הבחירה והידיעה, הכל צפוי והרשות נתונה, בחירה וידיעה, ידיעת הבורא ובחירה חופשית - מה האמת? מהי הסתירה בין הידיעה האלוהית לבין הבחירה החופשית? שאלת הבחירה והידיעה עוסקת בסתירה לכאורה בין שני עקרונות מנוגדים בדת: האמירה הכל צפוי מול הרשות נתונה. מצד אחד, אם אלוהים יודע מראש מה יתרחש, האדם לכאורה מאבד את יכולת הבחירה האמיתית, מכיוון שאינו יכול לפעול בניגוד למה שאלוהים כבר יודע. מצד שני, התפיסה הדתית גורסת שהאדם בעל בחירה חופשית, ולכן הוא אחראי למעשיו ולתוצאותיהם. למשל, אם אלוהים יודע שאדם ייסע לים בשבת, לא ברור מדוע הוא ייענש על כך - הרי הוא כביכול נאלץ לנסוע בהתאם לידיעת האל. מדוע התשובות הדתיות לשאלת הבחירה והידיעה אינן מספקות? אליעד כהן מבקר תשובות נפוצות של רבנים שמנסים להתמודד עם השאלה הזו, כמו הדוגמה של ילד שהולך ליד בור בעיניים עצומות: למרות שאנחנו יודעים שהוא עומד ליפול, הילד עצמו לא מודע לכך ועדיין חווה בחירה. אבל תשובה זו אינה מספקת, משום שהיא עוסקת רק בידיעה ולא בשאלת השליטה של אלוהים על המציאות כולה. אליעד מדגיש שהשאלה עמוקה יותר: אם אלוהים הוא זה שמניע בפועל את כל האירועים בעולם, כיצד ייתכן שנותרה לאדם בחירה אמיתית? מהי השאלה האמיתית מאחורי מושג הבחירה החופשית? השאלה האמיתית שאליעד מעלה היא: אם אלוהים שולט בכל ומנהל כל אירוע במציאות, איך ייתכן שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית? אם אלוהים אינסופי ושולט באופן מוחלט, אז בהכרח אין שום דבר שקורה ללא רצונו ושליטתו המלאה. לכן, הטענה שאלוהים נתן לאדם בחירה אינה עונה על הבעיה, כי משמעותה היא שאלוהים עדיין מנהל את הבחירה עצמה. כל מצב שבו האדם חווה בחירה, אלוהים ממשיך לשלוט ולנהל גם את החוויה הזו. האם אלוהים יכול לצמצם את עצמו כדי לאפשר לאדם לבחור באמת? ... בכל רגע. כלומר, אפילו הוויתור שלו על שליטה הוא סוג של שליטה. מדוע הפרספקטיבה של אלוהים קריטית להבנת שאלת הבחירה? אליעד כהן מדגיש כי רבים מנסים לענות על השאלה מנקודת המבט האנושית בלבד ומתעלמים מנקודת המבט של אלוהים. השאלה האמיתית אינה מה האדם מרגיש או חושב לגבי הבחירה שלו, אלא כיצד נראית המציאות מבחינה אובייקטיבית מהפרספקטיבה של אלוהים. אם נשאל את אלוהים מדוע אדם נוסע בשבת, הוא חייב לומר שהוא עצמו גורם לאותו אדם לנסוע. כך, מנקודת מבטו של אלוהים, אין לאדם באמת בחירה חופשית אלא רק אשליה של בחירה. מה הבעיה עם התפיסה שהבחירה היא רק חוויה סובייקטיבית? הבעיה בתפיסה זו היא שהיא אינה מתמודדת עם המציאות האובייקטיבית: גם אם האדם מרגיש שיש לו בחירה, מבחינה אובייקטיבית הוא אינו שולט בכלום. השליטה נמצאת לחלוטין אצל אלוהים. אם אלוהים מהווה את כל המציאות ללא שינוי ... הוא אחראי באופן מלא לכל רצון, מחשבה או פעולה של האדם. כיצד מושג האינסופיות של אלוהים מקשה על קיום הבחירה החופשית? מושג האינסופיות מצביע על כך שאלוהים חייב להיות בלתי מוגבל ובלתי מצומצם. אם קיימת בחירה חופשית מחוץ לאלוהים, המשמעות היא שיש תחום שבו אלוהים אינו שולט - וזה הופך אותו למוגבל. מצד שני, אם הוא שולט בכל דבר, הרי שהוא שולט גם בהחלטות האדם ובכך מבטל את הבחירה החופשית. האם יש פתרון אמיתי לסתירה בין ידיעה אלוהית ובחירה חופשית? בסופו של דבר, לפי אליעד כהן, אין פתרון אמיתי לסתירה זו כל עוד מגדירים את אלוהים כאינסופי. המסקנה המתבקשת היא שבחירה חופשית אמיתית אינה אפשרית בעולם שבו קיימת שליטה אלוהית מוחלטת. האדם עשוי לחוות אשליה של בחירה, אך ברמה האובייקטיבית אין לאדם שליטה על החלטותיו ומעשיו. מהי המסקנה הסופית בשאלת הבחירה והידיעה? המסקנה הסופית של אליעד כהן היא שהבחירה החופשית אינה יכולה להתקיים באמת אם מניחים שאלוהים אינסופי ושולט לחלוטין במציאות. הטענה שהכל צפוי והרשות נתונה היא סתירה לוגית שאינה ניתנת לפתרון. או שאלוהים אינו אינסופי ומוגבל, או שאין לאדם בחירה חופשית. כל ניסיון אחר לפתור זאת הוא התחמקות מלהתמודד עם הסתירה האמיתית. איך לפשר בין רצון האדם לשליטה של אלוהים? הכל צפוי מול הרשות הנתונה מושג האינסופיות של אלוהים האם אלוהים יכול לצמצם את עצמו? האם יש בחירה חופשית באמת? מהי ידיעה אלוהית? מהי שאלת הבחירה והידיעה? שאלת הבחירה והידיעה היא השאלה המכונה כך: אם נאמר שהכל צפוי והרשות נתונה, כלומר, שאלוהים יודע מראש מה יהיה, ובכל זאת לכל אדם יש בחירה חופשית, כיצד ייתכן הדבר? מצד אחד, הכל צפוי כי אלוהים יודע הכל. מצד שני, הדת מלמדת שלכל אדם יש בחירה חופשית, והחיבור בין שני הרעיונות נראה סותר. השאלה מתמקדת בסתירה: אם אלוהים יודע מראש מה אעשה, האם אני באמת ... אם אלוהים צופה הכל מראש, האדם כאילו פועל בדיוק בהתאם לידיעתו של אלוהים, וזה מעלה את התמיהה על מושג הבחירה של האדם. איך מנסים רבנים לא חכמים לענות על השאלה? ישנן תשובות שונות שמנסים רבנים לתת כדי ליישב את ... אבל הילד עצמו עדיין מרגיש שאינו יודע. מכאן הם מסיקים שלמרות שאלוהים יודע מראש מה יהיה, האדם מצידו חווה בחירה. אך הטקסט מדגיש שזוהי תשובה שבאה מאי הבנה אמיתית של השאלה, משום שהיא מטפלת רק בהיבט הידיעה, ולא בהיבט העמוק יותר של השליטה של אלוהים בכל מה שקורה. מהי השאלה האמיתית מאחורי הידיעה והבחירה? לפי ההסבר, השאלה אינה רק איך אלוהים יודע מה יהיה ואיך בכל זאת יש לאדם בחירה חופשית, אלא אם אלוהים עושה בפועל את כל מה שקורה, כיצד ייתכן שיש לאדם בחירה חופשית? אלוהים אינסופי, ועל פי ההיגיון לא ייתכן שלא תהיה ישות אחת שמניעה את כל האירועים. אם אלוהים אינו ... את הכל, הוא אינו באמת אינסופי. לכן, אם אלוהים באמת עושה את הכל, לא ברור כיצד נשאר לאדם פתח בחירה אמיתי. כיצד קשורה השליטה של אלוהים לרעיון הבחירה? השאלה מתחדדת כך: אם אלוהים עושה את כל מה שקורה, הרי ...

