... הבחירה וסבל, האם אפשר להרגיש רע אם אין בחירה חופשית? הרצון שלי לא שלי, של מי הרצון שלי? איך נוצר הרצון שלי? איך לא להרגיש רע מכך שאין בחירה חופשית? למה אם אין בחירה חופשית אי אפשר להרגיש רע? סבל והעדר בחירה חופשית מהו חופש הבחירה ואיך הוא קשור לסבל? בהרצאה הזו, אליעד כהן דן בשאלה האם אפשר להרגיש רע כאשר אין לנו חופש בחירה. הוא מתחיל בכך שהוא מתאר את הדילמה של אדם שמרגיש רע מכך שהוא חושב שאין לו חופש בחירה. כלומר, אדם כזה מרגיש שאין לו שליטה על רצונותיו, רגשותיו, מחשבותיו, ועל פעולותיו. הוא משלים את תחושת הרע בכך שהוא לא שולט במה שקורה לו. אליעד מסביר כי אדם כזה חושב שמכיוון שאין לו חופש בחירה, הוא לא יכול לשלוט על גורלו, ולכן הוא מתחיל להרגיש רע. אליעד מציין את הבשורה הרעה במצב כזה: אם אין לך חופש בחירה, אתה לא יכול להתמודד עם תחושת הרע שנובעת מכך. מכיוון שאין לך חופש בחירה, גם אין לך שליטה על אם תצליח להתמודד עם התחושה הזו או לא. כל החלטותיך נתונות ביד המציאות, שהיא קובעת אם תהיה מסוגל להתמודד או לא עם התחושה הרעה. לפיכך, אם אין לך חופש בחירה, גם אין אפשרות להתמודד עם תחושת הרע הזו. בהמשך, אליעד מסביר שהמציאות קובעת גם אם אתה תחשוב שיש לך חופש בחירה או לא. מציאות זו גם קובעת אם תרגיש רע מהמחשבה שאין לך חופש בחירה. כלומר, אם המציאות קובעת שאין לך חופש בחירה, היא גם קובעת אם תחשוב שזו בעיה. זהו המצב שבו אליעד מציין כי אם באמת לא היה לך חופש בחירה, לא היית מסוגל להרגיש רע מכך. כעת, אליעד עובר להסביר את הבשורה הטובה. אם היית חושב באמת שאין לך חופש בחירה, אולי היית מוטרד מכך מאוד. האדם שהיה מאמין שאין לו חופש בחירה היה מרגיש כאילו הוא רובוט, שבו כל דבר קורה לו באופן אוטומטי, ללא שליטה אישית. אם אין לך חופש בחירה, אז אתה עלול לחשוב שאולי יקרו לך דברים רעים, כי אם אין לך שליטה, כל דבר יכול לקרות לך. אך כאן אליעד מביא את הטוויסט החשוב. הוא מסביר כי מי שחושב שאין לו חופש בחירה לא מפחד מכך שיקרו לו דברים רעים. למה? כי רע, לפי אליעד, זה כאשר אתה רוצה משהו ומתרחש משהו אחר, בניגוד לרצונך. אם אין לך חופש בחירה, אתה לא שולט במה שאתה רוצה ולא שולט במה שקורה, אז לא יכול לקרות לך דבר רע. אם אין לך חופש בחירה, אז הרצון שלך אינו שייך לך, ואם הרצון שלך אינו שייך לך, לא יכול לקרות לך שום דבר רע. לפי ההסבר של אליעד, אם אין לך חופש בחירה, אז גם הרצון שלך לא שייך לך. לכן, אם אתה רוצה משהו מסוים, זה לא בהכרח רצונך האמיתי. אליעד מביא דוגמה בה אדם רוצה להיות בריא, אך הוא חולה. מה אכפת לו שהרצון הזה לא התגשם? הוא לא שולט ברצון שלו, והמציאות היא זו שמחליטה עבורו. אם אין לו חופש בחירה, אז כל התחושות, המחשבות, והרגשות שלו אינם שייכים לו, אלא הם של משהו אחר. בהמשך ההסבר, אליעד מדגיש: אם אתה לא שולט במה שקורה לך, וגם לא שולט על הרצון שלך, ... משום שאין לך רצון עצמאי, כלום לא שלך. לסיום, אליעד שואל את השאלה המהותית: אם אין לי חופש בחירה, האם באמת יכול לקרות לי דבר רע? הרי אם כל מה שאני מרגיש, רוצה, או חושב הוא לא באמת שלי, אז בעצם אין לי שום דבר שיכול להרגיש רע. כל תחושותיי, רגשותיי ומחשבותיי הן לא שלי, ואני בעצם כלום. האם יש לנו חופש בחירה? איך נוצר הרצון שלנו? מהו הסבל ללא חופש בחירה? מה קורה כשאין לנו שליטה על הרצון? מהי המשמעות של חוסר שליטה במציאות? של מי הרצון אם אין בחירה חופשית? האם אפשר לסבול בלי בחירה חופשית? פחד מחוסר בחירה חופשית, מרגיש רע מכך שאין

