הדרך להיות אלוהים, רצון עצמי שנובע מהרצון של המציאות, להיות שקוף, אין בחירה חופשית, הכל מלמעלה
מהי הדרך להיות אלוהים ואיך להבין שאין בחירה חופשית?
בשיחה זו, אליעד כהן מעמיק בשאלות המרכזיות שעומדות מאחורי ההבנה של "להיות אלוהים". הוא מתחיל מהנקודה הבסיסית, שהאדם תמיד חווה חיסרון, ולכן סובל. הוא מסביר בצורה פשוטה וברורה שכל מה שקורה לאדם הוא תוצאה של רצון. למשל, אם אין לך כסף, אתה פועל כדי שיהיה לך, ואם כבר יש לך כסף, אתה רוצה לשמור עליו ודואג שלא ייעלם. כל הזמן יש לך רצון שמשהו יקרה או לא יקרה, ולכן תמיד קיימת דאגה וסבל.
אליעד מסביר לעומק שהבעיה היא תמיד הרצון עצמו. הוא מדגיש שכדי להפסיק לסבול, אין טעם לנסות לשנות את המציאות החיצונית אלא את הרצון. הוא נותן דוגמה שאם היית רוצה את המציאות כפי שהיא בדיוק, לא היית חווה דאגה או סבל בשום מצב.
איך הרצון של האדם קשור להבנה שלו?
אליעד ממשיך ואומר שהרצון של האדם הוא תוצאה של ההבנה שלו. כלומר, האדם סובל משום שהוא אינו מבין משהו על המציאות. כשאליעד שואל את המשתתפים "למה אתם רוצים את מה שאתם רוצים?", הוא מוביל אותם להבין שהם בעצם לא יודעים למה הם רוצים או לא רוצים משהו מסוים. הרצון של האדם יוצר רגש, והרגש יוצר סבל, אך האדם לעולם לא באמת בודק לעומק מדוע הוא רוצה דברים מסוימים.
אליעד נותן דוגמה לכך שהאדם פוחד להישרף, ולמרות שזה נראה ברור מאליו שהאדם לא רוצה להישרף, הוא מעודד את המשתתף לבדוק מדוע באמת זה משנה לו. האדם לא שואל שאלות בסיסיות כגון "למה אני לא רוצה להרגיש כאב?", והוא פשוט מניח מראש שזה ברור ומובן. אך אליעד אומר שזאת בדיוק הנקודה שבה האדם טועה ויוצר לעצמו סבל.
מדוע האדם אינו יכול להיות "שקוף" לחלוטין ולרצות את הכל?
בשיחה עלתה השאלה אם האדם יכול להגיע למצב שבו הוא "שקוף" לגמרי, כלומר, שאין לו שום העדפה או התנגדות למציאות. אליעד מבהיר בצורה חד - משמעית שאין מצב שהאדם יהיה שקוף לגמרי, כי תמיד יהיה לו משהו שהוא רוצה או לא רוצה. האדם תמיד חש שיש משהו חסר, גם אם הוא מדחיק את התחושה הזאת. ההבנה שאין אפשרות להגיע למצב של "שקיפות" מוחלטת מובילה להכרה שהבעיה היא עמוקה יותר, ונמצאת בתוך הרצון עצמו.
כיצד מתקדמים להבנת האמת לפי אליעד כהן?
אליעד מדגיש כי הדרך האמיתית להבין את האמת ולהפסיק לסבול היא חקירה פנימית מאוד פשוטה וברורה: כל מה שצריך זה לשאול "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?" בכל רגע נתון. הוא ממחיש את התהליך על ידי דוגמה פשוטה מהיומיום - אם אתה רעב, שאל את עצמך "למה אני אוכל?" התשובה האמיתית היא כי יש בך רצון לאכול, שמקורו בהבנה פנימית לא מודעת. אך אם תחקור מספיק לעומק, תגלה שאין שום סיבה אמיתית לרצון הזה. ברגע שהאדם מגיע להבנה שאין סיבה אמיתית לרצון שלו, הוא משתחרר מהצורך לשנות את המציאות ולכן משתחרר מהסבל.
איך אליעד כהן מתייחס לרעיון שאין בחירה חופשית?
הרעיון שאין בחירה חופשית מוסבר לעומק: אליעד מראה שכל מה שהאדם עושה, חושב או מרגיש, הוא למעשה תוצאה של הרצון של המציאות שמתבטאת דרכו. כלומר, האדם הוא מעין "צינור" שדרכו המציאות פועלת. האדם בטוח שהוא פועל מתוך בחירה, אך בפועל, הרצון שמפעיל אותו הוא הרצון של המציאות.
אליעד נותן דוגמה שכשאתה מזיז כוס ממקום למקום, אתה חושב שאתה עשית את זה, אבל בעצם משהו פנימי יותר עשה זאת דרכך. האדם הוא כמו דמות בסרט או בחלום, שחושבת שהיא עצמאית, אך בפועל היא מופעלת על ידי משהו עמוק יותר, שהוא בעצם ה"אני"...
בשיחה זו, אליעד כהן מעמיק בשאלות המרכזיות שעומדות מאחורי ההבנה של "להיות אלוהים". הוא מתחיל מהנקודה הבסיסית, שהאדם תמיד חווה חיסרון, ולכן סובל. הוא מסביר בצורה פשוטה וברורה שכל מה שקורה לאדם הוא תוצאה של רצון. למשל, אם אין לך כסף, אתה פועל כדי שיהיה לך, ואם כבר יש לך כסף, אתה רוצה לשמור עליו ודואג שלא ייעלם. כל הזמן יש לך רצון שמשהו יקרה או לא יקרה, ולכן תמיד קיימת דאגה וסבל.
אליעד מסביר לעומק שהבעיה היא תמיד הרצון עצמו. הוא מדגיש שכדי להפסיק לסבול, אין טעם לנסות לשנות את המציאות החיצונית אלא את הרצון. הוא נותן דוגמה שאם היית רוצה את המציאות כפי שהיא בדיוק, לא היית חווה דאגה או סבל בשום מצב.
איך הרצון של האדם קשור להבנה שלו?
אליעד ממשיך ואומר שהרצון של האדם הוא תוצאה של ההבנה שלו. כלומר, האדם סובל משום שהוא אינו מבין משהו על המציאות. כשאליעד שואל את המשתתפים "למה אתם רוצים את מה שאתם רוצים?", הוא מוביל אותם להבין שהם בעצם לא יודעים למה הם רוצים או לא רוצים משהו מסוים. הרצון של האדם יוצר רגש, והרגש יוצר סבל, אך האדם לעולם לא באמת בודק לעומק מדוע הוא רוצה דברים מסוימים.
