מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו?

בשיחה מעמיקה ומפורטת עוסק אליעד כהן בנושא הבחירה החופשית, ומדגיש את חשיבות ההבנה האם האדם פועל מתוך רצונו האמיתי או מתוך אילוץ רגשי. האדם עשוי להרגיש שחובה עליו להבין האם קיימת בחירה חופשית כדי לתפקד בחיים, דבר שלדברי אליעד כהן מעוות את החקירה והופך אותה ממקור להנאה ולחקירה טבעית לכפייה עצמית הגורמת סבל. לדוגמה, הוא מתאר אדם שחוקר את נושא הבחירה החופשית מתוך מחשבה שאם לא יבין זאת, הוא לא יצליח להרגיש חופשי במערכות יחסים ובחיים באופן כללי.

האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות?

לפי אליעד, כדי להבין באמת מהי בחירה חופשית, על האדם להגדיר בצורה מדויקת מה המשמעות של "אין לי בחירה". משמעות ההבנה שאין בחירה היא שהרצונות שהאדם חווה כשלו, אינם באמת שייכים לו אלא למציאות עצמה. למשל, כשאדם רוצה לשתות מים, התחושה היא שהוא רוצה זאת בעצמו, אך אם אין בחירה, הרצון לשתות לא נובע ממנו אלא מתוך תהליך עמוק יותר המונע על ידי המציאות. במצב כזה, האדם הוא מעין "רובוט" שפועל מתוך תכנות קוסמי, ולא מתוך בחירה מודעת ואישית.

האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם?

אליעד כהן מציע לבחון את השאלה מתוך נקודת מבט חווייתית ולא רק פילוסופית. לדעתו, כאשר נעלמת התחושה של "אני" נפרד, נוצרת חוויית חופש עמוקה. האדם מתחיל לחוות את עצמו ככלי דרכו המציאות פועלת. לדוגמה, כשהאדם מגלה שאין לו שליטה על הרגשות שלו, ואין הוא אחראי אם הוא מרגיש כאב או שמחה - הכל קורה דרכו, והוא משוחרר מהלחץ ומהאשמה האישית לגבי האירועים שמתרחשים בחייו.

האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו?

השאלה שעולה בשיחה היא, מדוע חשוב לנו להרגיש רגשות כמו כעס או אכזבה אם אנו מבינים שאין לנו שליטה אמיתית על האירועים. אליעד מסביר שיש רמות שונות של תודעה: ברמה אחת האדם אכן חווה רגשות כמו שמחה ועצב, אך ברמה עמוקה יותר הכל שייך לאותה מציאות, ולכן אין משמעות אמיתית לרגשות אישיים כמו אשמה או כעס, אלא רק למציאות שפועלת דרכו. האדם שחווה את האמת הזו מתנתק מזהותו האישית, ומתאחד עם המציאות הקוסמית.

איך ניתן לחיות בפועל בלי תחושת בחירה?

למרות ההבנה העמוקה שאין בחירה חופשית, האדם חייב ביום - יום להמשיך לחיות ולפעול כאילו הוא בעל בחירה. לדוגמה, אם אדם רואה מחבל - הוא יברח, אך במקביל יכול להרגיש שזה אלוהים שבורח מעצמו. כך נוצרת חוויה כפולה שבה האדם פועל בעולם מתוך תחושת בחירה, אך במקביל מודע לכך שכל האירועים נקבעים על ידי המציאות, כמו דמויות בחלום של החולם עצמו.

האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת ה"אני"?

אליעד מבהיר כי מי שמבין לעומק שאין לו בחירה, מבין שהמחשבות והרצונות הם לא שלו באופן אישי, אלא שייכים למציאות עצמה. אדם כזה מפסיק להיאבק עם אנשים, מפסיק להילחם במציאות, ומתחיל לפעול בצורה הרמונית עם היקום. במקום להיות "אני" נפרד שנאבק, הוא הופך להיות ביטוי ישיר של הרצון הקוסמי, וזה משחרר אותו מהלחצים ומהקונפליקטים הפנימיים.

איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית?

גם לאחר ההבנה העמוקה הזו, האדם ממשיך לתפקד בעולם - לאכול, לנהל מערכות יחסים, לעבוד, ואף להתווכח או לריב אם יש צורך. אך ברקע הוא מודע שכל מה שקורה הוא רצון המציאות, כאילו היה בתוך חלום, והפעולות שלו הן ביטויים...

מהי בחירה חופשית ומה ההשלכות של ההבנה שאין לנו בחירה?