הבחירה והידיעה, הכל צפוי והרשות נתונה, בחירה וידיעה, ידיעת הבורא ובחירה חופשית - מה האמת? מהי הסתירה בין הידיעה האלוהית לבין הבחירה החופשית? שאלת הבחירה והידיעה עוסקת בסתירה לכאורה בין שני ... הרשות נתונה. מצד אחד, אם אלוהים יודע מראש מה יתרחש, האדם לכאורה מאבד את יכולת הבחירה האמיתית, מכיוון שאינו יכול לפעול בניגוד למה שאלוהים כבר יודע. מצד שני, התפיסה הדתית גורסת שהאדם בעל בחירה חופשית, ולכן הוא אחראי למעשיו ... על כך - הרי הוא כביכול נאלץ לנסוע בהתאם לידיעת האל. מדוע התשובות הדתיות לשאלת הבחירה והידיעה אינן מספקות? אליעד כהן מבקר ... עצומות: למרות שאנחנו יודעים שהוא עומד ליפול, הילד עצמו לא מודע לכך ועדיין חווה בחירה. אבל תשובה זו אינה מספקת, משום שהיא עוסקת ... אם אלוהים הוא זה שמניע בפועל את כל האירועים בעולם, כיצד ייתכן שנותרה לאדם בחירה אמיתית? מהי השאלה האמיתית מאחורי מושג הבחירה החופשית? השאלה האמיתית שאליעד מעלה היא: אם אלוהים שולט בכל ומנהל כל אירוע במציאות, איך ייתכן שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית? אם אלוהים אינסופי ושולט ... בהכרח אין שום דבר שקורה ללא רצונו ושליטתו המלאה. לכן, הטענה שאלוהים נתן לאדם בחירה אינה עונה על הבעיה, כי משמעותה היא שאלוהים עדיין מנהל את הבחירה עצמה. כל מצב שבו האדם חווה בחירה, אלוהים ממשיך לשלוט ולנהל גם את החוויה הזו. האם אלוהים יכול לצמצם את עצמו כדי לאפשר לאדם לבחור באמת? ישנם כאלה שטוענים שאלוהים יכול לצמצם את עצמו ולהימנע משליטה, ובכך לאפשר לאדם לבחור באמת באופן חופשי. אליעד טוען שגם תשובה זו ... שלו על שליטה הוא סוג של שליטה. מדוע הפרספקטיבה של אלוהים קריטית להבנת שאלת הבחירה? אליעד כהן מדגיש כי רבים מנסים לענות על ... ומתעלמים מנקודת המבט של אלוהים. השאלה האמיתית אינה מה האדם מרגיש או חושב לגבי הבחירה שלו, אלא כיצד נראית המציאות מבחינה ... לומר שהוא עצמו גורם לאותו אדם לנסוע. כך, מנקודת מבטו של אלוהים, אין לאדם באמת בחירה חופשית אלא רק אשליה של בחירה. מה הבעיה עם התפיסה שהבחירה היא רק חוויה סובייקטיבית? הבעיה בתפיסה זו היא שהיא אינה מתמודדת עם המציאות האובייקטיבית: גם אם האדם מרגיש שיש לו בחירה, מבחינה אובייקטיבית הוא אינו שולט בכלום. ... לכל רצון, מחשבה או פעולה של האדם. כיצד מושג האינסופיות של אלוהים מקשה על קיום הבחירה החופשית? מושג האינסופיות מצביע על כך שאלוהים חייב להיות בלתי מוגבל ובלתי מצומצם. אם קיימת בחירה חופשית מחוץ לאלוהים, המשמעות היא שיש תחום ... מצד שני, אם הוא שולט בכל דבר, הרי שהוא שולט גם בהחלטות האדם ובכך מבטל את הבחירה החופשית. האם יש פתרון אמיתי לסתירה בין ידיעה אלוהית ובחירה חופשית? בסופו של דבר, לפי אליעד כהן, אין פתרון אמיתי לסתירה זו כל עוד מגדירים את אלוהים כאינסופי. המסקנה המתבקשת היא שבחירה חופשית אמיתית אינה אפשרית בעולם שבו קיימת שליטה אלוהית מוחלטת. האדם עשוי לחוות אשליה של בחירה, אך ברמה האובייקטיבית אין לאדם שליטה על החלטותיו ומעשיו. מהי המסקנה הסופית בשאלת הבחירה והידיעה? המסקנה הסופית של אליעד כהן היא ...