בחירה מאושרת, הססנות, איך להחליט? להיות שלם עם החלטה, להיות שלם עם עצמך, איך לבחור? איך לקבל החלטה? החלטה בלב שלם, בחירה חופשית, חופש הבחירה, בחירה מושלמת, בחירה בלב שלם איך לקבל החלטות ולהיות שלם איתן? הנושא העיקרי שמועלה בהרצאה הוא איך להתמודד עם קבלת החלטות, ולהיות שלם עם הבחירה שנעשית, למרות שמאחורי כל בחירה מסתתרת חיסרון כלשהו. אליעד מסביר על המאבק הפנימי של אדם שמתלבט בין אפשרויות שונות, כל אחת מהן מכילה יתרונות ... נדרש להרגיש שלם עם ההחלטה, לא משנה מה היא. מהי מהות השאלה איך לבחור? שאלה נפוצה שמועלה בהקשרים של בחירה היא איך לבחור?, כשאליעד מסביר כי מהות השאלה אינה איך לבחור, אלא איך להתמודד עם תחושת החיסרון שנמצאת בכל בחירה. אחרי שהאדם מבין שכל בחירה כרוכה בחיסרון, הוא מוצא את עצמו מבולבל ומתקשה לקבל החלטה. אליעד מציין שלמעשה, אדם לא מתלונן על כך שהוא ... תחושת תסכול. ישנם כלים שונים, כמו רשימת יתרונות וחסרונות, אך למעשה אין שום דרך להימנע מהמימד של החיסרון בכל בחירה. לכן, אליעד מציע לאדם לשאול את עצמו לא איך לבחור, אלא איך להגיע למצב שבו לא משנה לו מה הוא בוחר. בחירות והתחושות הקשורות להן הדוגמה שנתן אליעד היא על הבחירה בתחום העבודה, כאשר יש לאדם כמה הצעות עבודה, והוא לא יודע מה לבחור. המצב דומה גם בתחום הזוגיות, כשבני הזוג הם בעלי יתרונות וחסרונות שונים. בשני המקרים, לכל בחירה יש חיסרון, ואליעד מסביר שכדי להיות שלם עם הבחירה, על האדם ללמוד לא להיות תלוי בבחירה עצמה. הוא צריך להגיע למקום שבו תחושת החיסרון לא משנה לו. מה זה בעצם בחירה? אליעד מפרק את המושג בחירה, ומסביר שבחירה היא מצב שבו יש חיסרון, וצריך לבחור בין אפשרויות שונות שממלאות את החיסרון. אך אם אין חיסרון, אין צורך בבחירה כלל. דוגמת אליעד לכך היא אם אדם מרגיש בודד, ואז הוא יכול לבחור בין חפצים שונים שימלאו לו את החיסרון (כמו חברים, בת זוג, סרט או שינה), אבל אם הוא לא מרגיש חיסרון בתוכו, הבחירה לא תהיה רלוונטית, כי הוא לא צריך למלא שום חיסרון. החיסרון הוא פנימי ולא חיצוני כדי להימנע מתחושת תסכול תמידית, אליעד מסביר כי יש למלא את החיסרון מתוך עצמך ולא לחפש פתרונות חיצוניים. ברגע שאדם מבין שאין בחירה שתמלא אותו באופן מוחלט מבחוץ, הוא מתחיל להבין שאין חיסרון אמיתי, ואיך שהוא יבחר - זה לא משנה. זהו חלק ממעבר פנימי שבו אדם לומד להיות שלם עם עצמו, ללא תלות בחירה חיצונית. האם יש בחירה נכונה? שאלה נוספת שעולה בהרצאה היא האם יש בחירה נכונה או עדיפה. לעיתים, בתחילת הדרך, אנשים מאמינים כי הבחירה הנכונה תספק להם את היתרון הגדול ביותר, אך בהמשך הם מבינים שלא משנה מה יבחרו, החיסרון לא יתמלא באופן מוחלט. המודעות לכך משמעה שלא צריך למלא את החיסרון דרך הבחירה עצמה, אלא להכיר בכך שאין חיסרון אמיתי, ואז הבחירה אינה מהותית. איך למלא את החיסרון בתוכך? השלב הבא הוא להבין איך למלא את החיסרון מתוך עצמך. אליעד מציע ... לא באמת כזה, ואם אדם משחרר את תחושת החיסרון מבפנים, הוא יכול להגיע למצב של שלמות פנימית שלא תלויה בבחירה החיצונית. סיכום ההבנה המעמיקה ביותר שהועברה בהרצאה היא של בחירה פנימית - הדרך שבה אדם מקבל את החלטותיו לא מתוך תחושת חיסרון אלא מתוך שלמות עם עצמו. המיקוד הוא ... להגיע למצב שבו תחושת החיסרון לא משנה מה יבחר. איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם תחושת חיסרון בבחירות? מהות הבחירה ומהות השאלה איך לבחור? בחירה שלמה ולב שלם איך להתמודד עם חיסרון פנימי? בחירות בחיים: איך להיות שלם עם החלטה? עכשיו הנושא הוא כזה ... נמצא בספקות והוא לא יודע איך לבחור, מה אתה אומר לו ואז אתה נותן לו הרצאה שלמה שבעצם בכל בחירה שהוא לא יעשה יש חיסרון והוא אומר לך טוב אז אני לא יודע איך לבחור, מה אתה אומר לו ... עכשיו אם אתה נותן לו תשובה איך לבחור נפלת במלכודת כי הוא אומר לך יש לי חיסרון כי כל בחירה שאני לא אבחר יהיה בה חיסרון ואתה עכשיו משתף איתו פעולה, אתה מתחיל להסביר לו טוב אז בוא אני ... רע לי מזה שבכל אחת מהבחירות שיש חיסרון, התשובה לשאלה הזאת היא תמלא את החיסרון מתוכך לא על ידי בחירה. אני אחדד את זה עוד טיפה, בעיקרון מה זה בחירה? בחירה זה מצב שיש לך חיסרון ויש לך כמה אופציות שימלאו לך את החיסרון ובכל אחת מהאופציות יש גם חיסרון, ... לך, איך זה יבחר לא אכפת לך, איך זה קורה לא מעניין אותך אתה תוודא שאתה לא תהיה תלוי מהבחירה של עצמך. זאת אומרת אני אסביר עוד פעם, שאתה לא תהיה תלוי בבחירה שלך, שמילוי החיסרון שלך לא יהיה תלוי בבחירה שעשית או לא עשית. אם אתה אומר אני מצפה שהחיסרון שלי יתמלא מבחוץ אז אתה בבעיה כי כל בחירה שלא תבחר יש בה חיסרון אבל אם אתה אומר אני אמלא את החיסרון שלי מתוכי אז עכשיו אתה לא ... בחיים שאני לא יודע מה לבחור, שאני מתלבט בין דבר לדבר. אליעד: כי? ש: כי אני כן מאמין שיש בחירה שהיא יותר טובה שהיא נותנת לי יותר יתרון וכן כי אני חווה חיסרון בכל מקרה. אליעד: ולא בא לך ...