אליעד נותן דוגמה לכך שהאדם פוחד להישרף, ולמרות שזה נראה ברור מאליו שהאדם לא רוצה להישרף, הוא מעודד את המשתתף לבדוק מדוע באמת זה משנה לו. האדם לא שואל שאלות בסיסיות כגון "למה אני לא רוצה להרגיש כאב?", והוא פשוט מניח מראש שזה ברור ומובן. אך אליעד אומר שזאת בדיוק הנקודה שבה האדם טועה ויוצר לעצמו סבל.
מדוע האדם אינו יכול להיות "שקוף" לחלוטין ולרצות את הכל?
בשיחה עלתה השאלה אם האדם יכול להגיע למצב שבו הוא "שקוף" לגמרי, כלומר, שאין לו שום העדפה או התנגדות למציאות. אליעד מבהיר בצורה חד - משמעית שאין מצב שהאדם יהיה שקוף לגמרי, כי תמיד יהיה לו משהו שהוא רוצה או לא רוצה. האדם תמיד חש שיש משהו חסר, גם אם הוא מדחיק את התחושה הזאת. ההבנה שאין אפשרות להגיע למצב של "שקיפות" מוחלטת מובילה להכרה שהבעיה היא עמוקה יותר, ונמצאת בתוך הרצון עצמו.
כיצד מתקדמים להבנת האמת לפי אליעד כהן?
אליעד מדגיש כי הדרך האמיתית להבין את האמת ולהפסיק לסבול היא חקירה פנימית מאוד פשוטה וברורה: כל מה שצריך זה לשאול "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?" בכל רגע נתון. הוא ממחיש את התהליך על ידי דוגמה פשוטה מהיומיום - אם אתה רעב, שאל את עצמך "למה אני אוכל?" התשובה האמיתית היא כי יש בך רצון לאכול, שמקורו בהבנה פנימית לא מודעת. אך אם תחקור מספיק לעומק, תגלה שאין שום סיבה אמיתית לרצון הזה. ברגע שהאדם מגיע להבנה שאין סיבה אמיתית לרצון שלו, הוא משתחרר מהצורך לשנות את המציאות ולכן משתחרר מהסבל.
איך אליעד כהן מתייחס לרעיון שאין בחירה חופשית?
הרעיון שאין בחירה חופשית מוסבר לעומק: אליעד מראה שכל מה שהאדם עושה, חושב או מרגיש, הוא למעשה תוצאה של הרצון של המציאות שמתבטאת דרכו. כלומר, האדם הוא מעין "צינור" שדרכו המציאות פועלת. האדם בטוח שהוא פועל מתוך בחירה, אך בפועל, הרצון שמפעיל אותו הוא הרצון של המציאות.
אליעד נותן דוגמה שכשאתה מזיז כוס ממקום למקום, אתה חושב שאתה עשית את זה, אבל בעצם משהו פנימי יותר עשה זאת דרכך. האדם הוא כמו דמות בסרט או בחלום, שחושבת שהיא עצמאית, אך בפועל היא מופעלת על ידי משהו עמוק יותר, שהוא בעצם ה"אני"...
- איך להפוך להיות אלוהים?
- האם באמת יש בחירה חופשית?
- איך להפסיק לרצות?
- מהי אחדות המציאות?
- איך להפסיק לסבול באמת?
- איך להבין את הרצון העצמי?
- מהי הדרך להשתחרר מהסבל?
שאלה: הבנתי שאני לא רוצה את המציאות, איך אני מתקדמת הלאה.
אליעד: אפילו אם את כן מסתדרת עם המציאות, יש לך רצון שהמציאות לא תשתנה, כך שתמיד יש בעיה, לכן זה אומר, שבמקום לנסות לשנות את המציאות, אתה צריך לנסות לשנות את הרצון שלך. אם אין לך כסף, אתה עובד שיהיה לך כסף, אם יש לך כסף, אתה רוצה שהכסף יישאר אצלך. אם יש לך אתה דואג שזה לא יעלם לך.
אם היה לך טוב בכל מצב, לא הייתה לך דאגה, אז מי אחראי לדאגה? הרצון. רגש זה תוצאה של רצון, והרצון תוצאה של הבנה. אתה בתור בן אדם, תמיד חווה שחסר לך משהו, משהו מניע אותך לפעול, אתה רוצה ולא רוצה, זה שאתה לא רוצה להישרף, זאת סיבה מספיק טובה לסבול.
אתה קיים במציאות, ותמיד חווה חסר, האם זה נכון או לא נכון? נכון. החיסרון הוא 24 שעות. אין מצב שתהיה שקוף, תמיד ירגישו בקיומך. האם יהיה מצב שבו תרצה את המציאות כמו שהיא 24 שעות?
אז מה הפיתרון, על ידי הבנה. אם תבין משהו מסוים, זה יגרום לכך שתמיד יהיה לך טוב במציאות. כבר עכשיו יש לך את ההבנה, אבל אתה לא מודע לזה.
שאלה: איך אני אבין את זה?
אליעד: יש לך הרבה שאלות על התיאוריה שהכל אחד, ואתה לא מבטא אותם, והם מונעות ממך מלהבין. בסוף אתה צריך להבין שהכל אחד, הסיבה שאתה לא יכול להכיל את ההבנה, זה בגלל שהשכל שלך לא יכול לתפוס את זה.
בראש יש לך המון שאלות, למשל, אם הכל אחד איך אני לא מרגיש שאני שולט בכל? אם הכל אחד, איך זה שלפעמים יום ולפעמים לילה? אם הכל אחד, למה לפעמים טוב לי ולפעמים רע לי? למעשה אתה מבין שזה אחד, אבל באחוז מסוים. יש לך הרבה שאלות לכן אתה לא מבין את האחד. כדי להגיע לחוויה מלאה, עליך להגיע להבנה מלאה.
שאלה: מה זה האחד?
אליעד: יש משהו, שכול מה שקרה, קורה ויקרה הוא רוצה ותמיד טוב לו עם זה - זה האחד. השאלה היא איך מביאים אתכם לתודעה שאתם תרצו את כל המצבים.
שאלה: למה צריך להגיע לחוויה הזאת?
אליעד: כי כל מה שאתה רוצה זה להרגיש טוב. ורק כאשר אתה תחווה שאתה רוצה את כל מה שקורה, רק אז יהיה לך טוב. למשל אתה לא יודע מה אתה רוצה ולכן אתה לא מרגיש טוב, אבל אני רוצה ללמד אותך, שאתה תרגיש טוב גם כאשר תדע מה אתה רוצה וגם כאשר לא תדע מה אתה רוצה, כי הטוב לא תלוי באם אתה יודע מה אתה רוצה או לא יודע.
למעשה אנו רוצים להוציא אותך מהנפרדות. כרגע אתה בנפרדות, אתה חושב אם אני יודע מה אני רוצה זה טוב, ואם אני לא יודע מה אני רוצה זה רע. שלא תבדיל בין טוב לרע. אני רוצה לתת לך תעודת ביטוח, שתמיד יהיה לך טוב ולא משנה מה יקרה.