בחירה מאושרת, הססנות, איך להחליט? להיות שלם עם החלטה, להיות שלם עם עצמך, איך לבחור? איך לקבל החלטה? החלטה בלב שלם, בחירה חופשית, חופש הבחירה, בחירה מושלמת, בחירה בלב שלם איך לקבל החלטות ולהיות שלם איתן? הנושא העיקרי שמועלה בהרצאה הוא איך להתמודד עם קבלת החלטות, ולהיות שלם עם הבחירה שנעשית, למרות שמאחורי כל בחירה מסתתרת חיסרון כלשהו. אליעד מסביר על המאבק הפנימי של אדם שמתלבט בין אפשרויות שונות, כל אחת מהן מכילה יתרונות ... שלם עם ההחלטה, לא משנה מה היא. מהי מהות השאלה איך לבחור? שאלה נפוצה שמועלה בהקשרים של בחירה היא איך לבחור?, כשאליעד מסביר כי מהות השאלה אינה איך לבחור, אלא איך להתמודד עם תחושת החיסרון שנמצאת בכל בחירה. אחרי שהאדם מבין שכל בחירה כרוכה בחיסרון, הוא מוצא את עצמו מבולבל ומתקשה לקבל החלטה. אליעד מציין שלמעשה, אדם לא מתלונן על כך שהוא לא יודע איך לבחור, אלא על כך שהוא לא יודע איך להתמודד עם תחושת החיסרון הקיימת בכל אפשרות. האם יש תשובה מוחלטת לשאלה איך לבחור? במענה לשאלה איך לבחור?, אליעד מסביר כי אין תשובה מוחלטת. בכל החלטה יש חיסרון, וזו אמת שמובילה רבים להתבלבל ולחוות תחושת תסכול. ישנם ... אך למעשה אין שום דרך להימנע מהמימד של החיסרון בכל בחירה. לכן, אליעד מציע לאדם לשאול את עצמו לא איך לבחור, אלא איך להגיע למצב שבו לא משנה לו מה הוא בוחר. בחירות והתחושות הקשורות להן הדוגמה שנתן אליעד היא על הבחירה בתחום העבודה, כאשר יש לאדם כמה הצעות עבודה, והוא לא יודע מה לבחור . המצב דומה גם בתחום הזוגיות, כשבני הזוג הם בעלי יתרונות וחסרונות שונים. בשני המקרים, לכל בחירה יש חיסרון, ואליעד מסביר שכדי להיות שלם עם הבחירה, על האדם ללמוד לא להיות תלוי בבחירה עצמה. הוא צריך להגיע למקום שבו תחושת החיסרון לא משנה לו. מה זה בעצם בחירה? אליעד מפרק את המושג בחירה, ומסביר שבחירה היא מצב שבו יש חיסרון, וצריך לבחור בין אפשרויות שונות שממלאות את החיסרון. אך אם אין חיסרון, אין צורך בבחירה כלל. דוגמת אליעד לכך היא אם אדם מרגיש בודד, ואז הוא יכול לבחור בין חפצים שונים שימלאו לו את החיסרון (כמו חברים, בת זוג, סרט או שינה), אבל אם הוא לא מרגיש חיסרון בתוכו, ה

בחירה בין טוב לרע, בחירה בלי טוב ורע, לבחור בלי טוב או רע, לרצות בלי טוב או רע, רצון ללא טוב או רע, הרצון הראשון, הבחירה הראשונה, בחירה חופשית, בחירה ללא סיבה, בחירה ללא רצון האם קיימת בחירה אמיתית שאינה קשורה לטוב או רע? אליעד כהן דן בשאלה מהותית ועמוקה: האם קיימת בחירה ללא קשר למושגים של טוב או רע, והאם בכלל אפשרי שיהיה רצון שאינו נשען על הערכה של טוב מול רע. לפי ההסברים שהוא נותן, לרוב, כשאדם מבצע בחירה, הוא מונע על ידי שיקול כלשהו של טוב ורע. כלומר, האדם שוקל אפשרויות, ובוחר את מה שנתפס בעיניו כטוב יותר או לפחות כרע במיעוטו. עם זאת, אליעד מסביר שישנה אפשרות תיאורטית לכך שהבחירה לא תהיה קשורה לשיקולים של טוב או רע כלל. הוא נותן כדוגמה את אלוהים, שהחליט לברוא את העולם. כשאלוהים ברא את העולם, לפי הרעיון הזה, לא היה קיים עדיין מושג של טוב ורע שישפיע על החלטתו. זו דוגמה חשובה שאליעד מדגיש כדי להסביר את האפשרות העקרונית של בחירה נקייה לחלוטין משיקולים ומערכת הערכה מוסרית או ערכית כלשהי. מהי המשמעות של בחירה ללא שיקול של טוב ורע? כדי להבהיר את הנושא עוד יותר, אליעד מתייחס למצב שבו אדם בוחר פעולה כלשהי ללא סיבה. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם שמחליט להרים כיסא. בהחלטה כזו, אם באמת אין שום שיקול של טוב או רע, זוהי למעשה בחירה ללא סיבה, בחירה שרירותית. אם אין סיבה ואין שיקול של טוב ורע, אליעד מסביר, אפשר לתאר את המצב כבחירה בליתורית - בחירה שהיא שרירותית לחלוטין. הוא מדגיש שכאשר אנחנו אומרים הוא רצה להרים את הכיסא, באופן אוטומטי אנו מייחסים לאותו רצון איזשהו שיקול של טוב. ... להיות מצב שבו הרצון הראשוני, זה שקודם לכל ההסברים והסיבות, קיים ללא כל תלות בטוב או ברע? איך אפשר להבין את הרצון הראשון או הבחירה הראשונה? אליעד עוסק גם בשאלת הרצון הראשון או הבחירה הראשונה. כאן הוא מדבר על אותו רצון שמופיע לפני שנוצרו מערכות של שיקולים והערכות. הוא מסביר שבמצב כזה, הרצון אינו מבוסס על שום מערכת של ... אליעד מדגיש שאפילו אם מדובר באלוהים, כאשר הוא החליט ליצור את העולם, לא היה קיים עדיין מושג של טוב ורע שישפיע על החלטתו. לכן, הבחירה של אלוהים, מבחינה תיאורטית, הייתה ללא סיבה וללא שיקול. זה מבהיר שאליעד מתכוון לכך שהרצון או הבחירה הראשונית היא משהו שנוצר לפני שיש בכלל מערכת ערכים כלשהי. האם אפשר להתקיים בלי שום רצון? עוד נקודה שאליעד מבהיר היא האם האדם יכול לחוות ... הקיום והמודעות, לפי אליעד, מניחים איזשהו סוג של רצון, אפילו אם הרצון הזה הוא רק לרצות או אפילו רק להתקיים. ולכן, השאלה לגבי בחירה ללא טוב או רע נוגעת במשהו מאד עמוק ויסודי בתודעה האנושית. עם זאת, אליעד מדגיש שלמרות הקושי להבין או להסביר באופן מוחלט את האפשרות של רצון ללא סיבה וללא שיקול, עצם הדיון בזה מוביל להבנה עמוקה יותר של מושגי הרצון והבחירה עצמם. האם בכלל קיימת תשובה מוחלטת בנושא? נקודה נוספת שאליעד מציין בהרצאה היא שאין תשובה מוחלטת וברורה לשאלות הללו. כאשר הוא נשאל בצורה מפורשת על המהות המדויקת של בחירה ללא טוב או רע, הוא מדגיש שוב ושוב שהדיון עצמו והניסיון להבין את הרעיונות הם החשובים ביותר, ושאין בהכרח אפשרות להגיע לתשובה מוחלטת וסופית ... שחשוב להתמקד בהבנת המורכבות והעומק של השאלות, ולשאול אותן באופן אותנטי, גם אם בסופו של דבר לא מגיעים לתשובה חד - משמעית. מהי בחירה ללא טוב או רע? מהו הרצון הראשון? האם אפשר לבחור ללא סיבה? האם אפשרי רצון ללא שיקול טוב או רע? מהי בחירה חופשית באמת? האם קיימת תשובה מוחלטת לשאלת הבחירה?