אליעד כהן מעלה לדיון פילוסופי מעמיק את השאלה האם יש לאדם בחירה חופשית והאם קיימת שליטה אמיתית על הרצון. הוא מדגיש שכדי להבין באמת את נושא הבחירה החופשית, יש לשים לב אם האדם חוקר את הנושא מתוך רצון אמיתי או מתוך אילוץ רגשי. כאשר אדם חוקר נושא מתוך תחושת אילוץ כמו: "אני חייב להבין את זה, אחרת לא אוכל לתפקד", אז חוויית החקירה עצמה נעשית מעוותת ומובילה לסבל במקום לשחרור.

הדיון מדגים שהאדם פעמים רבות מרגיש שהוא מוכרח להבין את נושא הבחירה החופשית, כי כל עוד הוא לא מבין אותו - הוא לא מרגיש חופשי להרגיש רגשות כמו אהבה, חיבור או שלווה. לדוגמה, משתתף בשיחה אומר שאינו מסוגל להרגיש חופשי להיפגש עם אישה או להיות חופשי בחיים, כל עוד לא הבין לעומק אם יש לו בחירה או לא.

מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות?

אליעד מבהיר שמי שטוען שאין לו בחירה חופשית, עליו להגדיר בצורה מדויקת מה הכוונה "אין לי בחירה". מדובר בהבנה שהרצונות של האדם אינם שלו. לדוגמה, כאשר אדם רוצה לשתות מים - הוא חווה שזה רצונו, אך לפי תפיסה זו, הרצון הזה לא באמת שייך לו, אלא נובע ממנגנון חיצוני - המציאות עצמה, או כפי שמכנים זאת לפעמים - אלוהים.

אם מבינים לעומק שאין לאדם בחירה, אז כל פעולה מתפרשת כאילו האדם הוא רובוט שפועל לפי תכנות של המציאות. גם אם האדם בוחר לריב עם מישהו, זה בעצם לא הוא שבחר לריב - זו הייתה תוצאה של תכנות קוסמי עמוק יותר.

האם הבנה שאין בחירה חופשית משחררת או מכניסה לייאוש?

המשתתף בשיחה שואל: אם אגלה שאין לי בחירה, האם זה יעשה אותי מאושר יותר או אומלל יותר? אליעד מציע לבחון את הדברים מהיבט חווייתי, ולא רק פילוסופי. הוא מסביר שבחוויית האדם, אם נעלמת התחושה של האני, והאדם מפסיק לחשוב ש"אני זה אני" - נוצרת תחושת חופש עמוק. לדוגמה, כאשר מישהו מרגיש שהרצונות שלו אינם שלו, והוא "נגרר" על ידי המציאות - אז הוא גם משתחרר מהאשמה ומהלחץ.

החוויה דומה למצב שבו האדם מגלה שהוא רק כלי דרכו המציאות פועלת. הוא הופך להיות כמו פרפר של אלוהים, כך שהוא כבר לא אחראי למה שקורה, לא אחראי על הרגשות שלו, ולא אחראי אם כואב לו או לא - הכל "נעשה לו".

האם יש משמעות לרגשות אם אין בחירה?

נשאלת שאלה קשה: אם אין לי בחירה, למה שיהיה לי אכפת ממשהו? למה שאכעס אם מישהו ירמה אותי או יריב איתי? התשובה של אליעד נוגעת להבחנה בין רמות שונות של תודעה. ברמה אחת, יש רגשות של טוב ורע, שמחה ועצב. אך ברמה אחרת - הכל נובע מאותה מציאות. ואז גם אם האדם נפגע או סובל - זו המציאות שפועלת דרכו, ולכן אין צורך באשמה או בכעס.

ההבנה הזו מעוררת קושי רגשי, כי היא דורשת מהאדם לשחרר את זהותו האישית ולהתנתק ממנה. אבל כשזה מתרחש - האדם יכול לחוות את חייו כישות אלוהית שפועלת דרכו.

איך אפשר לחיות בלי תחושת בחירה חופשית?

אליעד מחדד שאין זה אפשרי לחיות באופן יום - יומי מתוך ההבנה שאין בחירה כלל. הוא מסביר שיש רמות שונות של תודעה, וביום - יום האדם חי במצב שבו הוא חייב לפעול כאילו יש לו בחירה. הוא חייב לבחור אם לאכול או לאכול, אם להימנע מסכנה או לברוח ממנה. אבל מאחורי הקלעים - יש תודעה עליונה שמבינה שהכל קורה מאליו.

כך למשל, אדם יכול להרגיש שהוא בורח ממחבל, אבל באותו רגע להרגיש שזה אלוהים שבורח מעצמו, כי גם המחבל וגם הבורח הם חלקים של אותה מערכת קוסמית אחת.