למשל אתה עכשיו צחי, חולם חלום. ובחלום אתה חולם שמישהו גונב ממך כסף. מי גרם לכך שיגנבו לך כסף בחלום? האני שישן. אתה מסכים שיש שני אני? יש אני אחד שהוא בתוך החלום שחושב איך דפקו אותי, ויש את האני הקובע, שאם אני אקרא לו הוא יתעורר מהחלום. אני מספר לך שכול החדר הזה, כל העולם הזה - זה חלום, אנחנו בתוך החלום של הראשון. אז אם אתה רב איתו, זה אתה שגורם לריב, כי אתה זה הראשון, זה מי שאתה באמת. למעשה אתה רוצה את הכל, אתה חולם את המציאות.
למשל האצבע זזה ויש לה תודעה, וכשהיא אומרת אני, היא מתכוונת לגוף שלה. ואז היא שואלת למה אני זזה? ואז מישהו אומר לה, את לא אצבע נפרדת, את חלק מהיד, ואת זה חלק מהגוף. ולכן אני רוצה להגיד לך, כשאתה אומר אני, אתה חלק מגדול יותר.
כשאתה הולך, רוצה, חושב, זה הכל חלק מתהליך יותר גדול. כאשר הבורג זז בגלל הגלגלים, זה לא הבורג שמזיז, כל הגלגלים מניעים את הבורג. המטרה היא להביא אותך לחוויה, כשאתה הולך, זז, ורוצה, או רואה שהשמש זורחת בבוקר, אתה תדע שאתה רוצה שהיא תזרח. כי תהיה מחובר, כמו שהאצבע חווה שהיא לא אצבע נפרדת אלא היא הגוף. שתפסיק להבין שצחי זה ישות מוגבלת אלא תדע שצחי זה הכל. כשתגיד אני, אתה תחווה משהו שיותר גדול ממה שאתה חושב שאתה עכשיו.
למשל מפטרים אותך מהעבודה. אז אתה תחווה, שאתה רוצה שיפטרו אותך. ולא תסבול כי זה לא נגד רצונך. השאלה היא איך מגיעים לחוויה הזאת.
שאלה: למה אלוהים שהוא ישות אחת, החליט לחלק את עצמו?
אליעד: תבין, שכול השאלות שאתה שואל על אלוהים, אתה בעצם שואל על עצמך. ודבר שני, אתה תקבל תשובה לשאלות האלה, רק אחרי שאתה תהיה בחוויה שאלוהים זה אתה. אפילו אם אני אתן לך תשובה, אתה לא תבין. אם אתה רוצה להבין את אלוהים, אתה קודם כל צריך להבין מי אתה?
כשאתה אומר אני, למי אתה מתכוון, למציאות או אליך? אליך לגוף. אז אתה צריך להבין למה אתה עושה דברים, תשאל, למה אני אוכל? למה אני שותה?
אתה צריך להבין למה אתה רוצה את כל הדברים שאתה עושה. להסתכל לתוכך, ולהבין למה אתה רוצה דברים. קודם כל תשאל שאלות, ואז תגיע למצב שאין לך תשובה. כל זמן שאתה משקר את עצמך, שאתה חושב שיש תשובה, אז אתה לא מתקדם לשום מקום.
אבל אם אתה מבין שאין שום תשובה, למה אתה עושה, זה מביא אותך להבנה, שאתה עושה, בגלל כוח מחוץ לך, שגורם לך לפעול. אתה חווה שאתה זה חלק ממנגנון, מי זה אני? אני מופעל מבחוץ, קודם כל תכיר בכך.
כשאני אומר לכם להתבונן ברצונות שלכם, אני רוצה שתבינו שהרצון שלכם לא בשליטתכם. אתם לא מניעים את הרצונות שלכם. למשל, היום למדת כלכלה, מדוע למדת היום כלכלה? התשובה הנכונה היא, שבסוף רצית, אבל למה רצית? כי המציאות גרמה לך לרצות. אתה לא יכול להתקדם, עד שלא תחווה, שהכל אלוהים גורם לך לעשות.
בהתחלה אתה חווה שאתה צינור שאלוהים עובר דרכו, ואחר אתה נעלם לגמרי. כשתגיד אני, תתכוון לאלוהים. ואז תשאל, למה אני רוצה להזיז את השמש? ואז תקבל את התשובה.
אני רוצה שתהיה בחוויה, שכמו שאתה רעב, אתה הולך לאכול. כך כשאני אשאל אותך, למה אתה הולך לאכול, אתה תהיה בחוויה שאלוהים גורם לך ללכת לאכול.
כשאתה הולך ברחוב, וחושב הנה אימא שלי, למה אתה חושב שהיא אימא שלך לדוגמה? לא בגלל שהיא אימא שלך, אלא בגלל שאלוהים עושה שאתה תראה אותה, ותחשוב שהיא אימא שלך. כל מה שקורה זה מאלוהים.
כשאתה חושב שהיית עם החברה שלך, האם באמת היית איתה? זה זיכרון שאלוהים עכשיו השתיל לך בראש, שתחשוב שהיית עם החברה שלך. 24 שעות אתה צריך להיות בחוויה הזאת.
ומה יקרה אם תהיה בחוויה הזאת כל הזמן, אתה תתחיל להיעלם. מה זה אומר להיעלם? אתה תישאר פה בגוף, אבל החוויה שלך שאומרת, אני, אני, אני, תתחיל להיעלם. ותגיע למצב שתחווה שאתה הזרוע המבצעת של אלוהים. ואחרי שתחווה שאתה הזרוע של אלוהים, אתה תגיע להבנה, שאתה בכלל לא קיים, ואז תגיע להבנה שאתה זה הוא, וכשתגיד אני תתכוון לאלוהים.
אפילו כבר במדע הם מבינים שאנחנו חלק ממקום וזמן, כשהמקום והזמן זזים אז גם אנחנו זזים. זה לא שרק אתה זז, אלא כל המקום זז, ואתה זז בתוכו.
אם אתה רוצה להתקדם אתה תמיד צריך לעשות הפוך ממה שאתה חושב, למה? כי העצות שלך באות מהשכל שלך, אבל השכל שלך עדיין לא קבל שכל, ואם אין לו שכל, אז מה הטעם לעשות מה שהוא אומר? תמיד תאזן את העצות שלך עם הניגוד שלהם.
שאלה: איך הגעת לתובנות האלה?
