האם באמת ניתן לשנות התנהגות של בן אדם?

כדי להבין האם אפשר לשנות התנהגות של בן אדם, אליעד כהן מסביר תחילה שיש להגדיר מהי "התנהגות" ומה המשמעות של "לשנות התנהגות". הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של רובוט: ניתן לומר שלרובוט יש "התנהגות", אך בפועל הוא מבצע פעולות בהתאם לתוכנה שלו. רובוט פועל לפי כללים ברורים שנקבעו מראש, ולמעשה אין לו בחירה חופשית. לכן ברור מאליו שניתן לשנות את ההתנהגות של הרובוט, כי פשוט אפשר לשנות את התכנות שלו.

האם בן אדם ורובוט פועלים לפי אותם חוקים?

אליעד מציין כי אם מניחים שלבן אדם אין בחירה חופשית, הרי שההתנהגות של האדם זהה במהותה לזו של הרובוט. במקרה כזה, ההתנהגות שלו תהיה תוצאה של גורמים חיצוניים או פנימיים כלשהם, שניתן לזהות אותם ולשלוט בהם. לדוגמה, אם אדם נמצא במקום עבודה ואין לו בחירה (כלומר, הוא מגיב לגירויים בלבד), אפשר לשלוט בהתנהגות שלו בקלות: מספיק לצעוק "אש" והוא יתחיל לרוץ. במקרה כזה ההתנהגות שלו אינה נובעת מבחירה עצמאית אלא מסיבות מוגדרות וברורות מראש. בדיוק כמו רובוט, אם נזהה מהן הסיבות שמניעות אותו לפעולה מסוימת, נוכל לגרום לו לבצע פעולה זו באמצעות מניפולציה של אותן הסיבות.

מהי המשמעות של בחירה חופשית לפי אליעד כהן?

כאן אליעד מפריד בין שני סוגים של בחירה:

1. בחירה ללא סיבה מקדימה: במקרה כזה, הפעולה נעשית ללא שום סיבה, פשוט באופן אקראי לחלוטין. אם בחירה כזו קיימת, הרי שאין דרך להשפיע עליה, כי שום סיבה לא גורמת להתרחשותה. פעולה כזו תהיה אקראית לחלוטין ולפיכך לא ניתן להשפיע עליה.
2. בחירה המושפעת מסיבה מסוימת: אם הפעולה נובעת מסיבה כלשהי, ניתן בהחלט לשלוט בהתנהגות של האדם על ידי שליטה בסיבה שקדמה לפעולה. למשל, אם אדם מעשן כי הוא לחוץ וחושב שסיגריה תרגיע אותו, ניתן להשפיע עליו אם נצליח לשכנע אותו שסיגריה אינה הפתרון הכי טוב ללחץ, או שיש אלטרנטיבה טובה יותר.

כיצד משפיעים על ההתנהגות של בן אדם?

כדי להשפיע על התנהגות של בן אדם, חייבים קודם כל להבין מה הן הסיבות שהובילו אותו לפעולה מסוימת. אליעד מדגיש שאין חשיבות לשאלה אם קיימת בחירה או לא. החשיבות היחידה היא בשאלה: מה גרם לאדם לבצע פעולה מסוימת? אם נבין את הסיבות, נוכל להשפיע עליהן. לדוגמה, אם אדם מרים את היד, יש לברר מדוע הוא הרים אותה. אם אין שום סיבה והוא עשה זאת במקרה, לא תהיה דרך לשנות זאת, כי זה היה אירוע אקראי. אבל אם יש סיבה כלשהי שהובילה אותו להרים את היד (למשל, כי הוא חושב שזו הדרך למשוך תשומת לב), אז ניתן להשפיע על ההתנהגות שלו באמצעות שינוי בתפיסות שלו לגבי אותה סיבה.

מדוע אין הבדל מהותי בין בן אדם ללא בחירה חופשית לבין רובוט?

אליעד מסביר כי אם מניחים שאין לאדם בחירה חופשית, הוא פועל בדיוק כמו רובוט שתוכנת מראש. כמו שלרובוט אין בחירה עצמאית, והוא תמיד יפעל בהתאם לסיבות שקדמו לפעולתו, כך גם אדם ללא בחירה. במקרה כזה, כל פעולה של אדם היא תוצאה של סדרת גורמים ותהליכים שניתן לזהות, למדוד ולהשפיע עליהם. כלומר, מבחינה עקרונית אין הבדל בין האדם והרובוט, וההבדל היחיד הוא בדרגת המורכבות של הגורמים שמשפיעים עליהם.

מה ההבדל בין רובוטים ובני אדם מבחינת מורכבות ההתנהגות?

אליעד מתייחס לשאלה לגבי ההבדל שבין אדם לרובוט, כאשר יש מי שטוען שהרובוט הוא יותר פשוט...