בחירה בין טוב לרע, בחירה בלי טוב ורע, לבחור בלי טוב או רע, לרצות בלי טוב או רע, רצון ללא טוב או רע, הרצון הראשון, הבחירה הראשונה, בחירה חופשית, בחירה ללא סיבה, בחירה ללא רצון האם קיימת בחירה אמיתית שאינה קשורה לטוב או רע? אליעד כהן דן בשאלה מהותית ועמוקה: האם קיימת בחירה ללא קשר למושגים של טוב או רע, והאם בכלל אפשרי שיהיה רצון שאינו נשען על הערכה של טוב מול רע. לפי ההסברים שהוא נותן, לרוב, כשאדם מבצע בחירה, הוא מונע על ידי שיקול כלשהו של טוב ורע. כלומר, האדם שוקל אפשרויות, ובוחר את מה שנתפס בעיניו כטוב יותר או לפחות כרע במיעוטו. עם זאת, אליעד מסביר שישנה אפשרות תיאורטית לכך שהבחירה לא תהיה קשורה לשיקולים של טוב או רע כלל. הוא נותן כדוגמה את אלוהים, שהחליט לברוא את העולם. כשאלוהים ... עדיין מושג של טוב ורע שישפיע על החלטתו. זו דוגמה חשובה שאליעד מדגיש כדי להסביר את האפשרות העקרונית של בחירה נקייה לחלוטין משיקולים ומערכת הערכה מוסרית או ערכית כלשהי. מהי המשמעות של בחירה ללא שיקול של טוב ורע? כדי להבהיר את הנושא עוד יותר, אליעד מתייחס למצב שבו אדם בוחר פעולה כלשהי ... דוגמה פשוטה: אדם שמחליט להרים כיסא. בהחלטה כזו, אם באמת אין שום שיקול של טוב או רע, זוהי למעשה בחירה ללא סיבה, בחירה שרירותית. אם אין סיבה ואין שיקול של טוב ורע, אליעד מסביר, אפשר לתאר את המצב כבחירה בליתורית - בחירה שהיא שרירותית לחלוטין. הוא מדגיש שכאשר אנחנו אומרים הוא רצה להרים את הכיסא, באופן אוטומטי אנו מייחסים לאותו רצון ... זה שקודם לכל ההסברים והסיבות, קיים ללא כל תלות בטוב או ברע? איך אפשר להבין את הרצון הראשון או הבחירה הראשונה? אליעד עוסק גם בשאלת הרצון הראשון או הבחירה הראשונה. כאן הוא מדבר על אותו רצון שמופיע לפני שנוצרו מערכות של שיקולים והערכות. הוא מסביר שבמצב כזה, הרצון ... באלוהים, כאשר הוא החליט ליצור את העולם, לא היה קיים עדיין מושג של טוב ורע שישפיע על החלטתו. לכן, הבחירה של אלוהים, מבחינה תיאורטית, הייתה ללא סיבה וללא שיקול. זה מבהיר שאליעד מתכוון לכך שהרצון או הבחירה הראשונית היא משהו שנוצר לפני שיש בכלל מערכת ערכים כלשהי. האם אפשר להתקיים בלי שום רצון? עוד נקודה שאליעד ... מניחים איזשהו סוג של רצון, אפילו אם הרצון הזה הוא רק לרצות או אפילו רק להתקיים. ולכן, השאלה לגבי בחירה ללא טוב או רע נוגעת במשהו מאד עמוק ויסודי בתודעה האנושית. עם זאת, אליעד מדגיש שלמרות הקושי להבין או ... מוחלט את האפשרות של רצון ללא סיבה וללא שיקול, עצם הדיון בזה מוביל להבנה עמוקה יותר של מושגי הרצון והבחירה עצמם. האם בכלל קיימת תשובה מוחלטת בנושא? נקודה נוספת שאליעד מציין בהרצאה היא שאין תשובה מוחלטת וברורה לשאלות הללו. כאשר הוא נשאל בצורה מפורשת על המהות המדויקת של בחירה ללא טוב או רע, הוא מדגיש שוב ושוב שהדיון עצמו והניסיון להבין את הרעיונות הם החשובים ביותר, ושאין בהכרח ... והעומק של השאלות, ולשאול אותן באופן אותנטי, גם אם בסופו של דבר לא מגיעים לתשובה חד - משמעית. מהי בחירה ללא טוב או רע? מהו הרצון הראשון? האם אפשר לבחור ללא סיבה? האם אפשרי רצון ללא שיקול טוב או רע? מהי בחירה חופשית באמת? האם קיימת תשובה מוחלטת לשאלת הבחירה?

בחירה חופשית זה טוב או רע, יותר מידי בחירה חופשית, fomo, פחד מהחמצה, קבלת החלטות, לא מצליח לבחור, לא יודע איך לבחור, בחירה בין חסרונות, בחירה מתוך שלמות האם בחירה חופשית באמת טובה לך? אליעד כהן מסביר שהנושא של בחירה חופשית הוא מורכב. כשלאדם יש אפשרויות רבות לבחירה, זה יכול להיות גם טוב וגם רע. מצד אחד, זה טוב שיש אפשרות בחירה מכיוון שהאדם מרגיש חופש, יכולות מגוונות, ותחושת שליטה על המציאות. מצד שני, הרבה אפשרויות בחירה גורמות לתחושה של חוסר סיפוק, כי בכל אפשרות יש גם חסרונות, וכאשר יש יותר אפשרויות, כך מתחדדים ההבדלים והחסרונות ... התחושה של FOMO (פחד מהחמצה). לדוגמה, כשאדם צריך לבחור בין כמה חולצות, כאשר כל חולצה שונה במשהו קטן, בכל בחירה שהוא יעשה הוא יחוש החמצה של היתרונות של החולצות האחרות. יוצא מכך שאף בחירה אינה מושלמת, מה שגורם לתסכול פנימי. ככל שיש יותר אפשרויות עם יתרונות וחסרונות שונים, כך האדם מתקשה יותר להגיע להחלטה שלמה ומספקת באמת. האם בחירה היא בעצם בחירה בין חסרונות? אליעד מדגים את הרעיון דרך דוגמת בחירת כלא. נניח שאדם חייב לבחור בכלא אחד מתוך כמה בתי כלא שונים. מצד אחד, זה טוב שנותנים לו לבחור, כי יש תחושת שליטה, אך בפועל הבחירה היא בין חסרונות שונים. אין באמת בחירה של דבר מושלם, אלא בחירה של הרע במיעוטו. כל בחירה היא למעשה בחירה באוסף חסרונות, ולא בחירה באוסף מושלם של יתרונות. כך יוצא שכל החלטה היא פשרה. האם קיימת בחירה שלמה ללא חסרונות? המצב האידיאלי שאליו יש לשאוף, לפי אליעד, הוא מצב שבו אין חסרונות. אבל הוא מדגיש שכל ... לבחור יותר דברים יכולה להחמיר את תחושת הסבל הפנימי. למשל, כשיש לאדם יותר כסף, הוא חושב שיש לו יותר בחירה, והוא יכול לבחור בכל דבר שהוא רוצה. אבל למעשה, כמות האפשרויות הזאת רק מחדדת את החיסרון שהוא אינו יכול ... לאכול גם שוקולד וגם סטייק, למרות ששניהם טובים בנפרד, כשיאכל אותם ביחד הם לא יהיו מושלמים כפי שהם בנפרד, והבחירה באחד מהם תמיד תגרום לתחושת החמצה מסוימת. יוצא שבחירה רבה מידי למעשה גורמת לסבל נוסף. כיצד לראות את השלמות בכל בחירה? הדרך הנכונה, לפי אליעד, היא לשאוף לראות את השלמות של כל אפשרות. כאשר האדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שכל ... מושלמת בדיוק כפי שהיא, אז הוא מפסיק לראות חסרונות. במצב כזה, תחושת ההחמצה נעלמת. הוא כבר לא סובל משום בחירה שעושה, כי כל בחירה שלו היא בחירה מושלמת עבורו. אליעד מציין שזהו תהליך מחשבתי שבו האדם מוודא שאין אצלו תפיסה של חיסרון, ורק אז באמת הוא ... לחלוטין. האם אפשר להימנע לגמרי מתחושת ההחמצה? אליעד מסכם שכל עוד האדם תופס את עצמו במצב של חסרונות, כל בחירה שהוא יעשה תהיה בעייתית. אבל כשהוא מגיע להבנה שהכל שלם ומושלם כפי שהוא, לא משנה מה הוא יבחר, אין לו תחושת החמצה ואין לו תחושת תסכול. הוא נמצא במצב שבו הבחירה החופשית הופכת לדבר חיובי בלבד ולא מלווה ברגשות שליליים. הוא חווה שלמות פנימית אמיתית, לא בגלל האפשרויות עצמן, אלא בגלל הדרך שבה הוא תופס אותן. איך להתמודד עם פחד מהחמצה? למה קשה לקבל החלטות? בחירה בין חסרונות בחירה חופשית - טוב או רע? איך לבחור בלי להתחרט? מה זה FOMO ואיך להתגבר עליו? האם יותר אפשרויות הופכות ...