אליעד: שאלתי את עצמי שאלה בנאלית, איך יהיה לי יותר טוב בחיים. אני קמתי בבוקר והחלטתי שאני רוצה להינות, אני ניסיתי כל מיני דברים, ואז הבנתי שאם אני אצליח לגרום לעצמי, מה שאני רוצה, אז יהיה לי תמיד טוב. ניסיתי כל מיני דברים וזה לא עבד, אז שאלתי את עצמי, למה זה לא עובד? והתחלתי להסתכל פנימה, והבנתי שזה לא אני שמחליט מה אני רוצה, זה מישהו אחר שמחליט לי מה שאני רוצה, ומשם זה התגלגל קדימה, מי אני? מה רוצה? מי רוצה? וכו.
התיאוריה שלי מאוד פשוטה היא אומרת, שאתה חלק מהמציאות, יש מציאות ותדע שאתה חלק מהמציאות. זה כל מה שאני אומר, שתדע שהמציאות קיימת. אם אתה יודע שיש ישות שמקיפה אותך מכל הצדדים, אז זה אומר שאתה לא ישות עצמאית, אלא חלק ממערכת.
ואם אתה רוצה הסבר קטן יותר - אתה והמציאות זה אחד. וכדי להסביר לך שהכל אחד אני מסביר את כל ההסברים. הגלגל מסתובב ואתה בורג קטן בתוך המערכת.
כדי להגיע לחוויה מושלמת, שהיא אתה והמציאות זה אחד, מה שצריך זה הבנה מושלמת. קשה להבין, כי אין מה להבין, זה כל כך פשוט, זה אפילו פשוט מדי, כאן אין מה להבין, אם אתה מבין אתה חווה את זה, אבל בגלל שזה כל כך פשוט אתה לא חווה את זה.
בסופו של דבר צריך להבין. ההבנה תקדם אותך. איך תבוא ההבנה? ככול שתשאל יותר שאלות על התיאוריה הזאת.
שאלה: איזה שאלות אפשר לשאול?
אליעד: השאלה הבסיסית היא, אם זה נכון למה אני חושבת שזה לא נכון? או למה אני לא חווה את זה? כשאת יושבת על הכסא, מה מציק לך?
להבין שאתה זה הגוף של אלוהים, לצורך העניין, או שאלוהים עושה דרכך, זה שכל מאוד קטן. אנחנו מתחילים כשאנו שואלים, מה אני רוצה? זה להרגיש טוב. אחר להבין שאלוהים פועל דרכך, זה שכל קטן, למה? כי זה עדיין שניים. בשכל אחר כך, אין אני בכלל, ואחר באה ההבנה שיש רק אחד.
בהתחלה ההבנה היא שאני רוצה, זה בגלל שאלוהים רוצה דרכי. אחר באה ההבנה שאני קיים, זה בגלל שאלוהים רוצה שאני אהיה קיים. כשהאדם אומר שאלוהים עושה דרכו, הוא מבין שהוא קיים ואלוהים פועל דרכו, אבל האדם עדיין קיים, והוא מבין שאלוהים רוצה שהוא ירגיש שהוא קיים. הוא רוצה שאני יחשוב שאני קיים.
אז בהתחלה אלוהים מפעיל אותי דרך הרצון שלי, אחר יש אני, שהאני קיים בגלל שאלוהים רוצה שאני ארגיש שאני קיים. זה מתחיל ברצון אבל אני עדיין משהו, אבל המשהו זה רק צורה, ואם אתה מבין זאת, אז אתה מתחיל להיעלם. כשאתה אומר אני, וכמו שאתה אומר כסא, אז תבין שכמו שיש כסא יש אני. אתה למעשה לא עושה כלום.
אתה קיים כי אלוהים רוצה שתהיה קיים, ואתה יודע את השם שלך, כי אלוהים רוצה שעכשיו אתה תדע את השם שלך. ואם אתה רואה אותנו קיימים, זה לא בגלל שאנחנו קיימים, אלא בגלל שאלוהים רוצה שעכשיו תראה אותנו קיימים. כל מה שאתה חושב, מרגיש, רוצה, זה בגלל שאלוהים רוצה שעכשיו תחווה זאת. רק אלוהים הוא הבוחר, כי אין אף אחד מעליו.
הדרך הנכונה היא שתיצמד לאמת שלך. למשל אכלת, למה אכלת? התשובה הנכונה היא שעכשיו נוצרה לך מחשבה שאכלת, החוויה של העבר נוצרה עכשיו. מישהו עכשיו החליט שתחשוב שאכלת קודם.
שאלה: אם זאת לא החוויה שלו, איך הוא יבין זאת?
אליעד: אני יודע שזאת לא החוויה שלו, אני רוצה להראות לו שהוא לא בחוויה. אני רוצה להראות לך שאתה צריך להיצמד לאמת שלך. מה מפריע לך בחיים?
שאלה: שאני לא מבינה.
אליעד: מה אכפת לך שאת לא מבינה? שאם תביני יהיה לך טוב. אבל את רוצה להבין, כי את חושבת שאם תביני יהיה לך יותר טוב. לכן הסיבה שאת רוצה לדעת מה קורה פה, זה בגלל שאת רוצה להפסיק לסבול פה. אז ממה את סובלת? אם הכל היה מושלם בחיים שלך, אז לא היה אכפת לך מה קורה בחיים האלו.
לך יש בעיות X בתחום העולם הממשי שלנו, ואת חושבת שכדי להשתחרר מהבעיות שלך, את תשתחררי אם תהיה לך הבנה, ואת חושבת שכדי להגיע להבנה צריך לסבול, ואז את אומרת, רע לי מזה שאני לא סובלת, כי אם אני אסבול אני אבין, ואז יפתרו הבעיות שלי.
אבל מה באמת מפריע לך? מפריע לך שאת צריכה לנקות את הבית. מפריע לך שאת רוצה גוף יותר בריא. מפריע לך שהעיניים שלך לא טובות.
שאלה: אבל אני לא חושבת על הדברים האלה.
אליעד: את חושבת, אבל את רק מטעה את עצמך. אם המציאות הזאת הייתה מספקת אותך, לא היה אכפת לך למה את חיה.
שאלה: האם בגלל המשקפיים או בגלל הגוף, אני באה לכאן לשאול שאלות?
אליעד: כן, את לא מרוצה משום דבר, את לא מרוצה שיש לך רק שני רגליים, ואז מתחילות אצלך שאלות על האחדות.
שאלה: אני לא מודעת לבעיות.
אליעד: אז תבדקי, מה את כן מודעת. אני טוען שמהבוקר עד עכשיו האם כל הזמן היית מרוצה? לא. תבדקי ממה הייתה לך אי שביעות רצון.
שאלה: אני מקבלת את הכאבים.
אליעד: אם היית מקבלת, זה לא היה מציק לך. אם היית רוצה להבין את המציאות, היית מבינה אותה. זה לא באמת מעסיק אותך. אם את רוצה להבין את המציאות, את צריכה להבין מה באמת מציק לך. למה את לא רוצה שתכאב לך הבטן. כשאת חווה דברים בחיים שלך, תנסי להבין מה קורה לך, למה את לא רוצה את הכאב בטן?
