האם הרצון שלנו באמת חופשי או שיש לו סיבה?

השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם הרצון שלנו הוא חופשי לחלוטין, או שיש סיבה לכל רצון שאנחנו מרגישים. אליעד מסביר שרוב בני האדם מרגישים אינטואיטיבית שלכל רצון חייבת להיות סיבה. הוא משתמש בדוגמה של אדם שנדרש לתת 10,000 שקלים בלי לדעת מדוע. גם אם האדם לא מבין למה הוא חייב לשלם, עדיין הוא ייתן את הכסף אם הוא מרגיש מחויב לכך. בדומה לכך, אנשים נוטים לעשות פעולות או להימנע מפעולות (כגון לא לדבר מול אנשים מפחד שיצחקו עליהם), למרות שהם לא יודעים בדיוק מהי הסיבה הפנימית שמחייבת אותם לכך.

למה אני רוצה דווקא את הרצונות הספציפיים שיש לי?

אליעד מציג גישה שלפיה עליך לחקור כל רצון שעולה בך. לדוגמה, אם אתה מרגיש רצון להיות עם אנשים, עליך לשאול את עצמך מדוע דווקא הרצון הזה קיים. האם זה בגלל שבעבר היה לך טוב איתם, ואתה חושב שזה יחזור שוב? אליעד מדגיש שזו לא סיבה מספיק עמוקה, כי עדיין נותרת השאלה מדוע כרגע אתה חושב שזה יעשה לך טוב. ככל שמעמיקים בשאלות האלה, מגיעים להבנה שאיננו באמת מבינים לעומק למה הרצון הזה דווקא קיים, ולא רצון אחר. הוא מסביר שאם תחקור מספיק עמוק, בסופו של דבר תגיע לנקודה שבה או שתמצא סיבה מוחלטת ומחייבת לרצון, או שתבין שאין סיבה ברורה כלל.

מה יקרה אם נגלה שאין סיבה לרצונות שלנו?

אליעד טוען שאם תגיע לתובנה שאין באמת סיבה לרצונות שלך, זה עשוי לשחרר אותך מהמחשבה שרצונותיך מחויבים או הכרחיים. הוא משתמש בדוגמה של אדם שקם בבוקר מהמיטה ולא יודע למה הוא רוצה לקום. אליעד מסביר שאם תבין למה אתה רוצה לקום, תוכל להבין גם למה קיימים רצונות אחרים. אך אם תגלה שאין סיבה ממשית לקום, תוכל להשתחרר מהחוויה שאתה חייב לעשות משהו מסוים.

מה המשמעות של חופש בחירה מוחלט לעומת רצון שנכפה עליך?

אליעד מציג את שני הקצוות האפשריים של הבנת הרצון:

1. אפשרות ראשונה היא שאתה בוחר ברצונך באופן חופשי לגמרי, בלי שום סיבה. לדוגמה, פשוט החלטת שאתה רוצה משהו, ללא הסבר נוסף.
2. אפשרות שנייה היא שרצונך נכפה עליך מסיבות חיצוניות כמו גנטיקה, עבר, או השפעות אחרות שאינן בשליטתך.

הוא מסביר שאם הרצון שלך נובע מסיבה חיצונית שנכפית עליך (כמו גנטיקה), אז למעשה אינך חופשי. לעומת זאת, אם תצליח להוכיח לעצמך שהרצון שלך הוא חסר סיבה לחלוטין, כלומר, אתה פשוט רוצה בלי שום סיבה חיצונית, אז הגעת למעשה לחופש מוחלט. אך הוא מוסיף שהבעיה היא שהרוב המוחלט של האנשים מרגישים תמיד שחייבת להיות סיבה, ולכן הם ממשיכים לחפש ולחקור אותה.

למה קשה לאנשים להאמין שהרצון יכול להיות ללא סיבה?

אליעד משתמש בדוגמה של טלפון נייד שהאדם בטוח שהיה לו ביד לפני רגע ועכשיו נעלם. האדם ימשיך לחפש את הטלפון, כי המחשבה שהטלפון קיים ושצריך למצוא אותו חזקה אצלו יותר מאשר המחשבה שאולי הטלפון בכלל לא שם. בדומה לכך, אנשים משוכנעים שהרצון שלהם חייב סיבה ולכן ממשיכים לחפש אותה, גם אם לא מוצאים אותה. לדבריו, הדרך היחידה להשתחרר מהכפייה של הרצון היא לשאול שוב ושוב "למה אני רוצה את זה?", עד שהאדם יהיה משוכנע באופן מוחלט שאין סיבה אמיתית לרצון...