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי - חלק 5 האם יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית? ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של בחירה חופשית, חופש הרצון והקיום העצמי, תוך שמירה על גישה פילוסופית מעמיקה שמחייבת הבנה של כמה רבדים במציאות ובקיום האנושי. ... בהבנה של האדם את מהות הזמן, המקום והקיום ואת מערכת היחסים ביניהם, שבסופו של דבר מובילים להסבר על ביטול הבחירה החופשית. בסיס הרעיון שמוצג הוא שהמציאות, הזמן והמקום הם חלק ממערכת גדולה שמקיפה את האדם, ולאדם אין ישות נפרדת. ... במציאות הוא רק ביטוי של משהו אחר שממלא את כל העולם והיקום. בהנחה הזאת, כאשר אדם חושב שיש לו בחירה חופשית, למעשה הוא לא מודע לכך שהוא רק זרוע של מציאות רחבה יותר שמניעה אותו. כחלק מההסברים, מציע אליעד ... כל פעולה שהוא מבצע. בהמשך, אליעד מציע למי שמתעניין לעבור דרך שלב אחרי שלב של הבנה עצמית על מהות הבחירה. בתחילה, האדם עשוי לחוות את הבחירה החופשית כחלקית, כלומר, לבחור פעולות מסוימות, אך עם הזמן יגיע למקום שבו הוא מבין שאין לו באמת שליטה על ... רק ביטויים של משהו שממלא את הכל. בהיבט האישי, כל אדם חווה זאת בצורה שונה. במעבר ממקום של חוויית בחירה חופשית לכזה של ביטול הבחירה, אדם מרגיש תחילה משוחרר, כי הוא לא אחראי לכלום. אולם, בהמשך הוא גם יפנים את החיסרון שבכך - הוא ... אין לו יכולת שליטה אמיתית על הקיום, והרצונות הפנימיים שלו עשויים להוביל אותו לפחדים חדשים. מהם השלבים בהבנה של בחירה חופשית? לאדם שמבין את רעיון ביטול הבחירה החופשית ישנם שלבים נוספים בתהליך. בתחילה הוא עשוי לחוות את החיים מתוך חוויית בחירה חלקית - בחירה על פעולות מסוימות בלבד, אך בהמשך הוא יכול להבין שאין שום שליטה על הרצון שלו, על הזמן והמקום, עד שהוא מגיע להבנה של אין בחירה. בשלב זה, ההבנה שהכל רק תוצאה של מערכת רחבה יותר נכנסת לתודעתו. אדם שנמצא בשלב זה יש לו פחות ... שלבים קטנים. כל רגע הוא חלק מהתהליך, וכל שלב נושא את עצמו ואת ההבנה של האדם. האם יש לי בחירה חופשית? מה משמעות הזמן והמקום? מהם שלבי ההבנה על בחירה חופשית? מהי חוויית ביטול הבחירה? איך להבין את הרצון שלי? מהי שלמות בהבנה פילוסופית? נמשיך בעמוד 171 בחלק ראשון. הסברנו שאם המקום נמצא בכל ... בו את הגוף. כך אין מקום בתוכך שאין בו את המציאות. אם תבין זאת, אז כמה שתחשוב שיש לך בחירה, לא יכולה להיות לך בחירה, הרי אין לך שום ישות עצמאית. לדוגמה, אם האדם היה יכול לראות אנשים שקופים שמניעים לו את הגוף, וכן את המחשבות, הרצונות, התחושות וכו, הוא היה חווה שאין לו בחירה חופשית. למה האדם חווה שיש לו בחירה חופשית? כי הוא לא רואה את מי שמזיז אותו. הוא אומר, זה אני וזה הקיר, ממני לקיר יש חלל, ... מבצעת של המציאות, אז הוא מבין שכול דבר בקיום הוא זרוע מבצעת. האדם לא יכול להגיד, הבנתי שלי אין בחירה, אבל לאדם אחר יש בחירה. כי אם הבנת שיש משהו שממלא את הכל, אז הוא ממלא את הכל. וכמו שלך אין בחירה אז גם לאדם השני אין בחירה. אין הבדל בינך לבין שום דבר בעולם. אתה לא מיוחד מדי ולא פחות מדי, אתה כמו כולם. בהתחלה האדם ... בסוף תגלי למה אלוהים עושה. ואז יהיה לך טוב עם כל מה שאת עושה. רוב האנשים חושבים שיש להם בחירה חופשית חלקית. אם האדם מעמיק בנושא של הבחירה החופשית, הוא מגיע לחוויה של ביטול הבחירה, שזאת תפיסה של אין לי בחירה - אני לא בוחר אם להיות קיים, אני לא בוחר את הרצונות שלי, אני לא בוחר מה לרצות, אני ... אחר תשאל למה יש לי רצון, למה אני קיים, למה הזמן קיים, למה המקום קיים? ובהתחלה תחשוב שיש לך בחירה חופשית חלקית, אחר תחשוב שאין לך בכלל בחירה, אני נותן לך ניבוי איזה תחנות האדם צריך לעבור בדרך עד שתדע שאתה אלוהים. שאלה: האם אפשר להגיע לחוויה של אין בחירה לגמרי? אליעד: זה לא לגמרי, כי כאשר זה לגמרי זה מתאחד לך. אי אפשר להיות מאה אחוז בחוויה חלקית, או מאה אחוז בחוויה שאין לך בחירה, שום דבר זה לא מאה אחוז, אלא רק עד שהגעת לסוף. רק באין הבדל זה מאה אחוז. כאשר האדם חווה שאין לו שום בחירה חופשית וגם אין לו בחירה אפילו לגבי הקיום שלו, אז מצד אחד הוא מרגיש מאוד משוחרר, הוא כבר לא אחראי יותר. אבל מצד שני, אם אין לך שום אחריות, אז אין לך למעשה שום יכולת. כאשר באמת תהיה בחוויה של אין בחירה בכלל, אתה תראה גם את הצדדים הלא כל כך טובים בחוויה זו. יש לך עדיין חסרונות, ומה הן? עדיין ... כי אתה אומר שאתה שפוי, אז למה שתעשה דבר שבעיניך לא טוב. אבל אם אתה מבין שאין לך שום בחירה, אתה מתחיל לפחד מדברים שפעם לא פחדת מהם. אתה יכול לפחד שאולי תדפוק את הראש בקיר, יש לך עוד ...