שאלה: אז זה אומר שאם אני אוכלת, אני לא רוצה את הרעב. אז מה אני לא צריכה לפעול?
אליעד: לא אמרתי שאת לא צריכה לפעול, את צריכה להבין, למה את רוצה את השינוי. תשאלי, למה אני לא רוצה את הרעב? אם תהיי נחושה להבין למה את לא רוצה את הרעב, למה את לא רוצה שהאוטובוס יאחר, בסוף את תראי, שיש משהו מחוצה לך שהוא אחראי שאת לא תרצי אותם. תדעי שזה לא את, מי שאת חושבת שאת.
השלב הראשון בהבנה, הוא לא מורכב. בסך הכל אמרנו שהמקום והזמן זזים ואז אתה זז. אבל זה משנה לך את כל תפיסת החיים. אתה לא יכול להגיד למשל, שאם אתה קם בבוקר ואין לך מה לאכול שזה בגלל הבוס שלך. הבוס שלך שנותן לך כסף, משהו מזיז אותו וזה לא בגלל שעבדת או לא עבדת. הכסף שלך זה לא בגלל הפעולות שלך. החוויה היום יומית שלך זה לא כמו ההבנה הזאת. בחיי היום יום אתה אוכל כדי שתהיה שבע. אבל תחושת השובע שלך לא תלויה באוכל שאתה אוכל, אלא המציאות רוצה שאתה תרגיש שבע באם תאכל או לא תאכל.
זאת הסיבה שקשה לאדם לחוות זאת, כי הוא זקן. למה אני שבע? כי אני אכלתי. אכלתי כי הייתי רעב. אבל זה לא נכון. אתה רעב כי רוצים שתהיה רעב. אתה אוכל, כי רוצים שאתה תאכל. אתה אוכל עכשיו 3 פרוסות, כי רוצים שאתה תאכל 3 פרוסות. אתה שבע, כי רוצים שתהיה שבע. אין קשר בין הדברים. הקשר היחיד זה שהמציאות רוצה את הכל.
שאלה: אם זאת לא החוויה שלי.
אליעד: לשאול, האם זאת האמת, כן או לא? לשאול, למה אני לא חווה את זה? אתה אוכל, כי אלוהים רוצה שתאכל. אתה שבע, כי אלוהים רוצה שתהיה שבע. תוך כדי שאתה רעב, אלוהים מכניס לך מחשבה, שאם תאכל תהיה שבע. תוך כדי שאתה אוכל, אלוהים מכניס לך מחשבה, שמקודם היית רעב, ושעוד מעט תהיה שבע. ותוך כדי שאתה שבע, אלוהים מכניס לך מחשבה שמקודם אכלת, כי היית רעב, ועכשיו אתה שבע. זה מה שקורה בפועל.
אלוהים בצ'יק יכול לגרום לך לחשוב שאתה מושה רבנו.
איך האדם יכול להגיע לחוויה, שכשהוא רעב, כשהוא אוכל, וכשהוא שבע - זה כל רגע מציאות בפני עצמה? על ידי זה שכשהוא אוכל הוא שואל, למה אני אוכל? כי אני רעב. ואז הוא שואל, אז מה אם אני רעב? אני לא רוצה להיות רעב ולכן אני אוכל. אבל למה אני לא רוצה להיות רעב? כי יש משהו בתוכי שגורם לי לא לרצות להיות רעב.
אז מה זה אומר, למה אני אוכל? כי יש משהו בתוכי שגורם לי לא לרצות להיות רעב ולאכול. אבל זה משהו שעכשיו גורם לי.
בא ניקח לדוגמה, למה אני שבע? כי אכלתי, האם זה שאני זוכר שאכלתי, האם זה מחייב את זה שעכשיו אני אהיה שבע? לא. אם אלוהים רוצה אתה תמשיך להיות רעב. רעב זה רק תחושה. ואם המציאות רוצה, היא דופקת לך את תחושת השובע, ואתה כל הזמן רעב. ואז אתה אוכל לפי השכל.
רואה כאן כוס, עכשיו היא זזה לפה, עכשיו יש פה כוס. אם תשאל, למה יש פה כוס? אם אתה טיפש תגיד, כי הוא הזיז אותה לפה, מתי הזזתי את הכוס? קודם. מתי הכוס נמצאת פה? עכשיו. האם זה שהזזתי אותה קודם, האם זה מכריח את זה שהיא תהיה פה עכשיו? לא. אם אלוהים רוצה, אלוהים עכשיו יכול להעלים את החדר וגם את הכוס.
ברגע שאדם לוקח דבר אחד, למה עכשיו יש פה חושך? כי קודם היה. אז מה אם קודם היה? אם תחשוב על זה, בסוף תבין שזה ככה. זה ישנה לך את כל תפיסת החיים שלך. שום דבר כבר לא יהיה בטוח. אין גם אורך זמן, בכל רגע מחדש הכל נוצר. אתה חי לשנייה...
אליעד: אפילו אם את כן מסתדרת עם המציאות, יש לך רצון שהמציאות לא תשתנה, כך שתמיד יש בעיה, לכן זה אומר, שבמקום לנסות לשנות את המציאות, אתה צריך לנסות לשנות את הרצון שלך. אם אין לך כסף, אתה עובד שיהיה לך כסף, אם יש לך כסף, אתה רוצה שהכסף יישאר אצלך. אם יש לך אתה דואג שזה לא יעלם לך.
אם היה לך טוב בכל מצב, לא הייתה לך דאגה, אז מי אחראי לדאגה? הרצון. רגש זה תוצאה של רצון, והרצון תוצאה של הבנה. אתה בתור בן אדם, תמיד חווה שחסר לך משהו, משהו מניע אותך לפעול, אתה רוצה ולא רוצה, זה שאתה לא רוצה להישרף, זאת סיבה מספיק טובה לסבול.
אתה קיים במציאות, ותמיד חווה חסר, האם זה נכון או לא נכון? נכון. החיסרון הוא 24 שעות. אין מצב שתהיה שקוף, תמיד ירגישו בקיומך. האם יהיה מצב שבו תרצה את המציאות כמו שהיא 24 שעות?
אז מה הפיתרון, על ידי הבנה. אם תבין משהו מסוים, זה יגרום לכך שתמיד יהיה לך טוב במציאות. כבר עכשיו יש לך את ההבנה, אבל אתה לא מודע לזה.
שאלה: איך אני אבין את זה?
אליעד: יש לך הרבה שאלות על התיאוריה שהכל אחד, ואתה לא מבטא אותם, והם מונעות ממך מלהבין. בסוף אתה צריך להבין שהכל אחד, הסיבה שאתה לא יכול להכיל את ההבנה, זה בגלל שהשכל שלך לא יכול לתפוס את זה.