בחירה חופשית זה טוב או רע, יותר מידי בחירה חופשית, fomo, פחד מהחמצה, קבלת החלטות, לא מצליח לבחור, לא יודע איך לבחור, בחירה בין חסרונות, בחירה מתוך שלמות האם בחירה חופשית באמת טובה לך? אליעד כהן מסביר שהנושא של בחירה חופשית הוא מורכב. כשלאדם יש אפשרויות רבות לבחירה, זה יכול להיות גם טוב וגם רע. מצד אחד, זה טוב שיש אפשרות בחירה מכיוון שהאדם מרגיש חופש, יכולות מגוונות, ותחושת שליטה על המציאות. מצד שני, הרבה אפשרויות בחירה גורמות לתחושה של חוסר סיפוק, כי בכל אפשרות יש גם חסרונות, וכאשר יש יותר אפשרויות, כך מתחדדים ההבדלים והחסרונות בולטים יותר. למה כשיש לך יותר אפשרויות אתה יותר סובל? ... התחושה של FOMO (פחד מהחמצה). לדוגמה, כשאדם צריך לבחור בין כמה חולצות, כאשר כל חולצה שונה במשהו קטן, בכל בחירה שהוא יעשה הוא יחוש החמצה של היתרונות של החולצות האחרות. יוצא מכך שאף בחירה אינה מושלמת, מה שגורם לתסכול פנימי. ככל שיש יותר אפשרויות עם יתרונות וחסרונות שונים, כך האדם מתקשה יותר להגיע להחלטה שלמה ומספקת באמת. האם בחירה היא בעצם בחירה בין חסרונות? אליעד מדגים את הרעיון דרך דוגמת בחירת כלא. נניח שאדם חייב לבחור בכלא אחד מתוך כמה בתי כלא שונים. מצד אחד, זה טוב שנותנים לו לבחור, כי יש תחושת שליטה, אך בפועל הבחירה היא בין חסרונות שונים. אין באמת בחירה של דבר מושלם, אלא בחירה של הרע במיעוטו. כל בחירה היא למעשה בחירה באוסף חסרונות, ולא בחירה באוסף מושלם של יתרונות. כך יוצא שכל החלטה היא פשרה. האם קיימת בחירה שלמה ללא חסרונות? המצב האידיאלי שאליו יש לשאוף, לפי אליעד, הוא מצב שבו אין חסרונות. אבל הוא מדגיש שכל זמן שהאדם לא מצליח להגיע להבנה פנימית עמוקה שגורמת לו לראות כל ... כי הוא יחוש שלמות בכל מצב. איך להתמודד עם חסרונות ולבחור מתוך שלמות? הדרך שאליעד מציע להתמודדות עם המצב של חוסר השלמות היא לנסות לתקוף את החסרונות של כל אפשרות בנפרד, ולהבין האם החסרונות האלה אמיתיים, או האם אפשר לראות אותם ... הן לא תמיד יותר טוב? אליעד מדגיש שדווקא האפשרות לבחור יותר דברים יכולה להחמיר את תחושת הסבל הפנימי. למשל, כשיש לאדם יותר כסף, הוא חושב שיש לו יותר בחירה, והוא יכול לבחור בכל דבר שהוא רוצה. אבל למעשה, כמות האפשרויות הזאת רק מחדדת את החיסרון שהוא אינו יכול לבחור את הכל יחד. אם לדוגמה הוא רוצה לאכול גם שוקולד וגם סטייק, למרות ששניהם טובים בנפרד, כשיאכל אותם ביחד הם לא יהיו מושלמים כפי שהם בנפרד, והבחירה באחד מהם תמיד תגרום לתחושת החמצה מסוימת. יוצא ש

... להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 5 האם יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית? ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של בחירה חופשית, חופש הרצון והקיום העצמי, תוך שמירה על גישה פילוסופית מעמיקה שמחייבת הבנה של כמה רבדים במציאות ובקיום האנושי. ההסברים שנמסרו מתמקדים בהבנה של האדם את מהות הזמן, המקום והקיום ואת מערכת היחסים ביניהם, שבסופו של דבר מובילים להסבר על ביטול הבחירה החופשית. בסיס הרעיון שמוצג הוא שהמציאות, הזמן והמקום הם חלק ממערכת גדולה שמקיפה את האדם, ולאדם אין ישות נפרדת. כיוון שכל מקום ומכל זמן בעולם ממולאים על ידי מציאות אחת, אין מקום של באמת לעצמיות נפרדת. כל פרט במציאות הוא רק ביטוי של משהו אחר שממלא את כל העולם והיקום. בהנחה הזאת, כאשר אדם חושב שיש לו בחירה חופשית, למעשה הוא לא מודע לכך שהוא רק זרוע של מציאות רחבה יותר שמניעה אותו. כחלק מההסברים, מציע אליעד את הדימוי של אנשים שקופים. דימוי זה מתאר מציאות שבה אדם היה מסוגל לראות את הכוחות השקופים המניעים אותו: אם היה רואה את החבלים או האזיקים שמזיזים אותו, היה מבין שלמעשה הוא לא בוחר אלא פשוט מגיב לדחיפות של כוחות חיצוניים. בכך, אליעד מדגיש את הבעיה בניסיון להרגיש שליטה על הרצונות והמחשבות שלנו, בעוד שמציאות זו בעצם ... הוא רק צורה של רצון עמוק יותר לשינוי, הוא לא יוכל