למה בן אדם עושה דברים? למה אתה עושה משהו? מה מניע אותך? מה הסיבה שלך? מה מפעיל אותך? של מי הרצון שלך? מה הרצון שלך? רוצה להרגיש רק טוב, בחירה חופשית, רצון חופשי
למה בן אדם עושה פעולות שהוא עושה?
אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן בהרצאה היא מדוע בני אדם עושים פעולות מסוימות ולא אחרות. אליעד שואל: למה אתה עושה את מה שאתה עושה? מה מניע אותך? האם באמת כל הפעולות שלך נובעות מהרצון להרגיש יותר טוב או שישנם מניעים אחרים?
האם כל פעולה נעשית מתוך רצון להרגיש טוב יותר?
אליעד מסביר שיש תפיסה רווחת לפיה כל אדם עושה פעולה משום שהוא חושב שהיא תביא לו תחושה טובה יותר. אבל אליעד מיד מערער את ההנחה הזו ושואל, מה ההוכחה שאדם עושה דברים באמת רק בגלל שהוא חושב שזה יעשה לו טוב יותר? ייתכן שאדם עושה דברים ללא קשר לתוצאה הסופית, ואפילו ייתכן שהוא עושה פעולה דווקא משום שהיא גורמת לו להרגיש רע. הוא מביא כדוגמה אנשים שפוגעים בעצמם או עושים דברים מזיקים, ושואל: האם הם באמת רוצים להרגיש רע? ואולי בעצם הם מחפשים להרגיש טוב דרך התחושה הרעה, וכך בעצם כל פעולה חוזרת תמיד לתוצאה של רצון להרגיש טוב, גם אם בדרך שלילית.
האם אדם יכול לעשות פעולה בלי לרצות את התוצאה?
אליעד דן במורכבות של הנושא באמצעות דוגמה פשוטה: אדם שמעשן סיגריה. הוא רוצה לעשן את הסיגריה, אך אינו רוצה את התוצאה השלילית של העישון - הסיכון לחלות בסרטן. אליעד שואל: האם זה מוכיח שהאדם עשה את הפעולה מבלי לרצות את התוצאה? או שאולי הוא פשוט רוצה לעשן יותר משהוא מפחד מהתוצאה השלילית? ההבחנה שאליעד עושה היא בין הרצון לבצע את הפעולה לבין הרצון בתוצאה עצמה. לדבריו, ברוב המקרים בני אדם רוצים את הפעולה, אבל לא בהכרח רוצים את התוצאה.
מהי "טוב" וכיצד אפשר להגדיר אותו?
אליעד שואל באופן מעמיק: מה פירוש המילה "טוב"? הוא מציע להגדיר "טוב" כהתמלאות רצונו של האדם. הוא מציג אפשרות שגם אם אדם אומר שהוא רוצה להרגיש רע, בפועל זה עושה לו טוב להרגיש רע, כי זה ממלא את רצונו. כלומר, מילוי הרצון שווה לטוב, ולכן גם כשאדם מחפש תחושות שליליות, בעצם הוא מחפש תחושה חיובית מבחינתו, כי הוא ממלא את רצונו. זה יוצר מצב פרדוקסלי שבו אין הבדל מהותי בין "טוב" ו"רע", אם שניהם מביאים למילוי רצונו של האדם.
האם יש בחירה חופשית ואם כן, באיזה אופן?
אליעד נכנס לנושא הבחירה החופשית ושואל: האם האדם באמת בוחר את הפעולות שלו? לדבריו, אם אדם עושה פעולה ללא סיבה, זה לא בדיוק נחשב לבחירה חופשית, אלא לאקראיות. כדי שיהיה אפשר לדבר על בחירה חופשית, צריכה להיות סיבה או מטרה מאחורי הפעולה. אך אליעד מעלה ספקות גם לגבי הטענה שכל פעולה נעשית למען תוצאה מסוימת, ואומר שאולי ישנן פעולות שנעשות פשוט כי האדם רוצה לעשות אותן בלי קשר לתוצאה, מה שמחזיר את השאלה אם באמת קיימת בחירה חופשית.
האם רצונות האדם הם אקראיים או שיש להם היגיון מסוים?
אליעד מתעמק בשאלה האם הרצונות שלנו הם אקראיים או שיש להם היגיון מובנה. הוא שואל: מדוע אנו רוצים דברים מסוימים שוב ושוב ולא רוצים דברים אחרים, כמו למשל לאכול מנורה? אם הרצונות היו אקראיים לחלוטין, היה סביר לראות יותר תופעות לא הגיוניות. אך משום שבדרך כלל אנשים מתנהגים בצורה צפויה והגיונית יחסית, הוא מציע שהרצונות אינם אקראיים לחלוטין אלא יש בהם תבניות או היגיון פנימי כלשהו.
האם המטרה הסופית של האדם היא להרגיש טוב בלבד?
אליעד שואל מי אמר שהמטרה הסופית של כל פעולה...
אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן בהרצאה היא מדוע בני אדם עושים פעולות מסוימות ולא אחרות. אליעד שואל: למה אתה עושה את מה שאתה עושה? מה מניע אותך? האם באמת כל הפעולות שלך נובעות מהרצון להרגיש יותר טוב או שישנם מניעים אחרים?
האם כל פעולה נעשית מתוך רצון להרגיש טוב יותר?
אליעד מסביר שיש תפיסה רווחת לפיה כל אדם עושה פעולה משום שהוא חושב שהיא תביא לו תחושה טובה יותר. אבל אליעד מיד מערער את ההנחה הזו ושואל, מה ההוכחה שאדם עושה דברים באמת רק בגלל שהוא חושב שזה יעשה לו טוב יותר? ייתכן שאדם עושה דברים ללא קשר לתוצאה הסופית, ואפילו ייתכן שהוא עושה פעולה דווקא משום שהיא גורמת לו להרגיש רע. הוא מביא כדוגמה אנשים שפוגעים בעצמם או עושים דברים מזיקים, ושואל: האם הם באמת רוצים להרגיש רע? ואולי בעצם הם מחפשים להרגיש טוב דרך התחושה הרעה, וכך בעצם כל פעולה חוזרת תמיד לתוצאה של רצון להרגיש טוב, גם אם בדרך שלילית.
האם אדם יכול לעשות פעולה בלי לרצות את התוצאה?
אליעד דן במורכבות של הנושא באמצעות דוגמה פשוטה: אדם שמעשן סיגריה. הוא רוצה לעשן את הסיגריה, אך אינו רוצה את התוצאה השלילית של העישון - הסיכון לחלות בסרטן. אליעד שואל: האם זה מוכיח שהאדם עשה את הפעולה מבלי לרצות את התוצאה? או שאולי הוא פשוט רוצה לעשן יותר משהוא מפחד מהתוצאה השלילית? ההבחנה שאליעד עושה היא בין הרצון לבצע את הפעולה לבין הרצון בתוצאה עצמה. לדבריו, ברוב המקרים בני אדם רוצים את הפעולה, אבל לא בהכרח רוצים את התוצאה.
מהי "טוב" וכיצד אפשר להגדיר אותו?
אליעד שואל באופן מעמיק: מה פירוש המילה "טוב"? הוא מציע להגדיר "טוב" כהתמלאות רצונו של האדם. הוא מציג אפשרות שגם אם אדם אומר שהוא רוצה להרגיש רע, בפועל זה עושה לו טוב להרגיש רע, כי זה ממלא את רצונו. כלומר, מילוי הרצון שווה לטוב, ולכן גם כשאדם מחפש תחושות שליליות, בעצם הוא מחפש תחושה חיובית מבחינתו, כי הוא ממלא את רצונו. זה יוצר מצב פרדוקסלי שבו אין הבדל מהותי בין "טוב" ו"רע", אם שניהם מביאים למילוי רצונו של האדם.
האם יש בחירה חופשית ואם כן, באיזה אופן?
אליעד נכנס לנושא הבחירה החופשית ושואל: האם האדם באמת בוחר את הפעולות שלו? לדבריו, אם אדם עושה פעולה ללא סיבה, זה לא בדיוק נחשב לבחירה חופשית, אלא לאקראיות. כדי שיהיה אפשר לדבר על בחירה חופשית, צריכה להיות סיבה או מטרה מאחורי הפעולה. אך אליעד מעלה ספקות גם לגבי הטענה שכל פעולה נעשית למען תוצאה מסוימת, ואומר שאולי ישנן פעולות שנעשות פשוט כי האדם רוצה לעשות אותן בלי קשר לתוצאה, מה שמחזיר את השאלה אם באמת קיימת בחירה חופשית.
האם רצונות האדם הם אקראיים או שיש להם היגיון מסוים?
אליעד מתעמק בשאלה האם הרצונות שלנו הם אקראיים או שיש להם היגיון מובנה. הוא שואל: מדוע אנו רוצים דברים מסוימים שוב ושוב ולא רוצים דברים אחרים, כמו למשל לאכול מנורה? אם הרצונות היו אקראיים לחלוטין, היה סביר לראות יותר תופעות לא הגיוניות. אך משום שבדרך כלל אנשים מתנהגים בצורה צפויה והגיונית יחסית, הוא מציע שהרצונות אינם אקראיים לחלוטין אלא יש בהם תבניות או היגיון פנימי כלשהו.
האם המטרה הסופית של האדם היא להרגיש טוב בלבד?
אליעד שואל מי אמר שהמטרה הסופית של כל פעולה...
- למה בן אדם עושה פעולות?
- מה מניע אותי באמת?
- האם יש בחירה חופשית?
- איך להגדיר מה זה טוב?
- האם הרצונות שלי אקראיים?
- מה הסיבה לכל פעולה שאני עושה?
- האם אני באמת רוצה להרגיש טוב?