בראש יש לך המון שאלות, למשל, אם הכל אחד איך אני לא מרגיש שאני שולט בכל? אם הכל אחד, איך זה שלפעמים יום ולפעמים לילה? אם הכל אחד, למה לפעמים טוב לי ולפעמים רע לי? למעשה אתה מבין שזה אחד, אבל באחוז מסוים. יש לך הרבה שאלות לכן אתה לא מבין את האחד. כדי להגיע לחוויה מלאה, עליך להגיע להבנה מלאה.
שאלה: מה זה האחד?
אליעד: יש משהו, שכול מה שקרה, קורה ויקרה הוא רוצה ותמיד טוב לו עם זה - זה האחד. השאלה היא איך מביאים אתכם לתודעה שאתם תרצו את כל המצבים.
שאלה: למה צריך להגיע לחוויה הזאת?
אליעד: כי כל מה שאתה רוצה זה להרגיש טוב. ורק כאשר אתה תחווה שאתה רוצה את כל מה שקורה, רק אז יהיה לך טוב. למשל אתה לא יודע מה אתה רוצה ולכן אתה לא מרגיש טוב, אבל אני רוצה ללמד אותך, שאתה תרגיש טוב גם כאשר תדע מה אתה רוצה וגם כאשר לא תדע מה אתה רוצה, כי הטוב לא תלוי באם אתה יודע מה אתה רוצה או לא יודע.
למעשה אנו רוצים להוציא אותך מהנפרדות. כרגע אתה בנפרדות, אתה חושב אם אני יודע מה אני רוצה זה טוב, ואם אני לא יודע מה אני רוצה זה רע. שלא תבדיל בין טוב לרע. אני רוצה לתת לך תעודת ביטוח, שתמיד יהיה לך טוב ולא משנה מה יקרה.
למשל אתה עכשיו צחי, חולם חלום. ובחלום אתה חולם שמישהו גונב ממך כסף. מי גרם לכך שיגנבו לך כסף בחלום? האני שישן. אתה מסכים שיש שני אני? יש אני אחד שהוא בתוך החלום שחושב איך דפקו אותי, ויש את האני הקובע, שאם אני אקרא לו הוא יתעורר מהחלום. אני מספר לך שכול החדר הזה, כל העולם הזה - זה חלום, אנחנו בתוך החלום של הראשון. אז אם אתה רב איתו, זה אתה שגורם לריב, כי אתה זה הראשון, זה מי שאתה באמת. למעשה אתה רוצה את הכל, אתה חולם את המציאות.
למשל האצבע זזה ויש לה תודעה, וכשהיא אומרת אני, היא מתכוונת לגוף שלה. ואז היא שואלת למה אני זזה? ואז מישהו אומר לה, את לא אצבע נפרדת, את חלק מהיד, ואת זה חלק מהגוף. ולכן אני רוצה להגיד לך, כשאתה אומר אני, אתה חלק מגדול יותר.
כשאתה הולך, רוצה, חושב, זה הכל חלק מתהליך יותר גדול. כאשר הבורג זז בגלל הגלגלים, זה לא הבורג שמזיז, כל הגלגלים מניעים את הבורג. המטרה היא להביא אותך לחוויה, כשאתה הולך, זז, ורוצה, או רואה שהשמש זורחת בבוקר, אתה תדע שאתה רוצה שהיא תזרח. כי תהיה מחובר, כמו שהאצבע חווה שהיא לא אצבע נפרדת אלא היא הגוף. שתפסיק להבין שצחי זה ישות מוגבלת אלא תדע שצחי זה הכל. כשתגיד אני, אתה תחווה משהו שיותר גדול ממה שאתה חושב שאתה עכשיו.
למשל מפטרים אותך מהעבודה. אז אתה תחווה, שאתה רוצה שיפטרו אותך. ולא תסבול כי זה לא נגד רצונך. השאלה היא איך מגיעים לחוויה הזאת.
שאלה: למה אלוהים שהוא ישות אחת, החליט לחלק את עצמו?
אליעד: תבין, שכול השאלות שאתה שואל על אלוהים, אתה בעצם שואל על עצמך. ודבר שני, אתה תקבל תשובה לשאלות האלה, רק אחרי שאתה תהיה בחוויה שאלוהים זה אתה. אפילו אם אני אתן לך תשובה, אתה לא תבין. אם אתה רוצה להבין את אלוהים, אתה קודם כל צריך להבין מי אתה?
כשאתה אומר אני, למי אתה מתכוון, למציאות או אליך? אליך לגוף. אז אתה צריך להבין למה אתה עושה דברים, תשאל, למה אני אוכל? למה אני שותה?
אתה צריך להבין למה אתה רוצה את כל הדברים שאתה עושה. להסתכל לתוכך, ולהבין למה אתה רוצה דברים. קודם כל תשאל שאלות, ואז תגיע למצב שאין לך תשובה. כל זמן שאתה משקר את עצמך, שאתה חושב שיש תשובה, אז אתה לא מתקדם לשום מקום.
אבל אם אתה מבין שאין שום תשובה, למה אתה עושה, זה מביא אותך להבנה, שאתה עושה, בגלל כוח מחוץ לך, שגורם לך לפעול. אתה חווה שאתה זה חלק ממנגנון, מי זה אני? אני מופעל מבחוץ, קודם כל תכיר בכך.
כשאני אומר לכם להתבונן ברצונות שלכם, אני רוצה שתבינו שהרצון שלכם לא בשליטתכם. אתם לא מניעים את הרצונות שלכם. למשל, היום למדת כלכלה, מדוע למדת היום כלכלה? התשובה הנכונה היא, שבסוף רצית, אבל למה רצית? כי המציאות גרמה לך לרצות. אתה לא יכול להתקדם, עד שלא תחווה, שהכל אלוהים גורם לך לעשות.
בהתחלה אתה חווה שאתה צינור שאלוהים עובר דרכו, ואחר אתה נעלם לגמרי. כשתגיד אני, תתכוון לאלוהים. ואז תשאל, למה אני רוצה להזיז את השמש? ואז תקבל את התשובה.
אני רוצה שתהיה בחוויה, שכמו שאתה רעב, אתה הולך לאכול. כך כשאני אשאל אותך, למה אתה הולך לאכול, אתה תהיה בחוויה שאלוהים גורם לך ללכת לאכול.
כשאתה הולך ברחוב, וחושב הנה אימא שלי, למה אתה חושב שהיא אימא שלך לדוגמה? לא בגלל שהיא אימא שלך, אלא בגלל שאלוהים עושה שאתה תראה אותה, ותחשוב שהיא אימא שלך. כל מה שקורה זה מאלוהים.