להבין את משמעות כל פעולה שהוא מבצע. בהמשך, אליעד מציע למי שמתעניין לעבור דרך שלב אחרי שלב של הבנה עצמית על מהות הבחירה. בתחילה, האדם עשוי לחוות את הבחירה החופשית כחלקית, כלומר, לבחור פעולות מסוימות, אך עם הזמן יגיע למקום שבו הוא מבין שאין לו באמת שליטה על כל דבר, אפילו לא על הרצון שלו. בשלב מאוחר יותר, יתברר לו שהזמן, ... הם כולם תוצאה של משהו אחר, וכך גם רצונו וההוויה שהוא חווה - כולם רק ביטויים של משהו שממלא את הכל. בהיבט האישי, כל אדם חווה זאת בצורה שונה. במעבר ממקום של חוויית בחירה חופשית לכזה של ביטול הבחירה, אדם מרגיש תחילה משוחרר, כי הוא לא אחראי לכלום. אולם, בהמשך הוא גם יפנים את החיסרון שבכך - הוא לא יכול לשנות דבר, אין לו יכולת שליטה אמיתית על הקיום, והרצונות הפנימיים שלו עשויים להוביל אותו לפחדים חדשים. מהם השלבים בהבנה של בחירה חופשית? לאדם שמבין את רעיון ביטול הבחירה החופשית ישנם שלבים נוספים בתהליך. בתחילה הוא עשוי לחוות את החיים מתוך חוויית בחירה חלקית - בחירה על פעולות מסוימות בלבד, אך בהמשך הוא יכול להבין שאין שום שליטה על הרצון שלו, על הזמן והמקום, עד שהוא מגיע להבנה של אין בחירה. בשלב זה, ההבנה שהכל רק תוצאה של מערכת רחבה יותר נכנסת לתודעתו. אדם שנמצא בשלב זה יש לו פחות פחדים - הוא מבין שאם הוא לא שולט על שום דבר, ... לשלמות. שלמות כזאת היא לא פשוטה ולא נגישה לכל אחד, אך הדרך לשם כוללת הרבה שלבים קטנים. כל רגע הוא חלק מהתהליך, וכל שלב נושא את עצמו ואת ההבנה של האדם. האם יש לי בחירה חופשית? מה משמעות הזמן והמקום? מהם שלבי ההבנה על בחירה חופשית? מהי חוויית ביטול הבחירה? איך להבין את הרצון שלי? מהי שלמות בהבנה פילוסופית? נמשיך בעמוד 171 בחלק ראשון. הסברנו שאם המקום נמצא בכל מקום, והזמן נמצא בכל הזמן, ויש ... שבו אתה יכול להגיד, פה אני קיים ופה המציאות קיימת. כמו שבאצבע אין שום מקום שאין בו את הגוף. כך אין מקום בתוכך שאין בו את המציאות. אם תבין זאת, אז כמה שתחשוב שיש לך בחירה, לא יכולה להיות לך בחירה, הרי אין לך שום ישות עצמאית. לדוגמה, אם האדם היה יכול לראות אנשים שקופים שמניעים לו את הגוף, וכן את המחשבות, הרצונות, התחושות וכו, הוא היה חווה שאין לו בחירה חופשית. למה האדם חווה שיש לו בחירה חופשית? כי הוא לא רואה את מי שמזיז אותו. הוא אומר, זה אני וזה הקיר, ממני לקיר יש חלל, ואני לא רואה שמשהו מחליט לי, ואני זז, אבל הוא לא יודע ... שהאדם הוא ביטוי שלה, והיא מחליטה הכל. אם האדם מבין שהוא רק זרוע מבצעת של המציאות, אז הוא מבין שכול דבר בקיום הוא זרוע מבצעת. האדם לא יכול להגיד, הבנתי שלי אין בחירה, אבל לאדם אחר יש בחירה. כי אם הבנת שיש משהו שממלא את הכל, אז הוא ממלא את הכל. וכמו שלך אין בחירה אז גם לאדם השני אין

הבחירה החופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית, האם אין בחירה חופשית, רצון חופשי, הבחירה של אלוהים, דטרמיניזם, מהי בחירה חופשית, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת האם יש או אין בחירה חופשית במציאות המוחלטת? אליעד מסביר שהשאלה האם יש בחירה חופשית? יכולה להיענות בשתי דרכים: תשובה יחסית או תשובה מוחלטת. תשובה יחסית מתארת את הבחירה בהתאם לנקודת המבט האישית או החווייתית שלנו, בעוד שתשובה מוחלטת נוגעת לפרספקטיבה האובייקטיבית ביותר, זו של אלוהים או המציאות האבסולוטית. לדוגמה, אם אדם מנסה להזיז את השולחן והוא מצליח, הוא מרגיש שיש לו בחירה. אך אם הוא מנסה להזיז את התקרה ואינו מצליח, הוא חושב שאין לו בחירה. מבחינת החוויה האישית, הוא מתייחס להבדל בין הדברים שהוא יכול לעשות לאלו שלא. אבל מבחינה אובייקטיבית מוחלטת, ייתכן שבכלל אין הבדל בין שני המקרים - או שהוא יכול לעשות את שניהם, או שאינו יכול לעשות אף אחד מהם. אולי יש מנגנון פנימי בלתי נראה שגורם לו לפעול בדרך מסוימת, ולכן כל הבחירות אינן באמת שלו אלא דטרמיניסטיות לחלוטין. למה אלוהים לא יכול לומר שיש בחירה