהים יכול לצמצם את עצמו? האם יש בחירה חופשית באמת? מהי ידיעה אלוהית? מהי שאלת הבחירה והידיעה? שאלת הבחירה והידיעה היא השאלה המכונה כך: אם נאמר שהכל צפוי והרשות נתונה, כלומר, שאלוהים יודע מראש מה יהיה, ובכל זאת לכל אדם יש בחירה חופשית, כיצד ייתכן הדבר? מצד אחד, הכל צפוי כי אלוהים יודע הכל. מצד שני, הדת מלמדת שלכל אדם יש בחירה חופשית, והחיבור בין שני הרעיונות נראה סותר. השאלה מתמקדת בסתירה: אם אלוהים יודע מראש מה אעשה, האם אני באמת ... אם אלוהים צופה הכל מראש, האדם כאילו פועל בדיוק בהתאם לידיעתו של אלוהים, וזה מעלה את התמיהה על מושג הבחירה של האדם. איך מנסים רבנים לא חכמים לענות על השאלה? ישנן תשובות שונות שמנסים רבנים לתת כדי ליישב את ... אבל הילד עצמו עדיין מרגיש שאינו יודע. מכאן הם מסיקים שלמרות שאלוהים יודע מראש מה יהיה, האדם מצידו חווה בחירה. אך הטקסט מדגיש שזוהי תשובה שבאה מאי הבנה אמיתית של השאלה, משום שהיא מטפלת רק בהיבט הידיעה, ולא בהיבט העמוק יותר של השליטה של אלוהים בכל מה שקורה. מהי השאלה האמיתית מאחורי הידיעה והבחירה? לפי ההסבר, השאלה אינה רק איך אלוהים יודע מה יהיה ואיך בכל זאת יש לאדם בחירה חופשית, אלא אם אלוהים עושה בפועל את כל מה שקורה, כיצד ייתכן שיש לאדם בחירה חופשית? אלוהים אינסופי, ועל פי ההיגיון לא ייתכן שלא תהיה ישות אחת שמניעה את כל האירועים. אם אלוהים אינו ... את הכל, הוא אינו באמת אינסופי. לכן, אם אלוהים באמת עושה את הכל, לא ברור כיצד נשאר לאדם פתח בחירה אמיתי. כיצד קשורה השליטה של אלוהים לרעיון הבחירה? השאלה מתחדדת כך: אם אלוהים עושה את כל מה שקורה, הרי ...