כשאתה חושב שהיית עם החברה שלך, האם באמת היית איתה? זה זיכרון שאלוהים עכשיו השתיל לך בראש, שתחשוב שהיית עם החברה שלך. 24 שעות אתה צריך להיות בחוויה הזאת.
ומה יקרה אם תהיה בחוויה הזאת כל הזמן, אתה תתחיל להיעלם. מה זה אומר להיעלם? אתה תישאר פה בגוף, אבל החוויה שלך שאומרת, אני, אני, אני, תתחיל להיעלם. ותגיע למצב שתחווה שאתה הזרוע המבצעת של אלוהים. ואחרי שתחווה שאתה הזרוע של אלוהים, אתה תגיע להבנה, שאתה בכלל לא קיים, ואז תגיע להבנה שאתה זה הוא, וכשתגיד אני תתכוון לאלוהים.
אפילו כבר במדע הם מבינים שאנחנו חלק ממקום וזמן, כשהמקום והזמן זזים אז גם אנחנו זזים. זה לא שרק אתה זז, אלא כל המקום זז, ואתה זז בתוכו.
אם אתה רוצה להתקדם אתה תמיד צריך לעשות הפוך ממה שאתה חושב, למה? כי העצות שלך באות מהשכל שלך, אבל השכל שלך עדיין לא קבל שכל, ואם אין לו שכל, אז מה הטעם לעשות מה שהוא אומר? תמיד תאזן את העצות שלך עם הניגוד שלהם.
שאלה: איך הגעת לתובנות האלה?
אליעד: שאלתי את עצמי שאלה בנאלית, איך יהיה לי יותר טוב בחיים. אני קמתי בבוקר והחלטתי שאני רוצה להינות, אני ניסיתי כל מיני דברים, ואז הבנתי שאם אני אצליח לגרום לעצמי, מה שאני רוצה, אז יהיה לי תמיד טוב. ניסיתי כל מיני דברים וזה לא עבד, אז שאלתי את עצמי, למה זה לא עובד? והתחלתי להסתכל פנימה, והבנתי שזה לא אני שמחליט מה אני רוצה, זה מישהו אחר שמחליט לי מה שאני רוצה, ומשם זה התגלגל קדימה, מי אני? מה רוצה? מי רוצה? וכו.
התיאוריה שלי מאוד פשוטה היא אומרת, שאתה חלק מהמציאות, יש מציאות ותדע שאתה חלק מהמציאות. זה כל מה שאני אומר, שתדע שהמציאות קיימת. אם אתה יודע שיש ישות שמקיפה אותך מכל הצדדים, אז זה אומר שאתה לא ישות עצמאית, אלא חלק ממערכת.
ואם אתה רוצה הסבר קטן יותר - אתה והמציאות זה אחד. וכדי להסביר לך שהכל אחד אני מסביר את כל ההסברים. הגלגל מסתובב ואתה בורג קטן בתוך המערכת.
כדי להגיע לחוויה מושלמת, שהיא אתה והמציאות זה אחד, מה שצריך זה הבנה מושלמת. קשה להבין, כי אין מה להבין, זה כל כך פשוט, זה אפילו פשוט מדי, כאן אין מה להבין, אם אתה מבין אתה חווה את זה, אבל בגלל שזה כל כך פשוט אתה לא חווה את זה.
בסופו של דבר צריך להבין. ההבנה תקדם אותך. איך תבוא ההבנה? ככול שתשאל יותר שאלות על התיאוריה הזאת.
שאלה: איזה שאלות אפשר לשאול?
אליעד: השאלה הבסיסית היא, אם זה נכון למה אני חושבת שזה לא נכון? או למה אני לא חווה את זה? כשאת יושבת על הכסא, מה מציק לך?
להבין שאתה זה הגוף של אלוהים, לצורך העניין, או שאלוהים עושה דרכך, זה שכל מאוד קטן. אנחנו מתחילים כשאנו שואלים, מה אני רוצה? זה להרגיש טוב. אחר להבין שאלוהים פועל דרכך, זה שכל קטן, למה? כי זה עדיין שניים. בשכל אחר כך, אין אני בכלל, ואחר באה ההבנה שיש רק אחד.
בהתחלה ההבנה היא שאני רוצה, זה בגלל שאלוהים רוצה דרכי. אחר באה ההבנה שאני קיים, זה בגלל שאלוהים רוצה שאני אהיה קיים. כשהאדם אומר שאלוהים עושה דרכו, הוא מבין שהוא קיים ואלוהים פועל דרכו, אבל האדם עדיין קיים, והוא מבין שאלוהים רוצה שהוא ירגיש שהוא קיים. הוא רוצה שאני יחשוב שאני קיים.
אז בהתחלה אלוהים מפעיל אותי דרך הרצון שלי, אחר יש אני, שהאני קיים בגלל שאלוהים רוצה שאני ארגיש שאני קיים. זה מתחיל ברצון אבל אני עדיין משהו, אבל המשהו זה רק צורה, ואם אתה מבין זאת, אז אתה מתחיל להיעלם. כשאתה אומר אני, וכמו שאתה אומר כסא, אז תבין שכמו שיש כסא יש אני. אתה למעשה לא עושה כלום.
אתה קיים כי אלוהים רוצה שתהיה קיים, ואתה יודע את השם שלך, כי אלוהים רוצה שעכשיו אתה תדע את השם שלך. ואם אתה רואה אותנו קיימים, זה לא בגלל שאנחנו קיימים, אלא בגלל שאלוהים רוצה שעכשיו תראה אותנו קיימים. כל מה שאתה חושב, מרגיש, רוצה, זה בגלל שאלוהים רוצה שעכשיו תחווה זאת. רק אלוהים הוא הבוחר, כי אין אף אחד מעליו.
הדרך הנכונה היא שתיצמד לאמת שלך. למשל אכלת, למה אכלת? התשובה הנכונה היא שעכשיו נוצרה לך מחשבה שאכלת, החוויה של העבר נוצרה עכשיו. מישהו עכשיו החליט שתחשוב שאכלת קודם.
שאלה: אם זאת לא החוויה שלו, איך הוא יבין זאת?
אליעד: אני יודע שזאת לא החוויה שלו, אני רוצה להראות לו שהוא לא בחוויה. אני רוצה להראות לך שאתה צריך להיצמד לאמת שלך. מה מפריע לך בחיים?
שאלה: שאני לא מבינה.
אליעד: מה אכפת לך שאת לא מבינה? שאם תביני יהיה לך טוב. אבל את רוצה להבין, כי את חושבת שאם תביני יהיה לך יותר טוב. לכן הסיבה שאת רוצה לדעת מה קורה פה, זה בגלל שאת רוצה להפסיק לסבול פה. אז ממה את סובלת? אם הכל היה מושלם בחיים שלך, אז לא היה אכפת לך מה קורה בחיים האלו.