חופשית? אליעד נותן דוגמה: אם היינו שואלים את אלוהים האם יש בחירה חופשית, ואלוהים היה עונה כן, אז הוא לא היה אלוהים אמיתי. הסיבה לכך היא שאלוהים אמור להכיל את כל האפשרויות ואת כל נקודות המבט. אם מנקודת מבטו של אלוהים הייתה רק בחירה, הוא לא היה יכול להסביר את קיומן של פרספקטיבות שבהן אין בחירה. מנקודת המבט של אלוהים או המציאות המוחלטת, חייב להיות מצב שבו בו - זמנית קיימות כל האפשרויות - גם שיש בחירה וגם שאין בחירה. מכאן מסיק אליעד שבמציאות האבסולוטית אין שום הבדל בין מצב שיש בחירה לבין מצב שאין בחירה. אם ניקח פרספקטיבה מוחלטת ביותר, אפילו לא ניתן לקבוע אם משהו התרחש או לא התרחש. למשל, אי אפשר באמת לומר אם השולחן זז או לא, כי בשורש המציאות גם התנועה וגם אי - התנועה מתקיימות בו זמנית. איך נקודת המבט משנה את חוויית הבחירה החופשית? אליעד מסביר לעומק את היחסיות של הבחירה החופשית לפי הדרך בה אנו מגדירים את האני. הוא מביא דוגמאות רבות כדי להמחיש זאת: אם אני מזדהה רק עם הגוף שלי, אז יש דברים שאני בוחר ויש דברים שאני לא בוחר. לדוגמה, אני בוחר לקום או לשבת, אבל לא בוחר שהלב שלי יפסיק לפעום או שהשיער שלי יצמח. אם אני מזדהה רק עם התודעה ולא עם הגוף, אז אני לא באמת בוחר את תנועות הגוף - הן פשוט קורות מעצמן, ולכן אין לי בחירה על הגוף. אם אני מזדהה עם המציאות כולה (עם אלוהים), אז כל דבר שקורה הוא בעצם בחירה שלי, כי אני היוצר של כל המציאות. אם אני מזדהה עם שום דבר בכלל, אז שום דבר לא תלוי בי, ואין שום דבר שאני באמת בוחר בו. כלומר, לפי הדרך שבה אדם מגדיר את עצמו, משתנה גם האופן שבו הוא תופס את ה

... להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 1 מהו חופש הבחירה? האם יש לנו באמת בחירה חופשית? הפרק בספר להיות אלוהים עוסק בשאלה האם יש לנו בחירה חופשית או לא. הנושא נבחן תוך כדי התבוננות פנימית ובחינה מעמיקה של מושג הרצון והבחירה, והשפעתם על התודעה שלנו. בסוף, מתברר כי השאלה אינה פשוטה כפי שהיא נראית, ויש לכך עומק פילוסופי. ההסבר מתחיל בכך שבסופו של דבר, אין שום הבדל אמיתי בין יש בחירה לבין אין בחירה. כלומר, כל תפיסה של בחירה חופשית מבוססת על הנחת יסוד שיש סיבה ותוצאה, יש קשר סיבתי בין העבר, ההווה והעתיד. כאשר אדם מניח שיש קשר כזה, הוא יכול להבין את הבחירה החופשית. אך אם יפרק את הקשר הזה, יתברר כי למעשה אין באמת הבחירה. מהו הרצון? מי מחליט על הרצון שלנו? כחלק ... שהוא עושה, הוא למעשה עושה כי הוא רוצה. לא ניתן לעשות דבר נגד הרצון, ואם אדם עשה משהו, זה משום שהוא רצה לעשות את זה. הבעיה העמוקית נעוצה בכך שאנחנו לא באמת בוחרים את הרצונות שלנו. הרצון הוא דבר שאנחנו מרגישים, אבל אנו לא יכולים להחליט באופן ישיר מה לרצות. למשל, אנחנו יכולים להרגיש רצון לעשות משהו, אבל לא תמיד יש לנו את השליטה המוחלטת על הבחירה מה לעשות בו. לפי התפיסה הזו, בחירה חופשית היא בסך הכל תחושת חוויה שמתרקמת ... סדרה של רגעים: רגע של רצון, רגע של עשייה, ורגע של מחשבה על כך שאנחנו בחרנו. אליעד טוען שהאדם לא באמת יכול להיות מודע לכל שלב בתהליך זה, וזו הסיבה שתחושת הבחירה היא חוויה מבלבלת, שאותה אדם משייך לרצון. האם אדם יכול לבחור את רצונו? ההבנה הפילוסופית העמוקה כאן מציעה כי אדם לא יכול לבחור את רצונו. כל מה שהוא בוחר לעשות, הוא עושה בגלל רצונו הקודם. לדוגמה, אדם לא יכול לבחור אני רוצה לא לרצות כי הרצון לבחור בעצמו נובע מרצון אחר, חזק יותר. העניין הזה ... על עצמו באופן מוחלט, שכן הרצון שולט בו, ולא להפך. ההתבוננות הפנימית מראה לנו כי הרצון עצמו אינו בשליטתנו, אלא נובע מתוך מצב קודם של תחושות פנימיות. מה זה בחירה חופשית עבור אלוהים? עבור אלוהים, הבחירה החופשית לא קיימת כפי שהיא קיימת אצל בני אדם. אלוהים לא בוחר מתוך רצון, אלא מתוך מהותו. הרצון של אלוהים ... מבין את הרצון בצורה מוחלטת, הוא פשוט מפסיק להתקיים. אבל כדי להגיע להבנה הזו, דרושה התבוננות פנימה עד הסוף, כדי