מה המשמעות של "לאהוב את עצמך" באמת?

כאשר מדברים על הנושא של אהבה עצמית, מתעוררת השאלה מי זה "עצמך"? אליעד מסביר שיש כמה סוגים של הזדהויות שאדם מייחס לעצמו, כגון רכוש, גוף, מחשבות ותודעה. מנקודת המבט של האחדות המוחלטת, אין בכלל משמעות לשאלה "מי זה עצמך?", כי ברמה הגבוהה ביותר אין שם קיום נפרד ואין שם אהבה או שנאה. רק כשאדם יורד לרמת התודעה שבה הוא מזדהה עם משהו ספציפי, כמו הגוף, הרכוש, המחשבות או הרגשות שלו, אז יש משמעות למושגים כמו אהבה עצמית או שנאה עצמית.

למה חייבת להיות גם שנאה עצמית כדי שתהיה אהבה עצמית?

אליעד מדגיש את הנקודה שכדי שבן אדם יחווה אהבה עצמית, חייבת להתקיים גם שנאה עצמית, לפחות ברמה מסוימת. אם לא היה קיים ההיפוך - שנאה, האדם לא היה יכול לחוות בכלל שהוא אוהב את עצמו. זאת אומרת, ההכרה בכך שאתה אוהב משהו מותנית בכך שיש לך אפשרות לשנוא אותו, לפחות באופן תאורטי. במילים אחרות, אדם יכול להרגיש אהבה עצמית רק מפני שיש בו גם אלמנטים שהוא שונא בעצמו, או שהוא מודע לאפשרות שהדברים היו יכולים להיות אחרת.

לדוגמה, אליעד מציג סיטואציה שבה בן אדם מרגיש שהוא מכוער ולכן הוא שונא את עצמו. הסיבה לכך היא שהחברה לימדה אותו ש"כיעור" זה רע ו"יופי" זה טוב. עכשיו, אם אותו אדם יגיע להבנה העמוקה שאין הבדל אמיתי בין "מכוער" ל"יפה" - כלומר, יחזור לתפיסת האחדות, שבה אין שום שיפוט ושום מחויבות חברתית - אזי הוא יוכל להחליט מחדש מה הוא חושב על המראה שלו, מתוך בחירה חופשית אמיתית.

מה הקשר בין בחירה חופשית אמיתית לאהבה עצמית?

אליעד מסביר שבחירה חופשית אמיתית קיימת רק כשאדם נמצא במצב שבו הוא יכול לראות את כל האפשרויות באופן שווה לחלוטין. הוא נותן דוגמה של אדם שנמצא במסעדה, מסתכל בתפריט ורואה מספר מנות - רק אז, כשיש לו אפשרות לבחור אחרת, הוא באמת חווה שהוא בוחר. אם יש לאדם רק אפשרות אחת, הוא לא באמת בוחר. בחיים, ככל שאתה יותר מחויב למחשבות מסוימות, לתפיסות מסוימות, כמו "אני חייב להיות יפה כדי לאהוב את עצמי", כך אתה פחות חווה שיש לך בחירה.

רק כאשר אתה משתחרר מכל המחויבויות והופך כל מחשבה מ"מחויבת" ל"אפשרית" - אתה מגיע לבחירה חופשית אמיתית. אז אתה יכול לבחור האם לאהוב את עצמך או לשנוא את עצמך, האם לראות משהו כטוב או רע, וזאת מתוך חופש מוחלט.

איך אפשר לאהוב את הרע בעצמך?

כדי לאהוב את הרע בעצמך, אליעד מסביר שיש לחזור קודם כל למצב של אחדות מוחלטת, מצב שבו האדם לא יודע אם משהו הוא באמת טוב או רע באופן מוחלט. מתוך אותה נקודת אפס, שבה אתה לא יודע להבדיל בין טוב לרע, אתה יכול לחזור ולבחור מחדש האם לראות את הדברים שהחברה הגדירה כ"רעים" בך כדברים טובים. למשל, אם בעבר שנאת את המראה שלך כי חשבת שאתה מכוער, עכשיו אתה יכול להבין שלכיעור שלך יש יתרונות, בדיוק כמו שלכל דבר אחר יש יתרונות וחסרונות.

הוא נותן דוגמה של אדם עם אף ארוך, שאולי חושב שזה רע בגלל הסטנדרטים החברתיים. אבל אם היה חי במדבר או בסביבה אחרת לגמרי, ייתכן והאף הארוך היה...