מהי הבחירה החופשית באמת?

נושא הבחירה החופשית הוא נושא גדול ומורכב, אך אליעד כהן מסביר שיש צורך להבין אותו לעומק דרך פירוקו לתתי - נושאים קטנים ופשוטים. אליעד מדגיש שכדי להבין האם באמת קיימת בחירה חופשית, האדם צריך להתבונן פנימה ולשאול את עצמו שאלות מדויקות על הסיבות לבחירותיו. הוא טוען שההבנה המלאה של נושא הבחירה החופשית מתחילה בהתבוננות פשוטה, שאינה דורשת מחקרים מדעיים או ניתוחים פסיכולוגיים מסובכים.

האם יש בחירה כאשר מכריחים אותך לעשות משהו?

כדי להבהיר את מושג הבחירה החופשית, אליעד נותן דוגמאות ברורות למצבים בהם האדם אינו חופשי לבחור. לדוגמה, אם אדם תופס אדם אחר בכוח ומכריח אותו לשתות, ברור שאין כאן בחירה חופשית, משום שהוא לא בחר לשתות אלא הוכרח לכך. באופן דומה, אם תופסים את היד של האדם ומזיזים אותה בניגוד לרצונו, לא ניתן לומר שהוא בחר להזיז את היד, כי גם כאן ההכרח הוא זה שמניע את הפעולה ולא בחירתו האישית של האדם.

דוגמה נוספת שמסביר אליעד היא מצב בו יש רק אפשרות אחת לפעולה. אם לאדם יש רק אפשרות אחת ואין אפשרויות נוספות, אז שוב - לא מדובר בבחירה חופשית, כי אין לאדם אלטרנטיבה לבחור אחרת. מכאן אליעד מסיק שהמהות של בחירה חופשית היא קיום של מספר אפשרויות והיעדר הכרח לבחור באפשרות אחת ספציפית.

האם הצפייה שלך בהרצאה הזו היא בחירה חופשית?

אליעד משתמש בדוגמה של צפייה בהרצאה הנוכחית כדי להדגים כיצד האדם צריך להתבונן על הבחירות שלו. הוא מבהיר שהבחירה היא תהליך רציף. גם אם האדם התחיל לצפות בהרצאה, בכל רגע ורגע הוא יכול להחליט להפסיק. האדם לא חייב להמשיך לצפות רק משום שהתחיל. בכל שנייה הוא מחדש את הבחירה שלו, ולכן השאלה שהאדם צריך לשאול את עצמו היא: "מדוע אני בוחר להמשיך ולצפות?"

יש שתי אפשרויות עיקריות במצב הזה: או שמשהו מכריח אותך להמשיך לצפות בהרצאה או ששום דבר לא מכריח אותך ואתה פשוט בוחר לצפות מרצונך. אם אתה מוכרח לראות את ההרצאה, אז למעשה אינך בוחר. אך אם אינך מוכרח, עליך לשאול מדוע אתה בוחר להמשיך לצפות?

האם הרצון שלך מכריח אותך?

הנקודה הבאה שאליעד מעלה היא: האם הרצון שלך לראות את ההרצאה מכריח אותך לראות אותה? כלומר, האם הרצון שלך הוא דבר בלתי נשלט שמחייב אותך לפעול לפיו, או שאתה יכול לבחור שלא לפעול על פי הרצון הזה? לכאורה אתה יכול לומר שאתה בוחר לראות את ההרצאה כי אתה רוצה לשמוע מה אליעד אומר, אך השאלה עמוקה יותר: האם אתה יכול לבחור לא לרצות לשמוע?

אם התשובה שלך היא שאתה יכול לבחור את הרצון עצמו, אז השאלה חוזרת שוב צעד נוסף לאחור - מדוע אתה בוחר לרצות לשמוע? האם הרצון הזה מוכרח או שהוא נבחר מרצונך החופשי? התהליך הזה של בדיקה חוזרת של הרצון הוא מה שאליעד ממליץ לכל אדם לעשות. רק על ידי התבוננות אמיתית ויסודית בשאלות האלו, האדם יכול להבין באמת אם הוא חופשי בבחירתו או שמא הבחירות שלו מוכרחות על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים.

האם יש סוף לתהליך ההתבוננות?

אליעד מבהיר שההתבוננות על הבחירה היא תהליך עמוק ומדוקדק שצריך לחזור עליו שוב ושוב, לגבי כל פעולה וכל רצון שהאדם חווה. הוא אומר במפורש שהוא אינו מתווכח עם התחושה של האדם שהוא בוחר, ואינו טוען שהאדם בהכרח לא בוחר, אלא רק ממליץ להתבונן ולברר זאת באמת.

על האדם לשאול את עצמו שוב ושוב לגבי כל רצון ופעולה:

• האם משהו מכריח אותי לעשות את הפעולה הזו?
• האם אני יכול לבחור אחרת, או שאני מוכרח לבחור דווקא כך?
• האם הרצונות שלי הם תוצאה של הכרח או בחירה חופשית?
• ואם שום דבר לא מכריח אותי, מדוע בכל זאת אני בוחר בדיוק כך ולא אחרת?

התהליך הזה, של התבוננות חוזרת, יביא את האדם להבין לעומק את טבע הבחירה החופשית, ויאפשר לו להגיע למצב בו הוא ירגיש טוב, כיוון שהאושר של האדם תלוי בכך שהוא מרגיש שהוא בוחר את מה שקורה לו. כאשר האדם מרגיש שהוא אינו בוחר את מה שקורה לו, הוא מרגיש רע.

מהו סוד ההבנה של הבחירה החופשית?

אליעד מסכם ואומר כי ההבנה המלאה של הבחירה החופשית מגיעה רק מהתבוננות אמיתית, רצופה ומתמשכת של האדם בעצמו ובמניעים שלו. האדם צריך לשאול את עצמו באופן רציף על הסיבות לבחירות שלו ולהבין האם הוא מוכרח לבחור או שהוא באמת חופשי. רק בדרך הזו הוא יוכל להבין באופן מלא את נושא הבחירה החופשית.

התבוננות כזו תוביל להבנה ברורה שהאדם בוחר כל דבר ודבר שקורה לו, אבל ההבנה הזו היא אישית וכל אחד צריך להגיע אליה בעצמו דרך חקירה פנימית והתבוננות רצופה.