להבין שאין באמת הבדל בין הרצונות, ואין באמת בחירה חופשית. בחירה חופשית או לא? מהו רצון? מה זה אלוהים? האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? האם יש לנו שליטה על הקיום שלנו? הבנת הסבל והרצון כיצד להתגבר על הרצון? אנו קוראים בספר, להיות אלוהים, על הנושא של בחירה חופשית, זה הפרק המסכם, אבל כדי להבין אותו, ... להבין את כל שאר הפרקים שבספר, אבל כדי להבין גם את כל שאר הפרקים של הספר, צריך להבין גם אותו. בקיצור צריך להבין הכל. חלק א עמוד 166. שאלת המפתח היא, חופש בחירה - יש או אין, ושאלה זו היא שהובילה אותי, ...

... יש בחירה חופשית? חופש הבחירה, רצון חופשי, לא רוצה להיות מאושר, למה לרצות אושר? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שאין בחירה חופשית, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה, הכל בידי שמים האם יש בחירה חופשית? בשאלה אם יש לנו בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש, קיימת עין פילוסופית עמוקה שמעלה שאלות רבות. רוב האנשים חושבים שהם בוחרים באופן חופשי, אך אליעד מציע לחשוב מחדש על התפיסה הזאת. לדוגמה, אם אדם בוחר לעשן סיגריות, האם הבחירה נובעת מרצון חופשי או שמא מדובר בהרגל שהוא לא באמת שולט בו? אליעד מציין שהרבה מהתפיסות שלנו, כולל רצונותינו, נובעות לא רק מהמחשבה המודעת, אלא מהאמונות הפנימיות שנבנו לאורך זמן. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא בוחר לעשן, הוא למעשה עשוי להיות במצב של תלות, כלומר, הבחירה שלו אינה באמת חופשית. השאלה המרכזית היא האם הרצון שלנו באמת שלנו או שהוא תוצאה של תהליך דטרמיניסטי, שבו כל אירוע נגרם על ידי סיבה קודמת. האם ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית? כדי להוכיח שיש לנו בחירה חופשית, יש לבחון אם אנחנו יכולים לבחור באופן חופשי, ללא תלות בסיבות חיצוניות. לדוגמה, אם אדם בוחר לאכול כי הוא רעב, האם מדובר בבחירה חופשית? אליעד טוען כי גם הרצון לאכול לא בהכרח נובע מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך דחף פנימי שנשלט על ידי מצבים ביולוגיים. האם הכל דטרמיניסטי? הדטרמיניזם טוען שכל מה שקורה בעולם, ... סיבה ותוצאה. כל פעולה שלנו היא תוצאה של תהליך שנמשך לאורך זמן, כולל השפעות גנטיות, חינוכיות, חברתיות, ותנאים אחרים שהיו קיימים לפני רגעי הבחירה שלנו. לדוגמה, אם אדם בוחר לקרוא ספר, בחירתו עשויה להיות תוצאה של חוויותיו הקודמות, כמו חינוך שקיבל או האווירה שבה הוא גדל. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? אפילו אם נניח שכל דבר קורה על פי סיבה ותוצאה, ייתכן שהאדם עדיין יכול לחוות את כל חייו כבחירה חופשית. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש שהוא שולט במציאות ושהוא בוחר את כל פעולותיו, אך מצד שני, אדם יכול להרגיש שהוא מובל על ידי כוחות חיצוניים. השאלה היא לא רק האם יש בחירה, אלא איך אנחנו חווים אותה. התחושות שלנו יכולות להיות מאוד אמיתיות, גם אם לא מדובר בבחירה חופשית אמיתית. האם אפשר לשנות את החוויה? אליעד מציע דרך מעשית לשנות את החוויה של חוסר הבחירה. אם אדם מרגיש שאין לו בחירה במצבים מסוימים, הוא יכול לבדוק אם זה באמת נכון. לדוגמה, אדם שעובד בעבודה שהוא לא אוהב, יכול לשאול את עצמו אם באמת אין לו אפשרות להפסיק לעבוד, או שמא הוא לא מוכן להתמודד עם ההשלכות של כך. אם נצליח לשנות את התפיסה שלנו לגבי חוויית הבחירה, נוכל להרגיש יותר בשליטה על חיינו. מהי המשמעות של הכל צפוי והרשות נתונה? הביטוי הכל צפוי והרשות נתונה מציין את הדואליות שבין דטרמיניזם ובחירה חופשית. מצד אחד, כל דבר קורה מתוך סיבה ותוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר את פעולותיו (הרשות נתונה). אליעד טוען שלמרות שהכל עשוי להיות דטרמיניסטי, חוויית הבחירה עצמה היא חלק מהתהליך, ואין סתירה בין השניים. האם הרצון שלך באמת שלך? אליעד מעורר שאלה פילוסופית עמוקה: האם הרצון ...