לך יש בעיות X בתחום העולם הממשי שלנו, ואת חושבת שכדי להשתחרר מהבעיות שלך, את תשתחררי אם תהיה לך הבנה, ואת חושבת שכדי להגיע להבנה צריך לסבול, ואז את אומרת, רע לי מזה שאני לא סובלת, כי אם אני אסבול אני אבין, ואז יפתרו הבעיות שלי.
אבל מה באמת מפריע לך? מפריע לך שאת צריכה לנקות את הבית. מפריע לך שאת רוצה גוף יותר בריא. מפריע לך שהעיניים שלך לא טובות.
שאלה: אבל אני לא חושבת על הדברים האלה.
אליעד: את חושבת, אבל את רק מטעה את עצמך. אם המציאות הזאת הייתה מספקת אותך, לא היה אכפת לך למה את חיה.
שאלה: האם בגלל המשקפיים או בגלל הגוף, אני באה לכאן לשאול שאלות?
אליעד: כן, את לא מרוצה משום דבר, את לא מרוצה שיש לך רק שני רגליים, ואז מתחילות אצלך שאלות על האחדות.
שאלה: אני לא מודעת לבעיות.
אליעד: אז תבדקי, מה את כן מודעת. אני טוען שמהבוקר עד עכשיו האם כל הזמן היית מרוצה? לא. תבדקי ממה הייתה לך אי שביעות רצון.
שאלה: אני מקבלת את הכאבים.
אליעד: אם היית מקבלת, זה לא היה מציק לך. אם היית רוצה להבין את המציאות, היית מבינה אותה. זה לא באמת מעסיק אותך. אם את רוצה להבין את המציאות, את צריכה להבין מה באמת מציק לך. למה את לא רוצה שתכאב לך הבטן. כשאת חווה דברים בחיים שלך, תנסי להבין מה קורה לך, למה את לא רוצה את הכאב בטן?
שאלה: אז זה אומר שאם אני אוכלת, אני לא רוצה את הרעב. אז מה אני לא צריכה לפעול?
אליעד: לא אמרתי שאת לא צריכה לפעול, את צריכה להבין, למה את רוצה את השינוי. תשאלי, למה אני לא רוצה את הרעב? אם תהיי נחושה להבין למה את לא רוצה את הרעב, למה את לא רוצה שהאוטובוס יאחר, בסוף את תראי, שיש משהו מחוצה לך שהוא אחראי שאת לא תרצי אותם. תדעי שזה לא את, מי שאת חושבת שאת.
השלב הראשון בהבנה, הוא לא מורכב. בסך הכל אמרנו שהמקום והזמן זזים ואז אתה זז. אבל זה משנה לך את כל תפיסת החיים. אתה לא יכול להגיד למשל, שאם אתה קם בבוקר ואין לך מה לאכול שזה בגלל הבוס שלך. הבוס שלך שנותן לך כסף, משהו מזיז אותו וזה לא בגלל שעבדת או לא עבדת. הכסף שלך זה לא בגלל הפעולות שלך. החוויה היום יומית שלך זה לא כמו ההבנה הזאת. בחיי היום יום אתה אוכל כדי שתהיה שבע. אבל תחושת השובע שלך לא תלויה באוכל שאתה אוכל, אלא המציאות רוצה שאתה תרגיש שבע באם תאכל או לא תאכל.
זאת הסיבה שקשה לאדם לחוות זאת, כי הוא זקן. למה אני שבע? כי אני אכלתי. אכלתי כי הייתי רעב. אבל זה לא נכון. אתה רעב כי רוצים שתהיה רעב. אתה אוכל, כי רוצים שאתה תאכל. אתה אוכל עכשיו 3 פרוסות, כי רוצים שאתה תאכל 3 פרוסות. אתה שבע, כי רוצים שתהיה שבע. אין קשר בין הדברים. הקשר היחיד זה שהמציאות רוצה את הכל.
שאלה: אם זאת לא החוויה שלי.
אליעד: לשאול, האם זאת האמת, כן או לא? לשאול, למה אני לא חווה את זה? אתה אוכל, כי אלוהים רוצה שתאכל. אתה שבע, כי אלוהים רוצה שתהיה שבע. תוך כדי שאתה רעב, אלוהים מכניס לך מחשבה, שאם תאכל תהיה שבע. תוך כדי שאתה אוכל, אלוהים מכניס לך מחשבה, שמקודם היית רעב, ושעוד מעט תהיה שבע. ותוך כדי שאתה שבע, אלוהים מכניס לך מחשבה שמקודם אכלת, כי היית רעב, ועכשיו אתה שבע. זה מה שקורה בפועל.
אלוהים בצ'יק יכול לגרום לך לחשוב שאתה מושה רבנו.
איך האדם יכול להגיע לחוויה, שכשהוא רעב, כשהוא אוכל, וכשהוא שבע - זה כל רגע מציאות בפני עצמה? על ידי זה שכשהוא אוכל הוא שואל, למה אני אוכל? כי אני רעב. ואז הוא שואל, אז מה אם אני רעב? אני לא רוצה להיות רעב ולכן אני אוכל. אבל למה אני לא רוצה להיות רעב? כי יש משהו בתוכי שגורם לי לא לרצות להיות רעב.
אז מה זה אומר, למה אני אוכל? כי יש משהו בתוכי שגורם לי לא לרצות להיות רעב ולאכול. אבל זה משהו שעכשיו גורם לי.
בא ניקח לדוגמה, למה אני שבע? כי אכלתי, האם זה שאני זוכר שאכלתי, האם זה מחייב את זה שעכשיו אני אהיה שבע? לא. אם אלוהים רוצה אתה תמשיך להיות רעב. רעב זה רק תחושה. ואם המציאות רוצה, היא דופקת לך את תחושת השובע, ואתה כל הזמן רעב. ואז אתה אוכל לפי השכל.
רואה כאן כוס, עכשיו היא זזה לפה, עכשיו יש פה כוס. אם תשאל, למה יש פה כוס? אם אתה טיפש תגיד, כי הוא הזיז אותה לפה, מתי הזזתי את הכוס? קודם. מתי הכוס נמצאת פה? עכשיו. האם זה שהזזתי אותה קודם, האם זה מכריח את זה שהיא תהיה פה עכשיו? לא. אם אלוהים רוצה, אלוהים עכשיו יכול להעלים את החדר וגם את הכוס.
ברגע שאדם לוקח דבר אחד, למה עכשיו יש פה חושך? כי קודם היה. אז מה אם קודם היה? אם תחשוב על זה, בסוף תבין שזה ככה. זה ישנה לך את כל תפיסת החיים שלך. שום דבר כבר לא יהיה בטוח. אין גם אורך זמן, בכל רגע מחדש הכל נוצר. אתה חי לשנייה...
050-3331-331