הבחירה החופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית, האם אין בחירה חופשית, רצון חופשי, הבחירה של אלוהים, דטרמיניזם, מהי בחירה חופשית, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת האם יש או אין בחירה חופשית במציאות המוחלטת? אליעד מסביר שהשאלה האם יש בחירה חופשית? יכולה להיענות בשתי דרכים: תשובה יחסית או תשובה מוחלטת. תשובה יחסית מתארת את הבחירה בהתאם לנקודת המבט האישית או החווייתית שלנו, בעוד שתשובה מוחלטת נוגעת לפרספקטיבה האובייקטיבית ביותר, זו של אלוהים או המציאות האבסולוטית. לדוגמה, אם אדם מנסה להזיז את השולחן והוא מצליח, הוא מרגיש שיש לו בחירה. אך אם הוא מנסה להזיז את התקרה ואינו מצליח, הוא חושב שאין לו בחירה. מבחינת החוויה האישית, הוא מתייחס להבדל בין הדברים שהוא יכול לעשות לאלו שלא. אבל מבחינה אובייקטיבית מוחלטת, ייתכן שבכלל ... לו לפעול בדרך מסוימת, ולכן כל הבחירות אינן באמת שלו אלא דטרמיניסטיות לחלוטין. למה אלוהים לא יכול לומר שיש בחירה חופשית? אליעד נותן דוגמה: אם היינו שואלים את אלוהים האם יש בחירה חופשית, ואלוהים היה עונה כן, אז הוא לא היה אלוהים אמיתי. הסיבה לכך היא שאלוהים אמור להכיל את כל האפשרויות ואת כל נקודות המבט. אם מנקודת מבטו של אלוהים הייתה רק בחירה, הוא לא היה יכול להסביר את קיומן של פרספקטיבות שבהן אין בחירה. מנקודת המבט של אלוהים או המציאות המוחלטת, חייב להיות מצב שבו בו - זמנית קיימות כל האפשרויות - גם שיש בחירה וגם שאין בחירה. מכאן מסיק אליעד שבמציאות האבסולוטית אין שום הבדל בין מצב שיש בחירה לבין מצב שאין בחירה. אם ניקח פרספקטיבה מוחלטת ביותר, אפילו לא ניתן לקבוע אם משהו התרחש או לא התרחש. למשל, אי אפשר באמת ... לא, כי בשורש המציאות גם התנועה וגם אי - התנועה מתקיימות בו זמנית. איך נקודת המבט משנה את חוויית הבחירה החופשית? אליעד מסביר לעומק את היחסיות של הבחירה החופשית לפי הדרך בה אנו מגדירים את האני. הוא מביא דוגמאות רבות כדי להמחיש זאת: אם אני מזדהה רק ... ולא עם הגוף, אז אני לא באמת בוחר את תנועות הגוף - הן פשוט קורות מעצמן, ולכן אין לי בחירה על הגוף. אם אני מזדהה עם המציאות כולה (עם אלוהים), אז כל דבר שקורה הוא בעצם בחירה שלי, כי אני היוצר של כל המציאות. אם אני מזדהה עם שום דבר בכלל, אז שום דבר לא תלוי ... שאני באמת בוחר בו. כלומר, לפי הדרך שבה אדם מגדיר את עצמו, משתנה גם האופן שבו הוא תופס את הבחירה החופשית. מנקודת מבט אחת, לאדם תהיה בחירה, מנקודת מבט אחרת, לא תהיה לו שום בחירה. האם אדם מפותח יותר מודע יותר לבחירה או להיעדרה? אליעד מסביר שהמושג להתפתח או להתקדם רוחנית הוא גם יחסי בלבד. מנקודת המבט האנושית, מי שמתפתח רוחנית יכול לעיתים להרגיש שיש לו יותר בחירה, כי הוא מבין לעומק את יכולתו להשפיע על המציאות. אך אותו אדם יכול להגיע בהמשך לנקודת מבט שבה הוא דווקא יראה שאין לו בכלל בחירה, כי הוא יבין שהכל מתרחש מעצמו. למעשה, האדם שמתפתח רוחנית או תודעתית מגיע להבנה שהמציאות מאפשרת לראות אותה מכל נקודת מבט אפשרית: גם שיש לו בחירה וגם שאין לו בחירה. בשלב מתקדם יותר, האדם יכול להבין שכל הפרספקטיבות נכונות במקביל. לכן לא נכון לומר שבהכרח יש קשר בין התפתחות רוחנית לבין גילוי של יותר בחירה או של פחות בחירה, אלא רק מתרחבת היכולת לראות את המציאות מכמה נקודות מבט במקביל. מהי האמת המוחלטת לגבי הבחירה? אליעד מסכם שהאמת המוחלטת היא שבמציאות האמיתית ביותר (האבסולוטית), אין הבדל בין יש בחירה לבין אין בחירה, מכיוון שכל אפשרות קיימת בו זמנית. כל השאלות של האם יש או אין? הן רלוונטיות רק ביחס לנקודת מבט ... כל האפשרויות ולכן אין שום הבדל ביניהן. זהו מצב שבו האדם מבין את הפרדוקס של הקיום - שיש גם בחירה, וגם אין בחירה, וגם הכל נכון וגם הכל לא נכון בעת ובעונה אחת. האם יש בחירה חופשית? בחירה חופשית ודטרמיניזם מהי נקודת המבט המוחלטת? האם אלוהים בוחר הכל? איך לדעת אם יש לי בחירה חופשית? תשובה יחסית ותשובה מוחלטת

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי - חלק 1 מהו חופש הבחירה? האם יש לנו באמת בחירה חופשית? הפרק בספר להיות אלוהים עוסק בשאלה האם יש לנו בחירה חופשית או לא. הנושא נבחן תוך כדי התבוננות פנימית ובחינה מעמיקה של מושג הרצון והבחירה, והשפעתם על התודעה שלנו. בסוף, מתברר כי השאלה אינה פשוטה כפי שהיא נראית, ויש לכך עומק פילוסופי. ההסבר מתחיל בכך שבסופו של דבר, אין שום הבדל אמיתי בין יש בחירה לבין אין בחירה. כלומר, כל תפיסה של בחירה חופשית מבוססת על הנחת יסוד שיש סיבה ותוצאה, יש קשר סיבתי בין העבר, ההווה והעתיד. כאשר אדם מניח שיש קשר כזה, הוא יכול להבין את הבחירה החופשית. אך אם יפרק את הקשר הזה, יתברר כי למעשה אין באמת הבחירה. מהו הרצון? מי מחליט על הרצון שלנו? כחלק מהתהליך ההסברתי, נבחנת השאלה מהו הרצון. אליעד מציין כי כל פעולה ... ישיר מה לרצות. למשל, אנחנו יכולים להרגיש רצון לעשות משהו, אבל לא תמיד יש לנו את השליטה המוחלטת על הבחירה מה לעשות בו. לפי התפיסה הזו, בחירה חופשית היא בסך הכל תחושת חוויה שמתרקמת מתוך סדרה של רגעים: רגע של רצון, רגע של עשייה, ורגע של ... על כך שאנחנו בחרנו. אליעד טוען שהאדם לא באמת יכול להיות מודע לכל שלב בתהליך זה, וזו הסיבה שתחושת הבחירה היא חוויה מבלבלת, שאותה אדם משייך לרצון. האם אדם יכול לבחור את רצונו? ההבנה הפילוסופית העמוקה כאן מציעה כי ... ההתבוננות הפנימית מראה לנו כי הרצון עצמו אינו בשליטתנו, אלא נובע מתוך מצב קודם של תחושות פנימיות. מה זה