מה משמעות החקירה של הבחירה החופשית?

לדברי אליעד, החקירה של חופש הבחירה מובילה לא פעם לאבדן תחושת ה"אני". האדם מבין שהוא לא רק עושה את הפעולות, אלא שהוא לא קיים כאני נפרד. ואז הוא מגלה שהמחשבה "אני רוצה משהו" - היא בעצם הרצון של המציאות עצמה, ולא שלו.

יש תובנה עמוקה המובאת בשיחה: כשאדם מבין שאין לו בחירה, הוא מפסיק להילחם, הוא מפסיק לריב עם אנשים, הוא מקבל את המציאות. הוא נהיה כמו כלי שקוף שדרכו הרצון הקוסמי זורם.

כיצד ניתן להמשיך לחיות בתוך העולם לאחר הבנה כזו?

השיחה מדגימה שדווקא אחרי שהאדם מבין שאין לו בחירה - הוא ממשיך לפעול, ממשיך לאכול, לנהל מערכות יחסים, ואפילו לריב אם צריך. אבל ברקע הוא מבין שכל...

מהו חופש בחירה?

ההרצאה עוסקת בניתוח המושג "בחירה חופשית" דרך שיחה דינמית בין אליעד לבין אדם אחר, בה אחד מעלה שאלות פילוסופיות העוסקות בבחירה ובתודעה האנושית, ואליעד משיב תוך הצגת נקודות מבט שונות על הרעיון של חופש הרצון. התשובות מצביעות על הקשר בין ההבנה של הבחירה החופשית לבין תודעה אישית, מנגנוני הגנה, והבנה של המהות הפנימית של כל אחד. השיחה חורגת מדיון על הפילוסופיה של בחירה חופשית ומפנה אל שאלות על האמת, האחיזה במציאות, והאם באמת יש לנו שליטה על הרצון.

האם יש לנו שליטה על הרצון שלנו?

הדיון מתחיל בשאלה האם באמת יש לנו רצון חופשי. אחד הדוברים טוען כי אין בחירה חופשית ואומר שהרצון עצמו לא באמת שייך לו, כי הוא נתון לשליטה של גורמים חיצוניים, כמו אלוהים או כוחות אחרים במציאות. יש כאן הבחנה בין הרצון של האדם לבין הרצון של "המציאות" או "היקום", ובסופו של דבר טענה כי כל פעולה שאדם עושה, אם היא נגזרת מתוך רצונו או מתוך הבנתו, אינה בשליטתו המוחלטת. לדברים אלה יש משמעויות עמוקות לחיים היומיומיים ולתחושת החופש האישית.

האם הבחירה חופשית היא דבר טוב או רע?

הצורך בהבנת הבחירה החופשית לא נגמר רק בתיאוריה אלא גם נוגע לאופן שבו אדם חי את חייו, כפי שמתוארת השיחה על ההבדל בין לבחור או לא לבחור. כאשר האדם מבין שאין לו בחירה, הוא עשוי לחוות חוויות של ניתוק, אובדן משמעות או חופש. ההבנה הזו עשויה לעורר תחושת שחרור או לחילופין חוסר אונים. כל שאלה על הבחירה החופשית מעלה גם את השאלה על משמעות החיים ומטרת קיומנו. האם הרגשה של חוסר בחירה תוביל אותנו לסבל או דווקא לחופש אמיתי?

האם אנחנו באמת בוחרים מה לעשות?

כחלק מהשיחה, השניים עוסקים בשאלה אם אנחנו באמת בוחרים מה לעשות בחיינו או שמא כל פעולה היא תגובה למניעים חיצוניים. כאן נדונה האידיאה של "המציאות מחליטה" ויוצא מתוך השיחה רעיון לפיו כל פעולה שאנחנו מבצעים, גם אם היא נתפסת כבחירה, היא למעשה תוצאה של גורמים שמעבר לשליטתנו. אחד הדוברים טוען כי כל החלטה שאנחנו מקבלים נובעת מאותו מנגנון חיצוני, דבר שמוביל לדיון על המשמעות של החופש הפנימי והשליטה האישית בחיינו.

איך מבינים את הרצון ואת הבחירה?

הדוברים מציגים חקר רצון כפעולה שמובילה אותם להבנה של מהות חופש הרצון. כל צעד בחקירה מבהיר יותר ויותר את הדקויות שבהן פעולותינו נתונות להשפעות חיצוניות, דבר שמוביל לשאלות על משמעות החיים ומציאותן. אחד הדוברים...