בחירה חופשית, רצון חופשי, רובוט אנושי, חופש הבחירה, דטרמיניזם, האם יש בחירה חופשית, אין בחירה חופשית, הבחירה החופשית האם קיימת בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? ההרצאה עוסקת בשאלה האם קיימת בחירה חופשית או שמא האדם פועל כמו רובוט אנושי, שהכל נקבע עבורו מראש באופן דטרמיניסטי. אליעד מסביר את הנושא לעומקו באמצעות מגוון רחב של דוגמאות והסברים מפורטים, תוך ניסיון להראות כי גם אנשים שטוענים שאין בחירה חופשית עדיין חווים מציאות שבה קיימת תחושה כלשהי של בחירה. מהי ההגדרה של בחירה חופשית? אליעד מסביר שבחירה חופשית מתרחשת רק כאשר קיימות לפחות שתי אפשרויות פעולה, ויש רגע בזמן שבו האדם יכול לבחור בין אפשרויות שונות באופן מודע. אם קיימת רק אפשרות אחת, לא מדובר בבחירה, אלא באילוץ. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אדם שנאלץ לבחור בין שני כיוונים ללכת בהם, או כאשר אדם רוצה לשבת במקום מסוים ומורה לאחר ללכת למקום הזה. כאן האדם שבוחר הוא למעשה הגורם הסיבתי שמוביל לפעולה. האם הבחירה חופשית או מוכתבת על ידי הרצון? אליעד מציג את הטענה הרווחת שהרצון הוא הגורם המכריע בבחירות שאנו עושים. האדם בוחר לעשות דבר מסוים משום שהוא רוצה לעשות אותו, אך האם הוא שולט ברצונות שלו? לפי תפיסת הדטרמיניזם, הרצונות עצמם מוכתבים מראש על ידי הגנים, התשוקות, או נסיבות החיים, ולכן אין לאדם בחירה אמיתית ברצונותיו. עם זאת, אליעד מדגיש שברמה החווייתית האדם עדיין מרגיש שיש לו אפשרויות בחירה שונות, גם אם ברמה הלוגית אפשר להוכיח אחרת. איך ניתן להוכיח שאין בחירה חופשית? כדי להוכיח שאין בחירה חופשית, אפשר להצביע על כך שהאדם לא באמת מחליט מה הוא רוצה. הרצונות מופיעים ללא שליטה מודעת, ולכן הבחירה עצמה מתרחשת באופן אוטומטי. אך אליעד מראה שבפועל, אנשים עדיין מתייחסים באופן שונה לאדם שפועל מתוך בחירה לעומת אדם שמוגבל על ידי אילוצים ברורים. לדוגמה, אדם שרץ חופשי ברחוב לעומת אדם שקשור בחבלים ומנסה להשתחרר. בחוויית החיים הרגילה, אנחנו כן מבדילים בין אנשים שיש להם אפשרויות בחירה לבין אלו שאין להם. האם חוויית הבחירה מוכיחה את קיומה? אליעד מדגיש שהחוויה האישית של האדם היא שיש לו בחירה, גם אם הלוגיקה טוענת אחרת. לדוגמה, אדם שרואה שני אנשים שנפלו: אחד מהם מסוגל לקום והשני נכה בכיסא גלגלים שלא ... שיש לאחד אפשרות פעולה שלא קיימת אצל השני. זה מעיד על כך שבחוויה היומיומית, רוב האנשים מאמינים במושג הבחירה גם אם באופן שכלי יכחישו את קיומה. מהו הקשר בין קיום האדם לבחירה חופשית? אליעד מציג טיעון נוסף, לפיו עצם קיומו של האדם מעיד על קיומה של בחירה, מכיוון שאם המציאות הייתה כל - יכולה ולא מוגבלת, אז לא היה לאדם קיום נפרד. עצם קיומו הנפרד של האדם מוכיח ...