בחירה חופשית עבור אלוהים? עבור אלוהים, הבחירה החופשית לא קיימת כפי שהיא קיימת אצל בני אדם. אלוהים לא בוחר מתוך רצון, אלא מתוך מהותו. הרצון של ... אבל כדי להגיע להבנה הזו, דרושה התבוננות פנימה עד הסוף, כדי להבין שאין באמת הבדל בין הרצונות, ואין באמת בחירה חופשית. בחירה חופשית או לא? מהו רצון? מה זה אלוהים? האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? האם יש לנו שליטה על הקיום שלנו? הבנת הסבל והרצון כיצד להתגבר על הרצון? אנו קוראים בספר, להיות אלוהים, על הנושא של בחירה חופשית, זה הפרק המסכם, אבל כדי להבין אותו, צריך להבין את כל שאר הפרקים שבספר, אבל כדי להבין גם ... הפרקים של הספר, צריך להבין גם אותו. בקיצור צריך להבין הכל. חלק א עמוד 166. שאלת המפתח היא, חופש בחירה - יש או אין, ושאלה זו היא שהובילה אותי, אמרתי לעצמי אם יש לי בחירה חופשית, אז אבחר להיות תמיד שמח, אבל ראיתי שאני לא יכול. למדתי את כל השיטות, חשיבה חיובית, חצי הכוס ... תמיד האדם יהיה מסוקרן מה תהיה התשובה בסוף, וכאן אני אומר, שבסוף תבין שאין בכלל שאלה, אין הבדל בין בחירה לאין בחירה, ועכשיו נסביר לך שאין הבדל. יש רמות של תפישת הבחירה החופשית. והרמה הנמוכה ביותר היא שיש לאדם בחירה חופשית חלקית. ומי שיתבונן פנימה יראה שיש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו. אם רצית אז עשית, אם לא רצית אז לא עשית. יום אחד שאלו את רבי נחמן, מה היא בחירה חופשית, ורבי נחמן אמר, שיש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו, אם אתה רוצה אתה תעשה, ואם לא תרצה לא תעשה, אז התלמיד שלו רבי נתן אמר, ... שהוא לא רוצה. אתה יכול להגיד שאולי אתה לא שלם עם הרצון, אבל אם עשית זה בגלל שרצית קודם. ובחירה חופשית, היא תחושה שיש לאדם. כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית צריכים כמה דברים להתקיים. ראשית האדם צריך להיות מודע לעצמו, אתה צריך לרצות את הדבר, אתה צריך לעשות ... הדבר, ואתה גם צריך לחשוב שעשית את הדבר כי רצית אותו, ואז תגיד שבחרת את הדבר. מה הפירוש של בחירה חופשית. ראשית האדם יודע שהוא קיים, אחר הוא רוצה, ואז הוא עושה, ואז אתה חושב כי עשית בגלל שרצית, וזה גורם לך לחוות שבחרת. כך שיש חוויה שאתה רוצה ואז אתה עושה, וזאת החוויה של הבחירה החופשית. חוויית הבחירה הזאת, כדי שהיא תהיה קיימת חייבים שיהיו כמה רגעים בציר הזמן. אם היה רק רוצה, לא הייתה חוויית בחירה. אם היה רק עושה לא הייתה חוויית בחירה. לכן צריך שיהיו כמה רגעים, חלקיק זמן שתרצה, חלקיק זמן שתעשה, וחלקיק זמן שתחבר בין העושה לרוצה, ואז יהיה ... וזה שעשית זה בפני עצמו, וזה שאתה חושב שאתה בוחר זה גם בפני עצמו. מה שבאתי להראות כאן, שחוויית הבחירה נובעת מהנחת היסוד שאומרת, שיש קשר סיבתי בין ההווה העבר והעתיד. אם אתה מניח שההווה הוא תוצאה של העבר, והעתיד הוא תוצאה של ההווה, אז אפשר לברר אם יש בחירה או אין בחירה. אבל אם נאמר שאין קשר בין הרגעים האלה, אז אין דבר כזה שבחרת. אני טוען שאתה כאלוהים, בוחר מחוץ ... תודעה, בוחר שתהיה ישות שמודעת לעצמה, ישות שבוחרת, שרוצה, ושעושה, ושתחשוב שמה שקרה זה בגלל שהיא רצתה. זאת עדיין בחירה, אבל לא בחירה רגילה, אלא בחירה מחוץ לזמן לכיוון פנימה. כול רגע נוצר מחדש, מאיפה הוא נוצר? מאין זמן. ...

האם יש בחירה חופשית? חופש הבחירה, רצון חופשי, לא רוצה להיות מאושר, למה לרצות אושר? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שאין בחירה חופשית, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה, הכל בידי שמים האם יש בחירה חופשית? בשאלה אם יש לנו בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש, קיימת עין פילוסופית עמוקה שמעלה שאלות רבות. רוב האנשים חושבים שהם בוחרים באופן חופשי, אך אליעד מציע לחשוב מחדש על התפיסה הזאת. לדוגמה, אם אדם בוחר לעשן סיגריות, האם הבחירה נובעת מרצון חופשי או שמא מדובר בהרגל שהוא לא באמת שולט בו? אליעד מציין שהרבה מהתפיסות שלנו, כולל רצונותינו, ... הפנימיות שנבנו לאורך זמן. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא בוחר לעשן, הוא למעשה עשוי להיות במצב של תלות, כלומר, הבחירה שלו אינה באמת חופשית. השאלה המרכזית היא האם הרצון שלנו באמת שלנו או שהוא תוצאה של תהליך דטרמיניסטי, שבו כל אירוע נגרם על ידי סיבה קודמת. האם ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית? כדי להוכיח שיש לנו בחירה חופשית, יש לבחון אם אנחנו יכולים לבחור באופן חופשי, ללא תלות בסיבות חיצוניות. לדוגמה, אם אדם בוחר לאכול כי הוא רעב, האם מדובר בבחירה חופשית? אליעד טוען כי גם הרצון לאכול לא בהכרח נובע מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך דחף פנימי שנשלט על ידי מצבים ביולוגיים. האם הכל דטרמיניסטי? הדטרמיניזם טוען שכל מה שקורה בעולם, ... שלנו היא תוצאה של תהליך שנמשך לאורך זמן, כולל השפעות גנטיות, חינוכיות, חברתיות, ותנאים אחרים שהיו קיימים לפני רגעי הבחירה שלנו. לדוגמה, אם אדם בוחר לקרוא ספר, בחירתו עשויה להיות תוצאה של חוויותיו הקודמות, כמו חינוך שקיבל או האווירה שבה הוא גדל. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? אפילו אם נניח שכל דבר קורה על פי סיבה ותוצאה, ייתכן שהאדם עדיין יכול לחוות את כל חייו כבחירה חופשית. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש שהוא שולט במציאות ושהוא בוחר את כל פעולותיו, אך מצד שני, אדם יכול להרגיש שהוא מובל על ידי כוחות חיצוניים. השאלה היא לא רק האם יש בחירה, אלא איך אנחנו חווים אותה. התחושות שלנו יכולות להיות מאוד אמיתיות, גם אם לא מדובר בבחירה חופשית אמיתית. האם אפשר לשנות את החוויה? אליעד מציע דרך מעשית לשנות את החוויה של חוסר הבחירה. אם אדם מרגיש שאין לו בחירה במצבים מסוימים, הוא יכול לבדוק אם זה באמת נכון. לדוגמה, אדם שעובד בעבודה שהוא לא אוהב, יכול לשאול את ... לעבוד, או שמא הוא לא מוכן להתמודד עם ההשלכות של כך. אם נצליח לשנות את התפיסה שלנו לגבי חוויית הבחירה, נוכל להרגיש יותר בשליטה על חיינו. מהי המשמעות של הכל צפוי והרשות נתונה? הביטוי הכל צפוי והרשות נתונה מציין את הדואליות שבין דטרמיניזם ובחירה חופשית. מצד אחד, כל דבר קורה מתוך סיבה ותוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר את פעולותיו (הרשות נתונה). אליעד טוען שלמרות שהכל עשוי להיות דטרמיניסטי, חוויית הבחירה עצמה היא חלק מהתהליך, ואין סתירה בין השניים. האם הרצון שלך באמת שלך? אליעד מעורר שאלה פילוסופית עמוקה: האם ... או פנימיים? אם נחקור את עצמנו וננסה להבין אם אנחנו יכולים לשנות את רצוננו, נוכל להגיע לתובנה עמוקה על הבחירה החופשית שלנו. מה ניתן להסיק מכל זה? בסופו של דבר, השאלה אם יש לנו בחירה חופשית או לא היא מורכבת. גם אם אנחנו חווים את עצמנו ככאלה שבוחרים את פעולותיהם, יתכן שכל מה שקורה לנו הוא תוצאה של סיבות קודמות. המפתח הוא להבין שהחוויה של הבחירה או חוסר הבחירה היא חלק מהמציאות, והאמת תלויה בפרספקטיבה של המתבונן. האם יש בחירה חופשית? מה זה דטרמיניזם? איך נוצר הרצון החופשי? האם אפשר לשנות את הרצון? מה המשמעות של הכל צפוי והרשות נתונה? איך אפשר להרגיש שהכל בחירה? האם יש בחירה חופשית? השאלה האם יש לנו בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש היא אחת השאלות המרכזיות בפילוסופיה ובחיי היום - יום. אנשים נוטים להאמין שהם בוחרים ... מבט פילוסופית עמוקה. הדיון נפתח בכך שאנשים לרוב חווים את חייהם ככאלו המבוססים על אמונות קודמות, ולאו דווקא על בחירה חופשית. כאשר בוחנים את חוויית החיים, מתברר כי פעמים רבות מה שנראה כמו בחירה חופשית הוא למעשה תוצאה של אמונות פנימיות שהתקבעו בעבר. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות יכול לחשוב שהוא בוחר לעשן, אך למעשה ייתכן שהוא מכור לניקוטין ומונע מהרגלים קודמים, מה שמטיל ספק על מושג הבחירה החופשית. האם ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית? כדי להוכיח בחירה חופשית, עלינו לבדוק האם אדם יכול לבחור באופן בלתי תלוי בכל גורם חיצוני. אך כאן עולה שאלה חדשה: מדוע ... עצמו נובע מסיבות מסוימות, האם הוא אכן חופשי? לדוגמה, אם אדם בוחר לאכול כי הוא רעב, האם זו באמת בחירה חופשית, או שמדובר בפעולה שנעשית מתוך דחף פנימי בלתי נשלט? האם הכל דטרמיניסטי? רעיון הדטרמיניזם טוען שהכל מתרחש על פי סיבה ותוצאה, ולכן אין דבר כזה בחירה חופשית אמיתית. כל דבר שקורה, כולל הרצונות שלנו, נקבע מראש על ידי סיבות קודמות. במילים אחרות, כל מחשבה או ... ספר, ניתן לטעון שהחלטתו נובעת מחשיפה קודמת לספרים, מחינוך שקיבל ומאירועים שונים שעיצבו את רצונו. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? כאן אליעד מציג זווית מעניינת: גם אם נניח שהכל נקבע מראש, ייתכן שהאדם עדיין יכול לחוות שהוא בוחר את ... הוא בוחר את הכל. מצד שני, אם אדם מרגיש שהוא מופעל על ידי כוחות חיצוניים, אז הוא יחווה חוסר בחירה. כך ששאלת הבחירה היא יותר חווייתית מאשר פילוסופית. האם אפשר לשנות את החוויה? אם אדם רוצה להרגיש שהוא שולט בכל, עליו לבדוק מדוע הוא מרגיש שאין לו שליטה. אליעד מציע גישה מעשית: לבדוק מקרים שבהם הוא מרגיש שאין לו בחירה ולחקור האם באמת אין לו שליטה או שזה רק נדמה כך. לדוגמה, אם אדם אומר אני חייב לעבוד, אפשר ...

בחירה חופשית, רצון חופשי, רובוט אנושי, חופש הבחירה, דטרמיניזם, האם יש בחירה חופשית, אין בחירה חופשית, הבחירה החופשית האם קיימת בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? ההרצאה עוסקת בשאלה האם קיימת בחירה חופשית או שמא האדם פועל כמו רובוט אנושי, שהכל נקבע עבורו מראש באופן דטרמיניסטי. אליעד מסביר את הנושא לעומקו באמצעות מגוון רחב של דוגמאות והסברים מפורטים, תוך ניסיון להראות כי גם אנשים שטוענים שאין בחירה חופשית עדיין חווים מציאות שבה קיימת תחושה כלשהי של בחירה. מהי ההגדרה של בחירה חופשית? אליעד מסביר שבחירה חופשית מתרחשת רק כאשר קיימות לפחות שתי אפשרויות פעולה, ויש רגע בזמן שבו האדם יכול לבחור בין אפשרויות שונות באופן מודע. אם קיימת רק אפשרות אחת, לא מדובר בבחירה, אלא באילוץ. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אדם שנאלץ לבחור בין שני כיוונים ללכת בהם, או כאשר אדם רוצה לשבת במקום מסוים ומורה לאחר ללכת למקום הזה. כאן האדם שבוחר הוא למעשה הגורם הסיבתי שמוביל לפעולה. האם הבחירה חופשית או מוכתבת על ידי הרצון? אליעד מציג את הטענה הרווחת שהרצון הוא הגורם המכריע בבחירות שאנו עושים. האדם ... ברצונות שלו? לפי תפיסת הדטרמיניזם, הרצונות עצמם מוכתבים מראש על ידי הגנים, התשוקות, או נסיבות החיים, ולכן אין לאדם בחירה אמיתית ברצונותיו. עם זאת, אליעד מדגיש שברמה החווייתית האדם עדיין מרגיש שיש לו אפשרויות בחירה שונות, גם אם ברמה הלוגית אפשר להוכיח אחרת. איך ניתן להוכיח שאין בחירה חופשית? כדי להוכיח שאין בחירה חופשית, אפשר להצביע על כך שהאדם לא באמת מחליט מה הוא רוצה. הרצונות מופיעים ללא שליטה מודעת, ולכן הבחירה עצמה מתרחשת באופן אוטומטי. אך אליעד מראה שבפועל, אנשים עדיין מתייחסים באופן שונה לאדם שפועל מתוך בחירה לעומת אדם שמוגבל על ידי אילוצים ברורים. לדוגמה, אדם שרץ חופשי ברחוב לעומת אדם שקשור בחבלים ומנסה להשתחרר. בחוויית החיים הרגילה, אנחנו כן מבדילים בין אנשים שיש להם אפשרויות בחירה לבין אלו שאין להם. האם חוויית הבחירה מוכיחה את קיומה? אליעד מדגיש שהחוויה האישית של האדם היא שיש לו בחירה, גם אם הלוגיקה טוענת אחרת. לדוגמה, אדם שרואה שני אנשים שנפלו: אחד מהם מסוגל לקום והשני נכה בכיסא גלגלים ... מזהה שיש לאחד אפשרות פעולה שלא קיימת אצל השני. זה מעיד על כך שבחוויה היומיומית, רוב האנשים מאמינים במושג הבחירה גם אם באופן שכלי יכחישו את קיומה. מהו הקשר בין קיום האדם לבחירה חופשית? אליעד מציג טיעון נוסף, לפיו עצם קיומו של האדם מעיד על קיומה של בחירה, מכיוון שאם המציאות הייתה כל - יכולה ולא מוגבלת, אז לא היה לאדם קיום נפרד. עצם קיומו הנפרד של האדם מוכיח שהמציאות לא ממלאת את כל המרחב האפשרי, ולכן האדם עצמו הוא ביטוי של אפשרות בחירה מסוימת. גם אם האדם מוגבל מאוד בבחירותיו, עדיין יש לו מקום נפרד מהמציאות הכללית שבו הוא חווה שהוא הגורם ... שלו. אולם גם אם האדם הוא רובוט כזה, עדיין יש משמעות לשאלה האם הוא חווה את עצמו כרובוט ללא בחירה, או שהוא חווה את עצמו כישות שיש לה אפשרות לבחור. אפילו רובוטים יכולים להיות מתוכנתים להבדיל בין אפשרויות שונות, וכך האדם, גם אם הוא רובוט, מתוכנת לחוות את עצמו כבוחר. איך המודעות משפיעה על תפיסת הבחירה? אליעד מסביר שככל שהמודעות של האדם לעצמו ולמחשבותיו גבוהה יותר, כך הוא יכול להבין עד כמה מושג הבחירה הוא מורכב. כאשר האדם בוחן לעומק מדוע הוא עושה דברים, הוא יגלה שלמרות שלכאורה הכל מוכתב מראש, הוא עדיין מתייחס לפעולות מסוימות כפעולות של בחירה. המודעות לכך מאפשרת לו לראות בצורה ברורה יותר את הסתירה בין ההיגיון שטוען שאין בחירה לבין החוויה האישית שלו שיש בחירה. האם ניתן לחוות מציאות ללא בחירה? אליעד מסכם באמירה שאם האדם היה חווה לחלוטין שאין לו שום בחירה, הוא היה חווה גם שאין לו קיום כלל. המציאות הייתה ממלאת אותו לחלוטין ולא היה לו מקום אישי נפרד ... לא חווה את עצמו בצורה הזו, ולכן הוא חייב להודות שבחוויית החיים שלו, לפחות חלקית, יש מקום מסוים של בחירה. האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רובוט אנושי ודטרמיניזם האם המציאות מוכתבת מראש? איך מוכיחים שאין בחירה חופשית? רצון חופשי או גורל?

האם יש בחירה חופשית? חופש הבחירה, מהי בחירה חופשית? מהו רצון חופשי? האם יש רצון חופשי? איך נוצר רצון? הגדרה של בחירה חופשית, הגדרה של רצון חופשי, לשבת לקום, למה אתה יושב כרגע? האם יש לנו באמת בחירה חופשית? השאלה האם יש בחירה חופשית? היא אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן לעומק. כדי להבין את התשובה, יש לפרק את הנושא לכמה שאלות משנה ולנתח אותן בצורה מפורטת. ההרצאה עוסקת בשאלות כמו: מהי בחירה חופשית? איך מוגדר רצון חופשי? איך נוצר הרצון שלנו? ולמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ברגע זה ממש? מהי ההגדרה המדויקת של בחירה חופשית? אליעד מסביר שבחירה חופשית היא מצב שבו האדם מרגיש שהוא יכול לבחור בין אפשרויות שונות, ושאין משהו חיצוני או פנימי שמכריח אותו לבחור באפשרות מסוימת. אם אדם יושב, והוא חושב שהוא יכול לקום, אז יש לו בחירה חופשית אם לשבת או לקום. אבל אם הוא מרגיש שהוא חייב לשבת ואינו יכול לעמוד, הוא לא חווה בחירה חופשית מלאה. האם הבחירה שלנו נשלטת על ידי רצון? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה כדי להסביר זאת. אדם יושב, והשאלה היא למה הוא יושב. ... אותנו? התשובה היא - כי אנחנו מזדהים איתו, אנחנו מרגישים שהוא שלנו. ההזדהות הזו היא המפתח להבנת התחושה של בחירה. אם האדם לא היה מזדהה עם הרצון, הוא לא היה חש מחויב לפעול לפיו. אליעד נותן את הדוגמה: אם יש לך רצון לשבת ואתה יושב, זו לכאורה בחירה שלך. אבל אם היית יכול לדמיין את עצמך במצב ללא הרצון הזה, האם היית עדיין בוחר לשבת? כאן טמונה ... אם הוא ביקש מראש מה הוא רוצה לאכול, אז הוא כן בחר. דוגמה זו ממחישה את העובדה שהאדם מרגיש בחירה רק כאשר הוא יכול להשפיע על צורת הרצון שלו. האם יש תחומים בהם אין לנו בחירה כלל? אליעד מודה שיש דברים שאין עליהם בחירה בכלל, כמו עצם הקיום שלנו, או עצם העובדה שיש לנו רצון. לאדם אין בחירה אם להיות קיים או לא. הוא גם לא בוחר אם יהיה לו רצון או לא. אלו דברים שנכפים עליו. אבל הוא כן מדגיש שלמרות זאת, בתוך מסגרת הקיום הזאת, יש לאדם תחושה מסוימת של בחירה. למשל, אדם שנמצא בכלא לא בוחר להיות בכלא, אבל הוא יכול לבחור איך להתנהל בתוך התא שלו. זה ממחיש את הגבולות של הבחירה החופשית. יש לאדם בחירה מוגבלת במצבים מוגבלים, אך אין לו בחירה מוחלטת. האם בסופו של דבר האדם באמת חופשי לבחור? אליעד לא מנסה להכריע אם יש בחירה או אין בחירה באופן חד - משמעי. הוא כן מדגיש שיש פער בין ההיגיון לבין ההרגשה. ההיגיון יכול לומר שאין בחירה, אבל ההרגשה תמיד נותנת תחושה שכן יש. האדם חי עם הסתירה הזו ומרגיש שיש לו בחירה, למרות שלפעמים ההיגיון אומר אחרת. אליעד מסיים בכך שהשאלה אינה האם יש בחירה או אין בחירה, אלא מדוע האדם מזדהה עם רצון מסוים. אם האדם יצליח להפסיק להזדהות עם הרצונות שלו, הוא ירגיש משוחרר מהם. אך כל עוד האדם מזדהה עם רצונו, הוא יחווה תמיד תחושה של בחירה. האם יש בחירה חופשית? איך נוצר הרצון? מהי ההגדרה של רצון חופשי? למה אני יושב כרגע? האם הרצון הוא אני? האם יש ...